הסוחרים בוול סטריט ביום שני השחור ב־1987 / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth
מדד הדגל של הבורסה האמריקאית, 500 S&P , מחק באופן רשמי את הירידות של שנת 2022 כאשר ננעל ביום שישי האחרון בשיא כל הזמנים (רמה של כמעט 4,840 נקודות). מדד התעשייה, הדאו ג'ונס, עשה את זה חודש קודם לכן וגם מדד הנאסד"ק 100 נמצא בשיא חדש. כעת, המשקיעים שואלים את עצמם שוב את השאלה הנצחית -
האם השיא החדש אומר שהשווקים שוב הגיעו לרמה גבוהה מדי וצריך למכור מניות ולחכות לירידות.
● מה עשתה מניית פז מאז הפיצול ואיזה מענק יקבלו שלושת מנהליה הבכירים
● עסקת הענק של מטא והמדד שהגיע לשיא היסטורי: האם שוק השבבים לקראת מפץ?
● ישראליות בוול סטריט | חברה ישראלית סגרה חוזה של עד 5 מיליון דולר בארה"ב. אז למה המניה נופלת?
1 מה קרה בשווקים שוריים בעבר
הדרך הפופולרית ביותר לנבא את כיוון השוק היא סקירה היסטורית. שוק שורי ממוצע נמשך 55 חודשים, ובמהלך התקופה הזו המדד המוביל בוול סטריט מזנק ביותר מ־157%. מדובר בנתונים אופטימיים במיוחד עבור המשקיעים בבורסה האמריקאית כיום, שכן אם ההיסטוריה תחזור על עצמה, מצפים לנו עוד חודשים ארוכים של עליות.
עם זאת, הממוצע הוא לא חזות הכל. במהלך 67 השנים שחלפו בתקופת הבדיקה, נרשמו גם תקופות של שוק שורי שנמשכו עשרה חודשים בלבד (אחרי משבר הקורונה) ואפילו 3 חודשים (רגע לפני משבר הדוט.קום). התקופה שעקבה לשפל שפקד את וול סטריט אחרי משבר הסאב־פריים (ממרץ 2009) הייתה התאוששות ארוכה במיוחד. אמנם היא נמשכה יותר מעשור, אבל הכפילה את ההון של המשקיעים שנשכו שפתיים ונשארו במדד S&P 500 פי ארבעה (!). כך שלמשקיעים יש סיבה טובה להחזיק חזק בזמן התנודות בשוק, גם אם הראלי הנוכחי יסתיים ויביא איתו גל של ירידות.
ובכל זאת, אי אפשר להתכחש גם לסכנת הברבור השחור: כבר קרה בעבר שעברו עשרות שנים עד ששוק ההון תיקן את הירידות. כך, מי שקנה בשיא השפל הגדול ב-1929 נאלץ לחכות כ-25 שנה, עד 1954, כדי להחזיר את ההשקעה שלו ולא להפסיד, וזה בהחלט הרבה זמן. כך גם "בעשור האבוד" של שנות ה-70 בעקבות אמברגו הנפט הערבי על ארה"ב בעקבות תמיכתה בישראל במלחמת יום כיפור. אז לקח לשוק האמריקאי כעשור לתקן את הירידות. וכך גם במשבר הטכנולוגיה הגדול, הדוט.קום, בשנת 2000. השוק אמנם תיקן עד 2008 אלא שאז הגיע משבר הסאב פריים והפיל את השוק שוב, ולמעשה רק בשנת 2013 תוקנו הירידות. וכמובן - מדד הניקיי היפני חוזר רק עכשיו לרמות שבהן נסחר לפני 30 שנה.
2 האם השוק מתומחר יקר מדי?
שיטה מקובלת נוספת לחזות את עתיד השוק היא ניתוח התמחור שלו, כלומר ניסיון להבין אם המדד יקר מדי ואם אנחנו בעיצומה של בועה. הדרך המפורסמת ביותר לחישוב התמחור היא מכפיל הרווח - כלומר כמה פעמים צריך להכפיל את רווחי החברה (או המדד במקרה שלנו) כדי להגיע לשווי הנוכחי שלה. המכפיל של 500 S&P עומד כעת על 26.7, גבוה ב-50% מהממוצע ההיסטורי של 16־18. לכאורה מדובר בסיבה למכור כעת ולהקטין את הסיכון, אבל כאן הנתונים מתחילים להסתבך.
הפופולריות של שיטת התמחור הזאת משמשת גם בעוכריה, שכן היא כל כך מוכרת, עד שמשקיעים מראש מגלמים אותה במחיר. או כמו שאומר משפט ידוע בוול סטריט: "משקיעים הפסידו יותר כסף בניסיון לתזמן את השוק, או לחכות לתיקון ולירידות, מאשר בירידות עצמן".
3 הסיבות לראלי הן גם סיבות לסיומו
אפשר להסביר שהעליות בשנה האחרונה התרחשו כיוון שבפועל כלכלת ארה"ב הפגינה חוסן מול העלאות הריבית. אם לפני שנתיים הכלכלנים צפו מיתון ואף מיתון חמור במנהיגת העולם החופשי, כעת נראה שקונצנזוס הכלכלנים צופה "נחיתה רכה", כלומר ריסון של האינפלציה בלי פגיעה משמעותית בצמיחה.
תומכי הראלי בוול סטריט יסבירו שהמשקיעים מזהים את תחילתן של הורדות הריבית של הפדרל ריזרב בארה"ב ואיתן את התאוששות הכלכלה. אלא שמנגד, יטענו כלכלנים מהצד השני של המפה כי השוק אופטימי מידי לגבי הורדות הריבית, ובזמן שהוא מתמחר 6 הורדות ריבית, הפד יוריד את הריבית הרבה יותר לאט.
האופטימיסטים של וול סטריט יטענו שהסחרור סביב בינה מלאכותית, זה שהניע את העליות ב־2023, רק התחיל והמהפכה רק בראשיתה. אך מנגד, יטענו הפסימיים כי גם זה כבר גולם היטב במחירים של השנה שעברה. כראייה הם ישתמשו בכך שהעליות בשנה האחרונה נבעו בעיקר מהתשואות הפנטסטיות שהניבו מניות "שבע המופלאות" (מיקרוסופט, אפל, מטא, גוגל, אמזון, טסלה ואנבידיה). וגם את הטיעון הזה ניתן לסובב חזרה לצידם של האופטימיסטים. במילים אחרות - כמעט כל טיעון בעד המשך הראלי, יכול לשמש כטיעון שצופה ירידות, ולהפך.
4 גם באפט לא מתזמן את השוק
אז השווקים כעת שוב בשיא. האם יכול להיות פתאום שינוי כיוון בשוק? מנהלי ההשקעות וכמובן מנהלי הכספים הגדולים בעולם יגידו לכם שמשקיע לטווח ארוך - כלומר לעשרות שנים - אמור להתעלם מרעשי רקע כמו שיא במדד או שפל. מבחינתם, זה לא משנה אם השוק יקר לכאורה או זול. וורן באפט ושותפו צ'ארלי מנגר, שנפטר לאחרונה, אומרים שנים רבות שכמו שמשקיע לא אמור להיבהל ולברוח משוק המניות כשיש ירידות, כך הוא לא צריך להיכנס לאופוריה כשהשווקים עולים ומגיעים לשיאים חדשים. באפט גם ביקש בצוואתו להשקיע אחרי מותו 90% מהכסף שלו במדד ה־500 S&P. ג'ון בוגל, מייסד ענקית ההשקעות וואנגארד כתב בעשור הקודם, שנים ספורות לפני מותו, שלאורך זמן הוא לא מוצא השקעה טובה יותר ממניות.
בשורה התחתונה, רוב מנהלי ההשקעות בארץ ובעולם מסכימים שהניסיון לתזמן את השוק לא עובד ולכן ממליצים לרוב האנשים להישאר תמיד בשוק - בין אם הוא בשיא ובין אם הוא בשפל. לדעתם, מצב הרוח של האדם והחלטות ההשקעה שלו צריכות להיות מנוטרלות ממה שקורה בשווקים. העובדה שהמדדים בשוק ההון בשיא פשוט לא אומרת כלום, לא שיימשכו העליות וגם לא שמתקרבות ירידות.
5 תלמדו מקרן הפנסיה שלכם
את העיקרון של השקעה לטווח ארוך, ללא קשר למצב השוק, אתם מיישמים בעצמכם, גם אם אתם אפילו לא מודעים לכך. אתם מפרישים לקרן הפנסיה בכל חודש והיא משקיעה את הכסף בשוק ההון, בכל חודש, בין אם השוק עלה או ירד, בין אם הגיע לשיא ובין אם לשפל. ההנחה היא ששוקי ההון ימשיכו לעלות עם התפתחות הכלכלה ובינתיים זה עובד כבר יותר מ־100 שנים. זה נכון גם לקרנות ההשתלמות. התשואה ב־10 השנים האחרונות במסלול הכללי היא כ־60% בממוצע, כך על פי בדיקה של בית ההשקעות מיטב, ובמסלוליים המנייתיים כ־100%.
גם תוכנית החיסכון של המדינה, חיסכון לכל ילד, הדואגת להפריש לכל ילד עד גיל 18 סכום קבוע בכל חודש, מיישמת את העיקרון הזה. המסלולים האלה הניבו ב־5 השנים האחרונות יותר מ־40% במסלול המנייתי (שנקרא סיכון מוגבר) וכ־15% במסלול הסולידי (שנקרא סיכון מועט).
במילים אחרות, המשמעות היא שכדי להצליח לחסוך הרבה כסף לעתיד בכלל לא בטוח שצריך להבין בהשקעות, אם בכלל, וגם לא לנתח חברות ודוחות כספיים או להבין מה קורה בכלכלה העולמית. המפתח להצלחה הוא כנראה כפי שאומר וורן באפט: להתחיל מוקדם ולחיות (ולחסוך) הרבה שנים, תוך כדי פיזור הכסף באמצעות חשיפה למדדים.