מטוסי F35 / צילום: חיל האויר
מכתב אנונימי שעליו חתומים אנשי שירות החוץ ההולנדי, ושהתפרסם בעיתונות המקומית בימים האחרונים, מאשים את ראש הממשלה מארק רוטה ב"טשטוש ובכיסוי" פשעי מלחמה ישראלים לכאורה בעזה, בשם הרצון שלו להתמנות בעתיד למזכ"ל נאט"ו.
● כך הפך "שר החוץ" של אירופה לפוליטיקאי הכי ביקורתי בנוגע לישראל
● סערה בהולנד: דרישות לא לספק לישראל חלקים למטוסי F35
● בית משפט הולנדי דחה עתירה נגד אספקת חלקי F35 לישראל
לפי כותבי המכתב, המדיניות הפרו-ישראלית של רוטה - ראש הממשלה הולנדי שכבר הודיע על פרישתו מהפוליטיקה וממתין להקמת ממשלה חדשה בהולנד - נובעת מהרצון לרצות את ארה"ב ולתפוס את תפקיד המפתח הביטחוני בעתיד.
"ההתערבות של משרד ראש הממשלה בנושא זה (המלחמה בעזה והעמדה כלפי ישראל) היא יוצאת דופן באופן קיצוני", כתבו מחברי המכתב, כ-20 משרתי ציבור ממשרד החוץ ההולנדי שסירבו לחתום בשמם מחשש לעתידם המקצועי, לפי העיתון שדיווח עליו. "מידע לא רצוי על ישראל מטואטא מתחת לשטיח", נכתב.
עתירה לעצירת היצוא
המכתב הוא חלק מפרשת יצוא חלקי מטוס הקרב האמריקאי F35 המתנהלת בהולנד בחודשים האחרונים. גורמים במשרד החוץ ההולנדי הדליפו באמצע אוקטובר לעיתון מקומי כי הממשלה מתכוונת לאפשר יצוא לישראל של חלקי חילוף למטוס הקרב, המוחזקים בבסיס חיל האוויר וונסדרכט במדינה. העיתון ציטט אז "גורמים אנונימיים" במשרד החוץ ההולנדי שהזהירו מפני אספקה שכזו, משום שהיא יכולה לגרור מעורבות הולנדית ב"הפרות משמעותיות של החוקים ההומינטריים לגבי מלחמה".
לאחר ההדלפה, הממשלה ההולנדית דחתה את הביקורת, ואמרה כי ההחלטה הממשלתית "לקחה בחשבון... את זכותה של ישראל להגן על עצמה", כמו גם את היחסים הטובים עם ארה"ב שמייצרת את המטוסים ואחראית להם, וכן כי "לא ניתן לקבוע כי מטוסי ה-F35 מעורבים בהפרות חמורות של החוק ההומניטרי בענייני מלחמה".
בעקבות התגובה הממשלתית הפרו-ישראלית, שורה של ארגוני זכויות אדם מקומיים עתרו בתחילת דצמבר לבית משפט מקומי בהאג, בדרישה שישעה את היצוא באופן מיידי. לאחר שבוע של דיונים, בית המשפט דחה את העתירה, בנימוק כי הממשלה יכולה "לבצע שיקולים משלה" בנושאי חוץ וביטחון.
אתמול (ב') החל הדיון בערעור על ההחלטה הזו. לקראת דיון זה, דיווח העיתון ההולנדי NRC, שוגר המכתב שמאשים את הממשלה הנוכחית ב"טאטוא מתחת לשטיח" של כל הודעה ביקורתית כלפי ישראל מצד הולנד, ו"מגן" על פעילות ישראל בעזה בשם שמירת היחסים הטובים עם ארה"ב וסיכויי המינוי של רוטה לתפקיד מזכ"ל הברית הטרנס-אטלנטית. גם כעת, המקור לדיווחים היא "קבוצה אנונימית" של משרתי ציבור במשרד החוץ ההולנדי.
"כפה את עמדתו על שרת החוץ"
ראש ממשלת הולנד רוטה התבטא כמה פעמים במהלך המלחמה בעד זכותה של ישראל להגן על עצמה, וקרא לשחרור מיידי של כל החטופים, בד-בבד עם קריאות להפחית דרסטית את מספר הקורבנות האזרחיים ברצועה ולספק יותר סיוע הומניטרי. זוהי גם העמדה המייצגת של האיחוד האירופי. מיעוט מדינות אירופיות, ביניהן אירלנד ובלגיה, קראו להפסקת אש מיידית ללא כל תנאי.
נציגי משרד החוץ ההולנדי אמרו לעיתון כי "אינם יכולים להסביר" את העמדה ההולנדית למדינות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. לפי ההאשמות, רוטה אף כפה את עמדתו על שרת החוץ, שרצתה לתמוך בהצבעה על הפסקת אש באו"ם. במקום זאת, הולנד נמנעה.
לפי המכתב, במשרד החוץ התנהלו דיונים על הסוגיה "מה ניתן לומר כדי להציג תמונה לפיה ישראל אינה מבצעת פשעי מלחמה?". משרד החוץ הכחיש נחרצות כי דיון כזה התקיים. לפי הדיווחים, בלב העימות בין משרד החוץ למשרד ראש הממשלה ניצב הסירוב של רוטה ומשרדו לקרוא להפסקת אש מיידית.
"שותפה לביצוע פשעי מלחמה"
המכתב שהודלף יוצג השבוע במסגרת הדיונים שיתקיימו בבית הדין לערעורים בהאג, בניסיון לבסס את ההאשמה לפיה הולנד "עלולה למצוא את עצמה כשותפה לביצוע פשעי מלחמה" אם תמשיך באספקת החלקים למטוסי הקרב F35, לפי העותרים, ולהפוך את ההחלטה שקיבל בית משפט מקומי לפני כחודש.
בין העותרים נמצאים הארגונים "אוקספם", "Pax" ו"The Rights Forum". גם מפלגות מהאופוזיציה בהולנד הצטרפו לעתירה המקורית ותמכו בדרישה להשעות את היצוא, ביניהן מפלגות "דמוקרטים 66", המפלגה הסוציאליסטית, מפלגת העבודה והירוקים.
"על הממשלה ההולנדית להניח כי כל חלק שיסופק ישמש להתקפות אוויר בלתי מידתיות... ועל-ידי כך הולנד תתרום ישירות לביצוע פשעי מלחמה", אמרה לתקשורת פרופ' ליזבת זגפלד מאוניברסיטת אמסטרדם, המנהלת את העתירה בשם קואליציית הארגונים.
משרד החוץ ההולנדי הגיב להדלפת המכתב לעיתונות, ואמר כי מדובר ב"שערורייה" ובניסיון לפגוע בתפקוד המקצועי של המשרד. "המשרד דוחה את ההאשמות שהוזכרו במכתב. כותביו מפריחים האשמות ומצטטים דברים שהמשרד כלל אינו מכיר", נכתב בתגובה רשמית של משרד החוץ שפורסמה אתמול.