כנס דאבוס. צילום: Markus Schreiber/AP, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הכנס הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ, מתקיים השבוע תחת הכותרת "בנייה מחדש של האמון", ויינעל ביום שישי. 2,800 אנשים מגיעים לאירוע, כולל כ־60 ראשי מדינות. ביניהם ניתן למנות את נשיא אוקראינה, ארגנטינה וצרפת, וראש ממשלת סין. לצדם, משתתפים באירוע, כמדי שנה, מנכ"לי חברות עסקיות, מנכ"לי הבנקים הגדולים בעולם ואנשי עסקים מובילים. את ישראל מייצגים נשיא המדינה יצחק הרצוג ונגיד בנק ישראל אמיר ירון. גלובס ליקט את מיטב האמירות מהפורום בנושאי כלכלה וגאופוליטיקה עד כה.
● האזהרה של הנגיד: כך תשפיע הסלמה בצפון על הריבית
● ניתוח | יזמי הנדל"ן משדרים אופטימיות, אבל השוק חזר לפחות שש שנים אחורה
"הורדת ריבית במחצית השנייה של 2024"
במסגרת הכנס אמרה סגנית קרן המטבע הבינלאומית, גיטה גופינאת', כי "השוק מצפה להורדות ריבית חדות ומהירות - אלה ציפיות מוגזמות ולא בשלות, כי הקרב להורדת האינפלציה עדיין לא הסתיים. אפילו אחרי שעלויות ההלוואות עלו בחדות בשנתיים האחרונות, העבודה עדיין לא הושלמה, כי שוק העבודה נותר חזק בכל העולם". היא הוסיפה כי "אפשר לצפות שהורדת הריבית תתרחש במחצית השנייה של השנה".
כזכור, הריבית בארה"ב עלתה בחדות בשנה וחצי האחרונות, והגיעה לרמה של 5.25% עד 5.5% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2001, שיא של 23 שנים. הפד, הבנק המרכזי של ארה"ב, העלה את הריבית בצורה מהירה במטרה לעצור את האינפלציה שהגיעה בשיאה ל־9.1%, בחודש יולי 2022.
חרף נתונים אלו, גופינאת' הגדירה את המצב הכלכלי הנוכחי בארה"ב כטוב, כשבקרן המטבע הבינלאומית מעריכים שעליית הריבית כבר השפיעה על הכלכלה האמריקאית, לדבריה, "וכל השאר יקרה השנה". מנגד, היא ציינה כי באירופה ההשפעה של עליית הריבית פחות ניכרת, כיוון שהיא החלה בשלב מאוחר יותר.
הריבית בגוש האירו עומדת כעת 4.5%, והריבית על הפיקדונות עומדת על 4%. פרנסואה וילרוי דה גלאו, נגיד הבנק המרכזי של צרפת וחבר בבנק המרכזי של האיחוד האירופי (ה־ECB), העריך שהריבית באירופה צפויה לעמוד בטווח הארוך על 2%.
חוסר אופטימיות בשוק המניות
בראיון לרגל פתיחת כינוס הפורום בדאבוס, אמר מנכ"ל קרן העושר הנורווגית, ניקולאי טאנגן, כי "אינו אופטימי במיוחד" בנוגע לשווקי המניות בשנים הקרובות. טאנגן, שזו השנה השנייה שלו בדאבוס בתפקיד מנהל הקרן - ששווייה כבר צמח ל־1.5 טריליון דולר והיא מחזיקה ב־1.5% מהמניות בעולם - העריך כי הלחצים האינפלציוניים ימשיכו לפעול ולדכא את התשואות בשווקי המניות. "ישנו לחץ אינפלציוני ואני חושב שהוא יישאר שם במשך תקופה", אמר הבנקאי הנורווגי.
לעומת התחזיות בשווקים, לפיהם בשנה הקרובה גם הפד האמריקאי וגם הבנק המרכזי האירופי יורידו את הריביות במהירות יחסית, הציג טאנגן דעה הפוכה. "אני סבור שהבנקים המרכזיים הגלובליים יהיו מאוד מאוד זהירים מהפחתה מהירה מדי של שיעורי הריביות, משום שהם היו אטיים מדי בהעלאה שלהם", אמר לערוץ הטלוויזיה של סוכנות הידיעות הכלכלית בלומברג.
טאנגן מזהיר כבר מתחילת השנה שעברה, בראיונות לעיתונות ובהופעות פומביות, כי על המשקיעים "לצפות לתשואות הרבה יותר נמוכות בתקופה הקרובה". השנה הוא מנמק זאת בין היתר באי־היציבות הגלובלית. "יש לנו לחצים אינפלציוניים, יש לנו דרישות שכר מאוד גבוהות בחלק מהמדינות, וזה יוביל לספירלה מסוימת שתעלה את האינפלציה. בנוסף, יש לנו את השפעות שינויי האקלים, שהן שליליות לגבי מחירים, ויש גורמים גיאופוליטיים, ובעיות בנתיבי סחר - זה פשוט לא קוקטייל חיובי במיוחד".
ריי דאליו: תחזרו לתיק הנייטרלי שלכם
מנהלי ההשקעות ממליצים בשנה האחרונה לקנות אג"ח, כיוון שהתשואות עלו לרמה הכי גבוהה שנראתה יותר מעשור. אולם, ריי דאליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם, ברידג'ווטר, חושב שאחרי העליות האחרונות במחירים, כבר לא מדובר בעסקה משתלמת. "התמחור של תשואות האג"ח הוא 4%. קחו את האינפלציה, בערך 3% עד 3.5%, תוסיפו לזה ריבית ריאלית, שצריכה להיות בין 1% ל־2%, ולכן תשואה של 4% היא לא אטרקטיבית", אמר המייסד השבוע בראיון ל־CNBC.
הוא הוסיף כי לדעתו, "2024 תהיה שנה היסטורית. כשיש אי־ודאות גדולה זה בדרך כלל הזמן הטוב ביותר לקנות. אבל הפעם זה יותר מסובך. יש את שבע המופלאות (ענקיות הטכנולוגיה שעלו השנה בעשרות אחוזים והעלו יחד איתן את שוק המניות, נ"א) אבל אי אפשר להסתכל על השווקים כמכלול.
"כשמסתכלים על הפוליטיקה (הבחירות לנשיאות בארה"ב, נ"א) והגאופוליטיקה, אני לא חושב שהסיכונים האלה מתומחרים בשווקים". לדבריו, מבחינת המשקיעים, זה לא משנה מי ינצח בבחירות בארה"ב - טראמפ או ביידן. "אני חושב ששניהם מאיימים על השווקים", הוא אמר. "השאלה היא איך נעבור את הקיטוב הגדול בין שמאל לימין כך שיהיה לנו ממשל הגיוני. יש בארה"ב הבדלים בלתי ניתנים לגישור על דברים רבים".
דאליו נשאל כיצד המשקיעים צריכים להתנהג כעת לדעתו, וענה כי "השווקים כעת לא סופר־אטרקטיביים, אבל גם אינם לא־אטרקטיביים. יש סיכון גדול יותר ולכן השאלה היא מה התיק הנייטרלי שלך. לי יש תיק נייטרלי, שהוא מגוון ואני מתקרב אליו יותר בזמן כזה. זה תיק שלא שם דגש רב על מזומן, כי מזומן זה פח אשפה לטווח הארוך".
דאליו ידוע ב"תיק ארבע העונות" שבנוי מ־30% מניות, 40% אג"ח לטווח ארוך, 15% אג"ח לטווח בינוני, ועוד 7.5% בסחורות ו־7.5% בזהב. התיק הזה נועד כדי להתמודד עם כל אפשרות כלכלית - אינפלציה, דפלציה, צמיחה גבוהה או צמיחה נמוכה.
הבינה המלאכותית משגעת את ההייטק
מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה והתקשורת סיסקו, צ'אק רובינס, הזהיר בפאנל תחת השם "מציאות הריבית הגבוהה", מכך שהערכות השווי של החברות הפרטיות "משתגעות", וזאת לדבריו כתוצאה מ"טרנד" הבינה המלאכותית. "עסקים שמתמקדים בטכנולוגיות של בינה מלאכותית זוכים לתגי מחיר דומים לאלו שהיו בעידן של הריבית הנמוכה, בשיאים שנראו בזמן מגיפת הקורנה".
הדברים נאמרים כשברקע מניות השבבים, ובפרט אנבידיה, AMD, ברודקום, וגם קמטק הישראלית, נהנו מעליות חדות של מאות אחוזים בשנה האחרונה, ובשוק תוהים אם מדובר בהתפתחות של בועה טכנולוגית חדשה. רובינס אף ציין כי הדבר הזה קורה זמן קצר מאוד אחרי שהתפוצצה הבועה בשווקים, בעקבות העלאות הריבית שסיימו את עידן הכסף הזול. "אירוני בעיניי שזה קורה כל כך מהר אחרי מה שחווינו רק לפני 48 חודשים. זה פשוט מדהים".
דברים דומים השמיעה באותו פאנל מנכ"לית נאסד"ק, אדנה פרידמן, בהתייחסותה לחברות ציבוריות. "משקיעים שמים היום יותר מדי דגש על החידושים בתחום הבינה המלאכותית", אמרה פרידמן, "אבל זה מתוך FOMO - הפחד להחמיץ. הם חוששים להישאר מאחור. מחפשים מה יהיה הגל הבא, הפוטנציאל הבא".
היא הזהירה מפני ההתנהגות הזו, ואמרה כי "המשקיעים צריכים כעת לאזן את ההתלהבות הזו מול סביבת הריבית הגבוהה, שבה הימורים כאלה מגיעים עם תג מחיר גבוה יותר", כלומר סיכון לנפילה גדולה במניות הללו.
בקשר לירידת הריבית הצפויה בעולם, אמרה פרידמן: "אם אני הייתי הפד, הייתי קצת מודאגת מהורדת ריבית מוקדם מדי". היא העריכה כי "הפד ירצה להגיע למצב של יציבות מחירים לפני שיבצע מהלכים משמעותיים. יש איתותים להורדות הריבית, אבל השאלה מתי הן יתחילו".
באשר להתאוששות בשוק ההנפקות, המספרים כמובן רחוקים משנות הבועה של 2020־2021, אבל פרידמן ציינה כי נכון לעכשיו יש 85 חברות שהגישו בקשה להנפיק את המניות שלהן בנאסד"ק, כשהצפי הוא לרבעון השני של השנה הקרובה. היא מעריכה שמשקיעים צופים התאוששות ברווחי החברות, ולכן במקביל לירידה באינפלציה, "חברות קטנות מתחילות לראות הערכות שווי טובות יותר ומכיוון שעלויות ההון צפויות להיות יציבות עד נמוכות יותר (בשל ירידת ריבית, נ"א) אני חושבת שגם זה יעורר עניין בקרב המשקיעים".
העתיד של ישראל ועזה, לפי ארה"ב
אחד המשתתפים הבולטים בפורום, שנשלח במקום הנשיא ג'ו ביידן, שלא נכח באירוע, הוא ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב. סאליבן התייחס בדבריו למלחמה בין ישראל לחמאס, ואמר כי בארה"ב פועלים "להגיע להחלטות לגבי מה יהיה ביום שאחרי". לדבריו, המטרה היא לייצר "עתיד שבו עזה לא תהיה בסיס לטרור, וישראלים ופלסטינים יוכלו לחיות ביחד".
החזון על פי סאליבן, שמצטט גם את הנשיא ביידן, הוא הקמת מדינה לפלסטינים, לצד שמירה על ביטחונה של ישראל. הוא הוסיף כי הפתרון בעיניו הוא "נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, ומתן אפשרות לפלסטינים לחיות בשלום. נורמליזציה בין ישראל וערב הסעודית קשורה לאופק מדיני לפלסטינים. האמנו בכך גם לפני 7 באוקטובר, זה הנתיב היחיד שיכול להצליח בטווח הקרוב, אם כולם יקבלו החלטות אמיצות".
גם מזכיר המדינה של ארה"ב, אנתוני בלינקן, נכח באירוע, ואמר כי "הסבל בעזה שובר את ליבי. השאלה היא מה צריך לעשות". בלינקן, שמאז פרצה המלחמה בעזה ביקר כמה פעמים בישראל, אמר כי התשובה היא הקמת מדינה פלסטינית, "שתיתן לאנשים את מה שהם רוצים, ותעבוד עם ישראל".
כשנשאל לגבי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ואם יש סיכוי להפסקת אש בין המדינות בזמן הקרוב, ענה בלינקן כי הוא אינו מאמין שזה יקרה.
בגזרה הדרומית יותר, התייחס מנכ"ל ענקית הספנות מארסק, וינסנט קלרק, לתקיפות החות'ים בים האדום, ואמר כי הבעיה צפויה להימשך "לפחות כמה חודשים". לדבריו, התקיפות על ספינות שונות שעוברות באזור תגרום להתארכות זמני המשלוח, ולשיבושים בשרשרת האספקה.
"כ־20% מהסחר העולמי עובר דרך מיצר באב אל־מנדב, זה אחד מהעורקים החשובים ביותר של הסחר העולמי, והוא סתום כרגע", אמר קלרק בדאבוס ביום רביעי.