חברות מפרסמות ברשתות החברתיות משרות שאינן קיימות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
ענף ההייטק התחיל את 2024 באקורד צורם אחרי שנת משבר: ברקע המלחמה בעזה, שסופה עדיין לא נראה באופק, יכולת המימון של חברות רבות נפגעות ובמקביל החל גל פיטורים בשורת חברות טק. לפי אתר לסטארטאפ, רק בינואר פוטרו למעלה מ־400 עובדים בהייטק הישראלי, שהצטרפו לאלפים שפוטרו בשנה שעברה. למרות הסערה, אתרים רלוונטיים לחיפוש משרות פנויות כמו לינקדאין מוצפים במשרות פתוחות ונראה שהעסקים ממשיכים כרגיל, לרבות בחברות שהודיעו על פיטורים.
● WSJ | ענקיות הטכנולוגיה שוחות במזומנים, אז למה הן מפטרות?
● המלחמה לא פגעה בהשקעות ההייטק? דוח אופטימי חדש מגלה
אלא שבענף מעידים בימים אלה כי מתפרסמות יותר ויותר "משרות רפאים" - משרות שאינן אמיתיות אלא פיקטיביות. "חברות הייטק רבות מנסות לשדר עסקים כרגיל", אומרת הד האנטרית ותיקה בענף. "הן מנסות להראות כלפי חוץ שהחברה ממשיכה להיות חזקה למרות המצב וברקע המלחמה וממשיכה לגייס, שהן לא נפגעו". גורם נוסף בענף מעיד כי "מנהלות משאבי אנוש בארגונים בכירים פרסמו לאחרונה לפחות 10 משרות שאין כרגע כוונה לאייש אותן, לפחות לא בקרוב".
"כ־60% מהמשרות מתפרסמות שוב"
תופעת "משרות רפאים" אינה ייחודית לעת הזו. היא באה לידי ביטוי גם בעבר, כמו במהלך משבר הקורונה. אולם, יש מי שסבור שהמשבר הנוכחי בהייטק הישראלי מדאיג יותר מאירועים קודמים. "היום אנחנו נמצאים במצב, וזאת תחושה שעולה כשאני מדברת עם המון מגייסים, שהוא מדאיג מבעבר", אומרת מגייסת המתמחה בעיקר בגיוס בכירים. "במהלך משבר הקורונה הייתי מקבלת מייל או הודעה על כל משרה שנסגרת או מוקפאת, והיו המון כאלו. עכשיו, לעומת זאת, החברות יותר זהירות לגבי סגירה או הקפאה של משרה פתוחה.
"התחושה היא כי בתקופה הזאת יש יותר סיפורי כיסוי. חברות הייטק רבות, גדולות וקטנות, מותירות במשך זמן רב משרות, למרות שאת חלקן לא קשה לאייש. זו תופעה שמתרחשת גם בחברות שהודיעו על פיטורים".
לדברי אבי צדקה מ"דוקטור לינקדאין", משרד לייעוץ השמה ואסטרטגית פרסום ברשת החברתית, יותר מ־60% מהמשרות בהייטק של תאגידי ענק מתפרסמות פעם אחר פעם מחדש, ופשוט לא מאויישות. "לחלק מהמשרות פונים מאות מועמדים ואפילו אלפים", הוא מספר. "אמנם הנושא של 'משרות רפאים' הוא לא חדש, אבל עכשיו במלחמה אנחנו רואים שזה מתעצם. גם החברות הגדולות נפגעות מהמצב הביטחוני. רבות מהן מוצאות את עצמן בכותרות והדבר הזה יכול להשפיע בכל מיני אופנים, כמו למשל המיתוג שלהן אל מול המשקיעים".
לדבריו, קשה לדעת מתי המעסיק פרסם את המשרה לראשונה, מכיוון שהתאריך שמוצג בה מתייחס למועד בו פורסמה בפעם האחרונה. "בנוסף, בלינדקאין אין אפשרות להשאיר פידבק על החברה או על המשרה, ורק דרך התגובות ניתן להבין מתי אנשים התחילו להתמיין אליה".
ואולי בכלל הסיבה היא כלכלית גרידא?
האם בהכרח העניין קשור לניסיון של החברות להשאיר את הראש מעל המים? יש מי שסבור שלא בהכרח. לדברי מגייסת בענף, ייתכן כי תהליך גיוס העובדים בעת הזו נעשה פשוט יותר קפדני מבעבר, נוכח המצב.
"בשנים קודמות חברות היו מפנות תקציבים לגיוסים הרבה יותר מהר. היום, לעומת זאת, הן יותר מתעמקות בהליכים ומרשות לעצמן לברור בין המועמדים", היא אומרת. "ייתכן שבגלל חוסר הוודאות הנוכחי ברקע המלחמה והמשבר הכלכלי העולמי, חברות מושכות את תהליכי הגיוס מעבר לנהוג. חברות מחכות שהעסקים יחזרו לפעול כרגיל ובינתיים זהו סוג של חיסכון, להחזיק עוד חודש חודשיים במתכונת הנוכחית, בזמן שעובדים אחרים בתוך החברה יכולים לקחת על עצמם חלק מהנטל של המשרות שעוד לא אוישו".
אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה (Ethosia), חברת השמה להייטק, גם מתייחס לתופעת "משרות הרפאים" בערבון מוגבל: "בחברות 'נורמטיביות' אני לא רואה את התרחיש הזה קורה. אני דווקא רואה תרחישים אחרים שגורמים לכך שמשרות נמצאות הרבה זמן באוויר ללא איוש. יכול להיות שמבחינת החברה אין מספיק מעומדים מתאימים וכי החברה בררנית וממשיכה לחפש את היהלומים, בייחוד בצל הפיטורים הרבים - ייתכן שעובדים טובים 'משוחררים' עכשיו לשוק.
"אמנם אנחנו רואים שהתהליכים עכשיו באמת מתארכים, אבל ייתכן וזה קשור דווקא לרצון של חברות ההייטק השונות למצוא את המועמדים המתאימים ביותר. ישנה האטה בשוק כולו שהיא האטה אובייקטיבית בשל העובדה שמחלקות שלמות נמצאות במילואים. בין היתר גם במחלקות האמונות על הגיוס, אז קורות החיים ממשיכים להיערם והתהליך מתעכב, בטח בארגונים גדולים שכל הנושא של תקנים הוא מאוד מאוד קשיח".