המומחה שמסביר - כך אפשר לדעת שהתרופות באמת הגיעו לחטופים

העסקה להכנסת התרופות לחטופים העלתה תהיות ותקווה רבות בקרב רבים בישראל. היו שתהו האם זה סימן לעסקה גדולה שתתרחש בקרוב ואיך ניתן בכלל לדעת שהתרופות הגיעו ליעדן. כדי להבין מה מתרחש מאחורי הקלעים ולאן הדברים הולכים, דיברנו עם ירון בלום, לשעבר בכיר בשב"כ ומתאם השבויים והנעדרים בין השנים 2022-2017.

● הפיננשל טיימס: יוזמה להפסקת אש ושחרור חטופים כחלק מנורמליזציה עם סעודיה
● ישראל זיו, דעה | חמאס מתחרט על ה־7 באוקטובר, ועל הדרך איראן סופגת מכה קשה
● שאלות ותשובות | ארה"ב וסעודיה מקדמות פתרון לעזה. למה נתניהו מתנגד?

לדבריו, "היתרון בעסקה התרופות הוא שאתה בונה דרכה איזשהו מנגנון של יצירת אמון מחדש, של בחינה שאכן יש איזשהו מכניזם בין מילה של חמאס-חו"ל מול קטאר, ובין חמאס-חו"ל אל מול יחיא סנוואר ואנשיו. ברגע שהעסקה יוצאת לפועל והתרופות מגיעות, אז יש כאן משהו שאפשר לבנות עליו קדימה".

איך ניתן יהיה לדעת שהתרופות הגיעו לחטופים?
"ברגע שאתה מסכם על איזשהו מנגנון עקרוני של העברת תרופות, כשבסוף הן עוברות - אתה מקבל אינדיקציה לכך. למשל, אחד החטופים מדבר ואומר 'קיבלתי תרופות'. יש עוד אפשרויות לקבל אינדיקציה כזו וצריך לראות שאכן יספקו אחת כזו".

איך זה ישפיע על המהלכים לשחרור החטופים?
"להערכתי זה יהווה מאיץ לתחילה של שיחות על פעימה נוספת, ואני אומר פעימה ולא הפסקת אש כי מה שישראל צריכה לדרוש זה פעימה כמו בפעימות השחרור שהיו בפעם הקודמת. בפעימה הנוספת צריך לדרוש קודם כל את שחרור קודם כל 15 הנשים שעדיין לא שוחררו ושני התינוקות בני משפחת ביבס. חשוב להתעקש על זה כדי שחמאס לא ינסו לדלג על הפעימה הזאת. ברור לחלוטין שהסיפור של התרופות יהווה זרז".

לדבריו, "צריך לזכור שבסיפור של עסקה נוספת, או פעימה נוספת, מי שמעורב זה קטאר, מצרים וכמובן, מי שמנצח על המקהלה של המתווכים היא ארה"ב. ראינו שבסיפור התרופות גם הצרפתים מעורבים ויש מספר מדינות שעדיין יש להן הרבה מאוד חטופים ואינטרסים בעניין. כך שיש כאן עניין עולמי".

בלום סבור שהעניין הבינלאומי, יחד עם ההצלחה של עסקת התרופות "בהחלט יכול לסמן איזשהו אינדיקציה לתנועה מחדש של השיחות על הפעימה הנוספת. כבר היום יש שיחות לא מעטות של ראש המוסד מול קטאר, בין ראש השב"כ ואנשיו מול מצרים, בארצות הברית שלוחצת על המתווכים להיות אקטיביים יותר כדי ללחוץ על חמאס להסכים".

"חמאס ינצל את ההפוגות"

איך פועלים כדי להביא לעסקה חדשה? האם ישראל טעתה כשלא הלכה לפעימה נוספת בעסקה הקודמת?
"להערכתי, ככל שהלחץ הצבאי יגבר, כך ייטב לנו. אני חושב שלישראל לא הייתה יכולת ללכת על פעימה נוספת בפעם הקודמת. ישראל רצתה פעימה נוספת מבחינתה אתמול, חמאס לא רצה באותו השלב של הפעימות שיהיו יותר חטופים שישוחררו. הוא גם לא היה מעוניין באותו שלב לקיים עסקה נוספת. יחיא סינוואר, מבחינתו, ככל שיש יותר חטופים שמהווים גם מגן אנושי וגם מגן פוליטי ככה מדברים איתו, ככה רוצים ליצור קשר איתו. לכן הסיפור של החטופים מבחינתו זה איזשהו ערבות לכך שהוא יישאר בחיים, לפחות בראייתו - לא בטוח שזה מה שצריך להיות בראיית ישראל.

"ככל שהלחץ הצבאי יגבר ויהיו הצלחות אפקטיביות כמו חיסול ראשי חמאס - כך ייטב לנו, גם ביצירת מכניזם לשיחות על פעימות נוספות אפקטיביות. כי אחרת חמאס ימשוך את זה כמה שיותר כדי לייצר הפסקת אש ארוכה כמה שיותר מתוך ראייה ומחשבה שאנחנו, כישראלים, לא נצליח לחזור חזרה ללחימה אחרי הפסקה ארוכה - גם בגלל לחץ בינלאומי וגם בגלל דברים נוספים. כמובן שחבל לעשות את ההפוגות האלו. צריכים לזכור את זה שחמאס ינצל הפוגות כאלה להיערכות ולפגישות של מפקדים. סינוואר ייצא החוצה, ייפגש עם מפקדים, הוא ואנשיו ינחו הנחיות מבצעיות מקצועיות וייערכו אופרטיבית לעשות הרבה מאוד פעולות, מיד אחרי הפסקת האש. ולכן יש גם חסרונות בהפוגות ארוכות".

בלום סבור שחיסול סלאח אל-עארורי ובכירים נוספים הם "חיסולים אפקטיביים וחשובים מאוד לעצירת מנגנון פיגועי חו"ל של חמאס והרצון של הארגון לבצע פיגועים בכל העולם. מטרת אל-עארורי ודומיו הייתה לבצע הרבה מאוד פיגועים בגדה וללחוץ על ישראל דרך הפיגועים האלה כדי שלא תהיה מרוכזת במשימה בעזה. השקט ביו"ש הוא שקט מדומה. אנחנו רואים מדי פעם פיגועים או ניסיונות פיגועים שמצליחים, אבל יש מעל 2,600 עצורים מאז תחילת המלחמה, הם מזוהים עם חמאס, ויש מעל 300 הרוגים גם ביו"ש בתקופה הזו".