אסם ממשיכה במהלך העברת זכויות הקניין הרוחני שלה לנסטלה העולמית: הבעלות על מותגי-העל כמו במבה והפתיתים עוברת לענקית הבינלאומית. בכך מותגים אלה מצטרפים למותגים המשווקים בארץ שזכויותיהם כבר נמצאות בידי נסטלה: מותגי הקפה ודגני הבוקר של אסם, מזון התינוקות מטרנה, פיטנס, השוקולד, מוצרי המאפה, הפריכיות ומזון בעלי החיים פורינה. בכך מעמיקה נסטלה את הבעלות על אסם ועל כל מותגיה, הכוללים את החטיף במבה - סמל הישראליות - ומוצרי הפתיתים, מאז השלימה את רכישת השליטה באסם ב-2016 והפכה אותה מחברה ציבורית לחברה פרטית בבעלות מלאה של נסטלה.
מה המשמעות של העברת הזכויות, מה עלולות להיות ההשלכות על הייצור המקומי, אם בכלל, והאם אחד המותגים הכי ישראליים צפוי לעשות רילוקיישן? ככל הנראה לא, ומדובר בעיקר במנופי לחץ במטרה לזכות בהטבות מס.
● עוד אישוש שהמשק חוזר לשגרה: המסחר באונליין רשם גידול בדצמבר
● ישראל מייבאת ענבים רק ממדינה אחת. האם התביעה בהאג תשנה את זה?
"הזדמנות ליצירת ערך למותג"
עו"ד אסא קלינג, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד נשיץ ברנדס אמיר, לא בטוח שהדרמה היא בהיבטי הקניין הרוחני, אלא בהיבטי המיסויי. "קונצרנים בינלאומיים מאופיינים בריכוז הכול תחתם. בכל הנוגע לטכנולוגיות, ייתכן כי מדובר בעשיית שימוש בטכנולוגיות האלה במקומות אחרים. החשש על העברת הייצור לטריטוריות אחרות מתעורר, אבל זה משהו שיכלו לעשות גם קודם לכן, אלא אם כן ישנן הגנות על העברות הייצור.
"ייתכן שיש פה הזדמנות ליצירת ערך למותג, אם ייעשה פה שימוש במדינות אחרות. האינטרס הישראלי הוא שהבמבה תיוצר בישראל, ואם הבעלות הייתה ישראלית, היא הייתה יכולה לתת למדינות אחרות רישיון לייצר את המותג, והתמלוגים היו עוברים לבעלי המותג. אם בעל המותג אינו ישות ישראלית, הכסף לא נכנס לישראל. זה בעצם יאפשר חופש לעשיית עסקים עם מדינות שלרוב פחות עושות עסקים עם ישראל, מה שיכול להפוך אותו למותג בינלאומי, כפי שקרה בעבר עם ווייז. לאחר שגוגל רכשה אותו, מדובר במותג בינלאומי של גוגל, ואנשים ברחבי העולם לא מכירים אותו כמותג ישראלי".
"עם זאת, הפסיכולוגיה של הברנדינג שונה בעולם המזון", מציין עו"ד קלינג. "המוקד הגאוגרפי עדיין משחק תפקיד בחלק ניכר מהמזונות. המשמעות המרכזית היא לאן הכסף יעבור, והסוגיה של העברת הטכנולוגיות למקומות ייצור אחרים.
"צריך להפריד בין טכנולוגיות למותג. האם יש ערך למותגים ישראליים? אולי לקהילות מסוימות ברחבי העולם. השאלה המעניינת היא כמה ערך יש לטכנולוגיות של אסם, כמה ייצור באמת נעשה בישראל, והאם יעבירו אותו למקומות אחרים".
ניסיון לקבל הטבות מס
אסם היא יצרנית המזון מהגדולות בישראל. לפי נתוני סטורנקסט, בדצמבר האחרון עמד נתח השוק שלה על 6%, כשלפניה רק שטראוס עם כ-9% ותנובה עם 11%. נתח השוק של החטיפים המלוחים עמד על 43%, נתח הפסטה, אטריות ופתיתים עמד על 40%, נתח השוק של טבעול עמד על 52%, נתח הפריכיות עמד על 35%, ונתח השוק של מטרנה עמד על 48% מכלל השוק. החברה מעסיקה 4,200 עובדים בארץ ובעולם, מחזיקה 7 מפעלים בישראל ומוכרת כ-1.5 מיליון מוצרים ביום.
לדברי עו"ד יובל לזי, מנהל המחלקה המסחרית הבינלאומית במשרד ברנע ג'פה לנדה, כרגע הנסתר רב על הגלוי. עם זאת, הוא סבור כי מדובר במהלך שהחל כבר לפני שנים ואינו קשור למלחמה ולמצב הביטחוני; ומסביר כי האסטרטגיה של רבות מהחברות הגלובליות שרכשו יצרניות מזון ישראליות גדולות - כמו תנובה שנרכשה על-ידי התאגיד הסיני ברייט פוד - היא לרכז בחברה אחת או שתיים עיקריות את הקניין הרוחני של כל הארגון, ולתת רישיונות שימוש למדינות שונות בעולם.
"אם עד כה תהליכי הייצור והקניין הרוחני של במבה היו בידי אסם, והיא הייתה מקבלת על כך תמלוגים - כעת הם יגיעו לאותה חברה שרכשה את הקניין הרוחני. היא זו שתקבל את הכספים בגין המותג אסם ברחבי העולם, וגם בשימוש בתהליכי הייצור המיוחדים שלהם", מסביר עו"ד לזי. "כנגד זה, אסם תקבל תשלום חד-פעמי מנסטלה, שגם פה מעניין כיצד ייעשה החישוב מול רשויות המס. ישנה רמת ודאות גבוהה שרשויות המס יערערו על התשלום אם הוא ייראה להם נמוך מדי, מכיוון שמדובר בהכנסה משמעותית למדינה".
הייצור נכון לעכשיו צפוי להמשיך בישראל, במפעלים הקיימים. עם זאת, הוא לא שולל שמדובר כרגע בניסיון להפעיל לחץ על המדינה, במטרה לקבל הטבות מס. ייתכן שלנסטלה יהיה זול יותר לייצר את המוצרים במדינות אחרות ולייבא אותם לישראל, אלא אם כן המדינה תעניק הטבות מס לייצור בארץ.
"נקודה נוספת נוגעת לעניין התמלוגים שייאלצו אסם לשלם מעכשיו לנסטלה תמורת ייצור הבמבה בישראל", מוסיף עו"ד לזי. "ככל שההכנסה של אסם תהיה קטנה יותר בגין הרישיון שתקבל מנסטלה - כך הרווח שלה יעלה, והיא תיאלץ לשלם יותר מס למדינה".
הפסד מס למדינת ישראל?
גם עו"ד הראל פרלמוטר, ראש מחלקת המיסוי במשרד ברנע ג'פה לנדה, תומך בדעה שהמהלך עלול להוביל להפסד מס למדינת ישראל, ושלא מדובר באירוע חריג בעולמות היצרניות הגלובליות. "הוצאת קניין רוחני ישראל לאחר רכישת מניות חברה אינה דבר נדיר. במספר פסיקות בשנים האחרונות נדרשו בתי המשפט לשאלות בדבר שווי הקניין הרוחני שממנו נגזר המס. מכיוון שמדובר בצדדים קשורים, ואין באמת משא-ומתן לגבי שווי הקניין הרוחני, החברה המוכרת תנסה לקטין את שווי הקניין הרוחני, בעוד שרשויות המס יטענו לשווי גבוה", הוא מסביר.
"מבחינה אסטרטגית של מדינת ישראל, לצד אובדן הקניין הרוחני יהיה כמובן תשלום מס חד-פעמי גבוה", אומר עו"ד פרלומטר. "במקרה שהייצור יימשך בישראל, הרי שהמדינה תיהנה מתשלומי מס בגין תמלוגים שישולמו על-ידי החברה בישראל לבעל הקניין הרוחני. אך אם הייצור יעזוב את ישראל, הרי שלא יהיה מס על התמלוגים, והדבר יכול להביא להפסד מס למדינת ישראל.
"מתן תמריצים לתאגידים רב-לאומיים לפעול בישראל הוא דבר חשוב וקריטי לכלכלה הישראלית ולמשק המס ויכול לסייע לא רק להבאת שחקנים נוספים אלא גם להשארת השחקנים הנוכחיים - והקניין הרוחני שלהם - בארץ.
"בניגוד לצעקות של פוליטיקאים לאורך השנים להפסיק לתת תמריצים כאלה ואחרים לחברות רב-לאומיות - הן חשובות מאוד למשק הישראלי, הן מבחינת יצירת מקומות עבודה ושימורם והן מבחינת גביית מס".
מאסם-נסטלה נמסר בתגובה: "לעסקה הזו אין שום השפעה על הפעילות של אסם-נסטלה בישראל".
