האלוף (במיל') גדי שמני / צילום: באדיבות המצולם
האסון בדרום רצועת עזה שבו נהרגו 21 לוחמי צה"ל, מציג את המציאות הקשה איתה מתמודד צה"ל ברצועת עזה. האלוף במיל' גדי שמני, שבין תפקידיו בצה"ל כיהן כמפקד אוגדת עזה, כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, אלוף פיקוד המרכז וכמזכיר הצבאי של ראשי הממשלה אריק שרון ואהוד אולמרט, מסביר בראיון לגלובס איך מתקדמת הלחימה באזור.
● שאלות ותשובות | מה זה אזור חיץ ואיך RPG מפעיל מוקשים: הפרטים הידועים על האסון בדרום עזה
● קרן הלייזר הבריטית שמאיימת על המקבילה הישראלית ליירוט טילים
● 21 חיילי מילואים נהרגו: מתחילת הפעולה הקרקעית לא היה אסון כזה
מה קורה כרגע בח'אן יונס, ואיך אתה רואה את התקדמות הלחימה?
"הלחימה בח'אן יונס אינטנסיבית, הכוחות מתקדמים מערבה לכיוון האזורים הצפופים ולכיוון מחנה הפליטים וגם לכיוון שבו בעצם שוהים רוב הפליטים. למעשה אנחנו כרגע נמצאים באזור שהיה פעם גוש קטיף והיום נקרא המואסי. ברור לגמרי שמתקרבים כרגע לנקודות שיכולות לכאוב מאוד לחמאס, ולכן זה גם מייצר התנגדות לא פשוטה ואני מניח שזה ייקח לצה"ל כמה שבועות להתגבר על כל העסק, ואז יוכלו להמשיך ולהעמיק את השליטה גם בתת-הקרקע".
מה לגבי התקרית הנוראית אתמול, האם תקריות כאלה הן באמת בלתי נמנעות?
"תראה", אומר שמני. "זאת מלחמה מאוד מסובכת. הכוח שפעל הלילה לכאורה פעל באזור שהוא יחסית אחורי ופחות בקדמת הלחימה, אבל אנחנו מבינים שבלחימה הזאת אין אחורי ואין קדמי - האיום הוא 360 מעלות והוא גם איום כדורי - כלומר, הוא איום בכל הממדים, מהגובה מהעומק, מהאוויר. כשאתה פועל באזור כזה שבו הצד השני גם מבין, פחות או יותר, מה אתה עושה כי אתה עכשיו מייצר איזה תשתית ליצירת אזור חיץ אז אתה משטח שטחים והורס מבנים וכו', אז יש להם גם אפשרות להיערך בצורה יותר טובה ולפגוע בכוחותינו".
האם התקרית מראה על סוג של דשדוש בלחימה?
"זה לא מראה על דשדוש בלחימה. אנחנו בחלק מאוד מכני וטכני של הלחימה. חלק של יצירת אזור החיץ, של שינוי פני הקרקע ברצועה וזה מאמץ מאוד סבוך שייקח הרבה מאוד זמן. בגלל שהאויב יודע ורואה אותך, ואתה פועל בכוחות גדולים עם ציוד מכני, אז הם יכולים להיערך ולהפתיע. אני מניח שצה"ל יפיק את הלקחים בצורה שבה הוא יפעל באזור החיץ כדי לחשוף את החיילים בצורה שונה ממה שנעשה עד היום. זאת אומרת שבכל נקודת זמן יהיו פחות חיילים שחשופים לסיכונים בכלל וגם לסיכון מהסוג הזה, אבל אני לא חושב שאפשר למנוע את הסכנות האלה עד לסיום הלחימה - זה דבר שאנחנו נראה אותו קורה בממדים שונים לאורך הלחימה. תמיד יהיו התקפות, תמיד יהיו ניסיונות פיגוע, ולצערי גם מדי פעם הם יצליחו לגרום לנו לנפגעים. זו טבעה של לחימה מהסוג הזה כשאתה נמצא בשטח שהוא רווי מחבלים, רווי באמל"ח, שיש בו תת-קרקע שהאויב מכיר כמו את כף ידו".
למה לא מפציצים יותר מהאוויר באזורים האלה והאם זה קשור לכלכלת החימושים?
"זה לא מציאותי לדרוש פעולה יותר אגרסיבית מהאוויר. מדובר פה בפעילות רחבת היקף בצורה משמעותית שבה צריך למעשה לחשוף שטח נרחב שיש בו צמחיה, מבנים ועוד. הפעולה בעצם נועדה לשנות ממש את תוואי השטח כדי שיאפשרו אזור חיץ שאי אפשר להיכנס אליו. כלומר מדובר בפעולה הנדסית מורכבת מאוד שלא ריאלי לעשות בעיקרו מהאוויר. בנוסף, החימושים האלה שמדברים עליהם בתקיפות האוויריות הם חימושים מיוחדים שלא קיימים במספרים אינסופיים וצה"ל צריך להתנהל בצורה שתאפשר לחימה עוד תקופה מאוד ארוכה עם אפשרות שהלחימה והמלחמה תתפתח גם לכיוון צפון. לכן צה"ל עושה פה את החישובים שלו ומפעיל את האמצעים המתאימים במקומות בהם הם נדרשים. המסקנה מהאירוע הזה לא צריכה להיות שעוברים לתקיפות מהאוויר כדי להרוס בתים. יהיו מסקנות אחרות, ולקחים אחרים שיישמו כדי להקטין באופן משמעותי את רמת הסיכון בדרכי הפעולה של הצבא שם".
למה אנחנו הורסים כל כך הרבה מבנים באזור ח'אן יונס. מה המטרה בעצם?
"זה חלק מתוך אותה תפישה שמייצרת אזור חיץ. מדברים על קילומטר מהגבול, יש מקומות שזה גם יכול להיות יותר מקילומטר. במקומות הצפופים זה בעייתי לעשות, לדוגמה בסג'עאיה ששם אין הרבה לאן ללכת, כמה מאות מטרים מהגדר ואתה כבר בפאתי סג'עאיה. שם צריך, וכבר עושים את זה, לייצר שטח שהוא נקי ממכשולים, נקי ממבנים, נקי מצמחייה. פשוט שטח הפקר, שטח חיץ שאף אחד לא רשאי להיכנס אליו. לא חקלאים, לא אזרחים. שום דבר לא נכנס אליו, זה שטח ריק לחלוטין. זה למעשה שטח הריגה שכל מי שנכנס אליו חוטף. היו לנו דברים כאלה בעבר ולפי ההסכם הביטחוני זה מרחק של 300 מטר מהגדר וזה לא נאכף כמו שצריך".
לאחרונה דווח בארה"ב שהמודיעין האמריקאי מניח שלא נהרגו כמות משמעותית של מחבלים ויש עוד המון עבודה לעשות. זה מפתיע אותך?
"זה לא מפתיע. זה ברור לגמרי שחמאס עדיין שומר על כוחו בחלקים נרחבים מהרצועה. כל האזור של רפיח עדיין לא טופל על ידי צה"ל. למעשה יש שתי בעיות אסטרטגיות במלחמה. אחת זה שרפיח לא טופלה מהיום הראשון ולא ניתקו את צינור החמצן של הרצועה שדרכו מוזרם אמל"ח, עוברים מחבלים והם יכולים לצאת לסיני ולחזור מסיני. הבעיה השנייה היא שבאמת יש לנו ממשלה, אותה ממשלת מהשביעי באוקטובר, קואליציית השביעי לאוקטובר של המחדל והחורבן, שלא באמת יודעת לנהל את המלחמה, כי היא לא שמה חזון ליום שאחרי. אין מעשה מדיני שמכתיב את הפעולה הצבאית. אז צה"ל יילחם ככל שהוא יידרש אבל כשאין לך תכלית מדינית מול העיניים ברמה האסטרטגית לא ניתן לצפות שצבר של אירועים טקטיים יביא בסוף לתוצאה אסטרטגית.
"ניסינו את זה בהרבה מקומות, לבנון היא הדוגמה הבולטת ביותר לכך עם רצועת הביטחון ונכשלנו. אי אפשר לייצר אסטרטגיה כתוצאה מהצטברות של הצלחות טקטיות. צריך להתוות אסטרטגיה וגם להצליח בטקטיקה. זה דבר שהממשלה פשוט לא יודעת ולא מסוגלת לנהל. השיקולים הם שיקולים של הישרדות ושיקולים אישיים, הם לא השיקולים שמעמידים את מדינת ישראל ואת ביטחון ישראל בראש סולם העדיפויות של ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלת המחדל".
מה דעתך על הקריאות לעצירת המלחמה כדי לשחרר את החטופים?
"צריך לעשות הכול כדי לשחרר את החטופים. כלומר, אם יש אפשרות להגיע לעסקה שבה יש התניות מאוד חמורות כלפי חמאס, מחויבויות של חמאס לגבי מה הוא כן יעשה, מה הוא לא יעשה, כן פיגועים או לא פיגועים, כן יתחמש או לא יתחמש, כן ינוע עם נשק או לא ינוע עם נשק - אז אני בטוח שחמאס ייתן לנו את הסיבה לחדש את הלחימה אחרי עסקה שכזו. אני חושב שישראל יכולה לייצר עסקה כזאת שבה היא שמה תנאים מאוד נוקשים ליום שאחרי הפסקת הלחימה תמורת החזרת כל החטופים בפעם אחת, לא בצורה שזה ייערך על פני חודשים ושנים. אין לי שום ספק שחמאס יפר את ההסכם ויספק עילה לצה"ל לחדש את הלחימה מהר מאוד. לכן אני לא חושב שיש סתירה בין עסקה כזאת לבין היכולת שלנו בסופו של דבר להשמיד את היכולות הצבאיות של חמאס. זה אולי לא יקרה בחודש הראשון לאחר ההעסקה אבל זה יקרה בסופו של דבר אם נדע להתנות את התנאים המתאימים בעסקה".