נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Bernd von Jutrczenka
מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה ביצעה צעדים אנטי־ישראליים בעיקר בזירה המדינית, בה הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן תוקף את ישראל חדשות לבקרים. ההתפתחות האחרונה בזירה זו הינה תמיכתה של אנקרה בפנייה הדרום אפריקאית לבית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג.
● טורקיה תפרוס מערכות רדאר בסמוך למים הכלכליים של ישראל
● הבחירות המקומיות בטורקיה מאיימות על מנגנון השחיתות של ארדואן, שוב
● "תחנת מעבר למימון איראני": החברה הטורקית שמשרתת את החות'ים
עתה, ממשלת טורקיה עברה לפעולות שפוגעות במישרין במסחר בין המדינות, והחליטה להסיר את ישראל מרשימת מדינות יעדי הייצוא של אנקרה.
המשמעות היא שטורקיה תפסיק לעודד אנשים, לסבסד מסחר ולתמוך בעסקים שפועלים מול ישראל. בנוסף מדובר, במסר לבעלי עסקים טורקיים לפיו אם יסתבכו במסחר עם ישראל, המדינה לא תסייע להם.
הצעד התבצע לאחר שלמרות המלחמה והשפעותיה על המסחר עם ירושלים, ישראל סיימה את שנת 2023 במקום ה־13 בטבלת יעדי הייצוא של טורקיה, עם סחורות בשווי כ־5.42 מיליארד דולר (כ־2.1% מתוך כלל הייצוא). זוהי כבר ירידה משמעותית מייבוא סחורות בשווי של כ־7 מיליארד דולר ב־2022.
למרות המדיניות האנטי־ישראלית של ארדואן, הנתונים הרשמיים של משרד התחבורה הטורקי מצביעים כי מאז ה־7 באוקטובר, שטו מטורקיה לישראל 701 ספינות - ממוצע של כשמונה ספינות ביום. מבין הספינות הללו, 480 היו בקו של טורקיה־ישראל, ואילו 221 האחרות עצרו בטורקיה בדרך לנמלי חיפה או אשדוד.
"באופן מוצהר, הצעד אומר שמשרד המסחר הטורקי כבר לא מעודד ולא יסבסד שום מהלך עסקי בשוק הישראלי", אמר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "המשמעות היא, למשל, שיפסיקו לעודד שיתופי פעולה עסקיים בין המדינות, כגון כנסים משותפים של איגודי מסחר. לדוגמה, במרץ 2022, משרד המסחר הטורקי מימן משלחת טורקית גדולה מענפי המזון, הרהיטים והטכנולוגיה, שהגיעו ארצה כדי לפתח את המסחר בין המדינות".