גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטבות מס ותשואה מובטחת: התנאים של המוסדיים למימון שיקום המדינה

בזמן שגורמים באוצר קוראים לחייב את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות לממן מיזמי תשתית לשיקום הדרום והצפון, המוסדיים מבהירים כי המחויבות הראשונה שלהם היא לכספי העמיתים ● כדי להירתם למיזמים בארץ הם מבקשים הטבות מס והסרת חסמים רגולטוריים: "החוסכים לא צריכים לשלם על השיקום, בשביל זה הם משלמים מס"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר

יותר מ־44% מהחוב הממשלתי הסחיר בחודש נובמבר, כ־245.6 מיליארד שקל, הגיע לפי בנק ישראל מהגופים המוסדיים הישראלים. חברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים כ־2.5 טריליון שקל של כספי הציבור, הם אולי הגורם המרכזי ביותר במימון של החוב הממשלתי ומיזמי תשתית גדולים, בעיקר בזמנים שבהם פרמיית הסיכון של ישראל (זו שמתמחרת את הסיכוי שהמדינה לא תפרע את חובותיה) גדלה וגיוס הכספים ממשקיעים זרים הופך יקר יותר.

כעת, כשמתבררים ממדי האסון של המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר, גורמים באוצר קוראים לחייב את המוסדיים לנתב את כספם לטובת מימון פרויקטים של בנייה ותשתיות לשיקום הדרום והצפון. אבל בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות מבהירים כי הם לא ימהרו להתגייס לשיקום של המדינה, או לפחות לא בכל מחיר.

נוהל הדיבידנד הכפוי של רשות המסים מעורר סערה בשוק: "יותר נזק מתועלת"
האזהרה של הנגיד: כך תשפיע הסלמה בצפון על הריבית

"הנאמנות שלנו היא לתשואות העמיתים"

בדומה לבנקים, גם חברות הביטוח ובתי ההשקעות יצאו עם הטבות לתושבים שנפגעו, אך מאחר שכספי ההשקעות שלהם הם כספי עמיתים, הם צפויים לסרב להפנות את המיליארדים הדרושים לשיקום אזורי העימות אם הדבר יבוא על חשבון התשואה של החוסכים.

ראשון להצהיר על כך בפומבי היה מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס, חגי שרייבר, שאמר בחודש שעבר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי אי אפשר לכפות על הגופים השקעות כאלה. "הנאמנות שלנו היא ללקוחות. אם המדינה תחליט במה נשקיע זה נדון לכישלון. יש לנו דבר אחד בראש. אנחנו מחויבים לפנסיות ולתשואות של העמיתים שלנו. אנחנו רוצים לעשות עסקים בארץ. הנכסים הפיננסים זולים כעת בארץ, בנק הפועלים זול מהמתחרה בחו"ל, בזן זולה מהמתחרים בחו"ל, שופרסל זולה לעומת המתחרים. אבל כדי לקנות את המניות הללו צריך שהסיכון של ישראל יהיה נמוך ככל האפשר, וזה התפקיד של המדינה".

השבוע חבר אליו גם אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי, מור גמל ופנסיה. "כשאומרים שהמקום של המוסדיים הוא לעזור לשיקום, יש כאן כשל הבנתי מסוים. לניהול כספי עמיתים יש מטרה מרכזית אחת - יצירת תשואה עודפת או יצירת תשואה מותאמת סיכון ככל האפשר עבור העמיתים. אם יש פרויקט תשתיות בארץ שמאוד חשוב אל מול פרויקט תשתיות בטקסס והפרויקט בטקסס מניב תשואה עודפת - חייבים ללכת לטקסס. גם אם הפרויקט בארץ הוא בשיקום", אמר קרן בוועידה של מגזין עדיף.

אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל / צילום: יח''צ

לדבריו, כספי העמיתים צריכים לקבל תשואה עודפת מקסימלית ולא לסבול מכך שלממשלה יש קשיים. "לא נגייס בכוח את כספי העמיתים שלנו לכל מיני מקומות אם התשואה לא תהיה מספיק טובה. העמיתים שלנו לא צריכים לסחוב זאת על גבם. בשביל זה הם משלמים מסים, הרבה מסים כנראה. את החסכונות צריך למקסם לטווח הארוך".

ברק בנסקי, מנהל ההשקעות הראשי של כלל ביטוח, אמנם אומר דברים ברוח דומה, אך נשמע מרוכך יותר. "ברור שלפני הכל אנחנו מחויבים בחובת נאמנות לעמיתים וזה השיקול הראשון, וזה גם מעוגן בחוק. ישנם עוד שיקולים בניהול כספי העמיתים, אבל כל שיקול אחר כמו טובת המשק שבעקיפין משרת גם את העמיתים הוא שיקול משני לשיקול המרכזי של כדאיות כלכלית בכל השקעה וחובת הנאמנות שלנו לעמיתים", הוא אומר.

לדבריו, מדובר בדיון תיאורטי כי אין שני פרויקטים זהים מבחינת תשואה וסיכון. "אם יש לי 2 השקעות זהות ואחרי גידור בחו"ל התשואה עדיפה, אז התשובה ברורה, אבל זו שאלה לגמרי תיאורטית. אם נוכל להשתתף בפרויקטים של תשתיות ושיקום המשק שיתנו תשואה נאותה לעמיתים ביחס לסיכון, ברור שנעשה את זה. בשוק המקומי יש ערך נוסף לעמיתים שלנו שרובם חיים בישראל ויכולים ליהנות גם מהתשואה וגם משיפור של התשתיות המקומיות ומצב המשק המקומי".

המוסדיים קונים אג"ח ישראלי, הזרים מוכרים

נזכיר כי הרצון של המדינה לרתום את חסכונות הציבור לשיקום ולכיסוי הגירעון מגיע על רקע שתי מגמות שליליות של יציאת כספים מהארץ.

הראשונה היא יציאת כספים של משקיעים זרים מישראל. ראינו את זה בשוק המניות וכך קרה גם באג"ח הממשלתיות. לעומת 16 מיליארד השקלים שהושקעו באפיק הממשלתי מחסכונות הציבור בנובמבר, המשקיעים הזרים מכרו בחודש זה אג"ח של ממשלת ישראל בכ־9 מיליארד שקל.

המגמה השנייה היא יציאת הכספים של העמיתים בקרנות הפנסיה, קרנות הנאמנות וקופות הגמל מישראל לטובת הגדלת התשואה. על פי נתוני רשות שוק ההון, בקופות גמל להשקעה כ־65% מהנכסים הושקעו בחודש אוקטובר בחו"ל; בקרנות ההשתלמות מדובר על כ־55% ובקרנות הפנסיה על כ־45%. לשם השוואה, בסוף 2019 בכל המוצרים הללו שיעורי הנכסים שהושקעו בחו"ל נעו בין 30% ל־40%. עם זאת, בשבועות האחרונים מנהלי ההשקעות בעיקר מחזירים כספים לישראל, מכיוון ששוק המניות המקומי מתומחר נמוך מרובם המכריע של שוקי המניות בעולם המערבי.

השקעות אלה נעשות במקביל להשקעות שמבצעים הגופים המוסדיים בתשתיות ובנדל"ן. בנסקי התייחס לשיתופי הפעולה בין המוסדיים לבין המדינה בכנס של מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול של אוניברסיטת ת"א בחודש שעבר. "מהמשבר הפיננסי ב־2008 נוצרו מספר שיתופי פעולה בין המדינה לגופים המוסדיים בזמני משבר במשק או לצורך תיקון כשל שוק בסקטור ספציפי. כך לדוגמה, בקרנות המנוף, מימון קרן לעסקים קטנים בערבות מדינה וקרנות משרד הכלכלה לעסקים בינוניים וקטנים, מסלול 43 של רשות החדשנות להשקעה בתעשיות עתירות ידע ולאחרונה גם ביטול אג"ח מיועדות ומעבר למודל הבטחת תשואה. כל שיתופי הפעולה הללו אופיינו בתפירת פתרון של Win-Win, דהיינו מוצרי השקעה חדשים העונים על הצורך להתמודד עם אתגרים העומדים בפני המדינה, וגם שומרים על כדאיות ההשקעה מבחינת העמיתים".

הוא הוסיף כי המוסדיים בעשורים האחרונים היו מקור מימון משמעותי בעולם התשתיות המקומי, בצד ההון ובצד החוב. החל מכבישים כמו 431, כביש 6 וכביש 16, פרויקט הרכבת הקלה, מימון להקמת מבני ציבור כמו בתי משפט, פיתוח שוק האנרגיה (אנרגיה חלופית, אגירה, הקמת תחנות כוח ורכישת תחנות מחברת החשמל) מיזמי התפלה, מעונות סטודנטים ועוד. בשוק מעריכים באופן גס כי בכל פרויקט גדול חדש המימון מתחלק בין 85% כחוב ו־15% הון כשהחוב ניתן על ידי הבנקים והמוסדיים, והאחרונים הם המקור ל־70% מהחוב.

לדברי גורם בשוק ההון, הצורך בהשקעות גדולות בישראל יכול גם להיטיב עם החוסכים. "כגוף שהוא חלק מהאקוסיסטם הישראלי המוסדיים יודעים לנצל פה הזדמנויות, לדוגמה בתשתיות ובנדל"ן למגורים שתמיד היה קשה לגופים ישראלים לפעול בגלל התחרות הקשה ודווקא עכשיו יש להם יותר מרחב לפעול".

התנאים של המוסדיים: הטבות מס והקלות

מה צריך לקרות כדי שהגופים המוסדיים ישתתפו בשיקום ובסיוע? אורי קרן ממור אומר: "צריך לתת אולי הטבות מס מסוימות או לצאת במכרזים שיהיו מותאמים למוסדיים כך שזה באמת יהיה אטרקטיבי".

בנסקי מסביר שהתמונה מורכבת. "ככל שעובר הזמן, עולה שהיקפי השיקום יהיו גבוהים, אני חושב ששיתוף מוסדיים בחלק ממיזמי השיקום יכול לחסוך למדינה צורך בגיוסי חוב גדולים. יש לא מעט מודלים שנעשו בעבר ואפשר להשתמש בהם גם היום. אנחנו דיברנו למשל על הקמת קרן שיקום שתפעל במודל של פינוי בינוי על בסיס כדאיות כלכלית ועם מרכיב של הבטחת תשואה מינימלית למוסדיים. הקרן תאפשר ליזמים גישה להון הדרוש להם לפרויקטים הללו".

לדברי גורם נוסף בשוק ההון, הממשלה צריכה לייצר תקציב שמוטה יותר לצמיחה ולהקצות תקציבים לאזורים הללו כדי לאפשר למוסדיים להשתתף בשיקום. "יש לתת ערבויות או תמריצים להשקיע יותר בתחומים בהם חסר יותר כסף, למשל הטבות מס והסרת חסמים רגולטוריים שמונעים מגופים מוסדיים לפעול כמו בנושא חישוב הוצאות חיצוניות (מה שמכונה דמי ניהול כפולים ושהמדינה פעלה לצמצומו)".

עוד כתבות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; עליות בארה"ב

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט