מירי רגב, שרת התחבורה ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
הסיכום התקציבי בין משרדי האוצר והתחבורה שהגיע לידי גלובס, מראה כי חלו שינויים רבים במפת הפרויקטים המקוצצים ביחס לטיוטת האוצר שעליה דנו המשרדים ערב העברת התקציב המתוקן לשנת 2024. האוצר תכנן לקצץ שבעה מיליארד שקל בתשתיות התחבורה, אך בסוף קוצצו 2.5 מיליארד בלבד. בהשוואה בין המסמכים ניתן לראות שינויים משמעותיים בביטולי הפרויקטים שתוכננו ביו"ש.
● אסף זגריזק, פרשנות | רכב חשמלי הוא לא פתרון סביבתי, מס נסועה הוא צו השעה
● שאלות ותשובות | למה באוצר דוחפים תשלום מס על כל קילומטר ברכב חשמלי
● אסף זגריזק, דעה | רגב שוב מוכיחה שהיא לא כשירה להוביל מהפכת תשתיות
כך למשל, תוכננו להידחות שני פרויקטים בכביש 60, האחד הוא נתיב תחבורה ציבורית בעלות 130 מיליון שקל, והשני הוא מקטע כביש נוסף בעלות של 500 מיליון שקל. בפועל, בוטל הנת"צ, והכביש היקר - שרד.
גם כביש 45 "ציר המחצבות" תוכנן להידחות, אלא שבסופו של דבר נקבע לשנת 2025, זאת למרות שההליך התכנוני לא הסתיים והוא לא בשל גם ככה לביצוע בשנה הנוכחית. כך ביו"ש בוטל סך הכל פרויקט אחד שיועד לתחבורה ציבורית.
תמיהות רבות נשמעו על כך שבלחץ שר האוצר סמוטריץ' ובשיתוף פעולה נדיר עם רגב, כ־20% מתקציב הפיתוח לכבישים בתכנית החומש הופנה ליו"ש, אין ספק שמדובר בתקציבי עתק אך גם בפערים ניכרים לאורך שנים.
דווקא בטיוטת האוצר נכתב לגבי הפרויקטים שהוצעו לדחייה כי מדובר בפרויקטים "בעלי כדאיות כלכלית נמוכה וכן קידומי זמינות שניתן לדחות מבלי להשפיע על לוחות הזמנים".
בכל אופן, כשטיוטת האוצר פורסמה, היו שהעריכו בענף שבכוונת שר האוצר להראות אחריות תקציבית דרך ויתור על פרויקטים ביו"ש שמזוהים איתו פוליטית, אלא שבסופו של דבר הם כמעט ולא נפגעו. כן נציין שקוצץ גם פרויקט מחלף עטרות, שהקמתו נולדה מתוך החלטת ממשלה בנושא ירושלים.
כבישים בפריפריה
מה כן נפגע? שורה של פרויקטי כבישים ומחלפים בפריפריה בוטלו: מחלף נחל עמוד בכביש 85, מחלף גלעם בכביש 781, כביש 780, מחלף עתלית, מחלף המוביל וכביש 444, וכן צומצמו פרויקטים רבים כמו המטרופן לסלילת שבילי אופניים במטרופולין חיפה, כביש 57 ומחלף מגידו בכביש 66. כך מרבית דרישות האוצר ביחס לכבישים ומחלפים בפריפריה נענו דווקא בחיוב.
מהרכבת הקלה בין חיפה לנצרת (פרויקט "נופית") יקוצצו 300 מיליון שקלים. באוצר הציעו לבטל את הפרויקט כליל ולהסב אותו ל־BRT (מערכת אוטובוסים מהירה) בדומה למטרונית בחיפה, מהלך שהיה חוסך יותר מ־2 מיליארד שקל. זאת חרף העובדה שמעטפות המכרז שאליו ניגשו חברות ישראליות ובינלאומיות - עומדות בפני פתיחה, ובשוק כבר יש שמועות עיקשות לגבי זהות הזוכים בפרויקט שאין לו כדאיות כלכלית ושעלותו נאמדת ב־7.6 מיליארד שקל.
פרויקט הדגל שרד
עוד קוצצו חלק מתקציבי ה"סלים", כמו סל לטיפול במוקדי סיכון, סל תאורה ושיקום הכבישים ביו"ש, סל נוסף שנועד לטפל בכשלים ברשת התחבורתית קוצץ חלקית וכן סל פתרונות לגודש בכבישים.
במסגרת הסיכום התקציבי האוצר והתחבורה סחרו ביניהם: כך, העוקף המזרחי של המטרונית בקרית אתא שחשוב לרגב לקדמו יתוקצב בכפוף לאישור השוואת האגרה של רכב חשמלי בוועדת הכלכלה, כך שהתקנות יכנסו לתוקף עד לספטמבר הקרוב - מהלך שהאוצר רואה חשיבות בקידומו. כפי שפורסם בגלובס, גם חלק מהרפורמה של רגב בתעריפי האוטובוסים (רפורמה שהאוצר התנגד לה בחריפות) מותנית באישור חוק מס הנסועה על כלי רכב חשמליים עד ל־1 ביולי השנה (רפורמה שרגב התנגדה לה בחריפות).