אמיר ירון ומשה גפני בוועדת הכספים של הכנסת, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
דיון סוער בוועדת הכספים היום (ב'), הן בשל חילופי דברים בין הנגיד אמיר ירון ליו"ר הוועדה משה גפני והן בשל מחאת משפחות החטופים. לקראת סוף הדיון, משפחות החטופים קטעו את הדיון וקראו להחזרתם עכשיו. בני המשפחות נכנסו לחדר עם שלטים שהם נכתב: "אתם לא תשבו כאן בעוד הם מתים שם".
אנשי משמר הכנסת ניסו למנוע את כניסת משפחות החטופים בכח, אך חברי הכנסת קראו למשמר הכנסת לא להיאבק בהם ולתת למשפחות לאמר את דבריהם. משפחות החטופים קראו "אתם לא תמשיכו ביום-יום שלכם, אי אפשר להמשיך את זה, מה עם פדיון שבויים?". בנוסף, משפחות החטופים קראו לחברי הקואליציה לפרוש מהממשלה בעקבות אי השבת החטופים עד כה, ואמירתו של רה"מ נתניהו על כי אין עסקה להשבת השבויים.
אמו של אחד החטופים זעקה: "אני רוצה את הבן שלי חי, לא בארון, אנו כל יום מקבלים הודעה על עוד חטוף שנרצח, הם נרצחים בשבי". המשפחות זעמו על חברי הכנסת: "אל תקומו מהכיסאות עד שתהיה עסקה להחזרת החטופים עכשיו".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני פנה למשפחות: "העמדה לדעתי של כל חברי הוועדה, והעמדה שלי כפי שאמרתי אותה בפומבי וגם בפגישות עם רה"מ, פדיון שבויים הוא המצווה החשובה ביותר ביהדות, במיוחד שכאן מדובר על פיקוח נפש.
"פרישה מהקואליציה לא תועיל בשום דבר, לכן אלך לדבר עם רה"מ שזו עמדתנו. אני מבין את הכאב שלכם, אני חלק מכם, אני מרגיש את זה, נעשה הכל כדי שהילדים, האחים, הנשים יחזרו הבייתה ובשלום. אני מודה לכם על זה. אנחנו צריכים להעביר כסף למנהלת תקומה לתושבי העוטף," אמר גפני.
ביקורת על פעילות בנק ישראל במלחמה
לפני קטיעת הישיבה, הדיון בוועדת הכספים סבב בתמונת המצב המקרו-כלכלית של ישראל, שהציג הנגיד לחברי הוועדה. בדיון הושמעה ביקורת על כך שבנק ישראל לא נקט במספיק צעדים מול הבנקים בישראל. יו"ר הוועדה גפני אמר בפתח הדיון כי "לא יכול להיות שאלה שיש להם חשבונות בנק והם חלשים כלכלית יהיו בתחתית הסולם, והחזקים, שהם הבנקים, יהיו בחלקו העליון". גפני השמיע ביקורת רבה על הנגיד בשנה האחרונה, ואף אמר בעבר כי ירון הוא "לא נגיד טוב, הוא נגיד רע" והתנגד למתן כהונה שנייה.
הנגיד הציג את פעולות הבנק בזמן המלחמה, וציין כי בנק ישראל פעל להוריד את הריבית באופן נקודתי, בהתייחסו למתן האשראי של הבנק לעסקים קטנים וזעירים. ח"כ גפני נכנס לדבריו, ואמר כי לא נראה שהם הורידו ריבית. בתגובה, הנגיד ענה כי "התמקדנו בעסקים קטנים וזעירים, בנק ישראל נגע באנשי העוטף באופן מיידי לפני שכל גוף ציבורי פה זז".
גם ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) תקפה את הנגיד על פעולות בנק ישראל ביחס לבנקים: "אני חושבת שנעשה קצת ומאוחר, היה אפשר לעשות הרבה יותר בעניין הפיקדונות הבנקים. הבנקים לקחו ממשקי הבית בישראל 4 מיליארד שקל, וזה נכון לפברואר 2023. יש כאן אירוע שלא מטופל בנחישות הראויה. אני רוצה לומר שיהיה לי הערכה אליך. יש כאן הטיה וצריך לטפל בכך בזמן".
הנגיד השיב בתקיפות גם לח"כ פרקש הכהן: "ברשותך אני רוצה לרדת מהפופוליזם הצרוף".
גפני: "מצפה מבנק ישראל להתייחס גם לצד החברתי ולא הכלכלי"
לקראת סוף הדיון אמר ח"כ גפני כי "הייתי מצפה מבנק ישראל להתייחס גם לצד החברתי ולא הכלכלי: זוג הבא לקחת משכנתה ולא מקבל את הריבית על הפיקדונות, אך כן מקבל ריבית על החובות כשהוא צריך לשלם לבנק. אנו יושבים כאן, ולא מבינים למה הבנקים לא יכולים להיות חלק מהמאמץ הזה, תפקיד הנגיד הוא לא רק הכלכלי אלא גם החברתי".
הנגיד הציג את תחזית הצמיחה של הבנק לשנים הקרובות. "התחזית לשנים 2023 ו-2024 היא של צמיחה של 2% בכל אחת מהשנים, וצמיחה של 5% ב-2025, זאת בתרחיש ייחוס של ירידה בהיקף המלחמה ברבעון הראשון של 2024" אמר ירון, והוסיף כי התחזיות "בהנחה של שמירה על היקף התקציב, לכן כל כך חשוב שנשמור על מסגרת התקציב. אנחנו צופים שהאינפלציה תמשיך להתמתן, אבל יש סביב זה הרבה חוסר ודאות, אירוע הצפון ועוד, לכן אנחנו הולכים בצעדים מאוד מדודים".
לצד כך, ציין ירון כי ברור לכל כי יהיה גידול ארוך טווח בתקציב הביטחון, וקרא לממשלה לא לחרוג מהמסגרת שהוקצתה לכך בתקציב 2024. "יש לך כל שנה נוספת עוד 20 מיליארד שקל הוצאת ביטחון, בואו קודם נצמצם את הסכום הזה, תהייה ועדה שתבחן את הצרכים של מערכת הביטחון ואת היקף הדרישות שלו. צריך לחדד ולהבין את צרכי המערכת, אנחנו לא רוצים להראות שיחס החוב-תוצר שלנו מתפזר, גם אם הוא לא צפוי להתכנס, שלפחות נראה שהוא לא מתפזר ללא פרופורציה. צריך להתכנס לסביבות ה-20 מיליארד שקל שנתיים וזה מה שנעשה בממשלה. ייתכן שהיה אפשר לעשות יותר, ואולי היה צריך להפעיל את תוכנית העלאת המע"מ כבר ב-2024, אבל אלה בגדול ההתאמות כפי שאני מבין אותם. נעשו התאמות משמעותיות לטובת ההתכנסות", אמר ירון.
נוסף על כך, הדגיש הנגיד בפני ח"כ גפני ושאר חברי הוועדה כי בשל מגוון הצרכים הלאומיים ומתוך שיקולי המשק, צו השעה הוא לוודא שהתקציב, במסגרת שהוצעה, יעבור בכנסת כפי שאושר בממשלה.