רכבים צבאיים ואמבולנסים בגדר ההפרדה, אמש לאחר האסון / צילום: Reuters, Amir Cohen
האסון הכבד והבלתי נתפס שפקד בין יום שני לשלישי את צה"ל, בו 21 לוחמי מילואים מחטיבה 261 נהרגו במחנה הפליטים אל־מע'אזי במהלך משימה לפיצוץ מבנים, הותיר שאלות רבות שטרם קיבלו מענה: מדוע חיל האוויר לא ביצע את הפעולה, כיצד ניתן למנוע אירועים דומים בהמשך והאם ניתן היה לבודד יותר טוב את השטח?
● ראיון | האלוף שמסביר - למה צה"ל לא תקף מהאוויר באזור שבו אירע האסון בעזה
● שאלות ותשובות | טילים מטווח קצר שמפזרים חלקיקים דליקים באוויר: הנשק שהוביל לאסון
מדובר באירוע הקשה ביותר מאז החל התמרון הקרקעי בעומק עזה בשלהי חודש אוקטובר. מהמידע שנחשף עד כה על ידי הצבא, הכוח הצה"לי פעל להשמדת מבנים שסמוכים לגבול בין ישראל לרצועת עזה באמצעות הטמנת אמצעי חבלה. במהלך הפעולה, החיילים נהרגו כתוצאה משיגור שני טילי RPG לעברם על ידי מחבלי חמאס, לאחר שהכינו את המבנים לפיצוץ - מה שהוביל לקריסתם.
הפעולה שביצעו הלוחמים כ־600 מטר בלבד מהגבול בין ישראל לעזה, הייתה במסגרת התוכנית להקמת אזור חיץ כחלק מלקחי הטבח האכזרי ב־7 באוקטובר, ובין היתר כדי להחזיר את תחושת הביטחון לתושבי העוטף.
שיקול כלכלי או שיקול מבצעי
עוצמת האסון מעידה כי אמצעי החבלה של צה"ל כבר היו פרוסים באזור בעת האירוע. מי שמעורה בנושא הוא תא"ל (במיל') אמיר אביבי, מנכ"ל תנועת "הביטחוניסטים" לחקר ביטחון ישראל ולשעבר סגן מפקד אוגדת עזה ומפקד בית הספר להנדסה צבאית בצה"ל. לדבריו, אחד מהשיקולים המרכזיים בפיצוץ מבנים נוגע לכלכלת חימושים ולא רק לאמצעים עצמם: "פצצות חיל האוויר לדוגמה הן אמנם מתקדמות, אך יקרות וייעודיות למטרות מסוימות. בסוף, יש כלכלת חימושים וצריך את הפצצות לאירועים אחרים".
הנתונים מגבים את טענותיו של אביבי. מוקשים עולים דולרים בודדים, בעוד שמחירי טילים מדויקים נעים בין 12 ל־70 אלף דולר, בהתאם לדגם ולמשקל הפצצה. כמו כן, שעת טיסה של מטוס 16-F (לא כולל חימושים) עומדת על כ־9,000 דולר. לצד זאת, לדברי אביבי, מלבד השיקול הכלכלי "השמדת תשתיות מסיביות היא תפקיד של חיל ההנדסה. יש פעילות ענפה שנעשית עם כלי הנדסיים". הוא מוסיף כי לא תמיד נכון להשתמש בפצצות חיל האוויר למטרות אלה.
"בשימוש במטענים תמיד עלולה להיות תקלה"
כאמור, האסון הכבד קרה בעקבות שיגור טיל RPG על ידי מחבלי חמאס לעבר כוחות צה"ל. ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מכיר היטב את התחום. "RPG הוא למעשה סוג של 'רימון מוטס'", הוא מסביר. "כשהוא מתפוצץ נוצר חום, גל הדף, לחץ וטמפרטורות גבוהות. כל אלו מספיקים להצית את שרשרת הנפץ באסון. אם הטיל חדר ופגע בשרשרת המוקשים שהוטמנו באזור, אז הוא הוביל לפיצוץ הכבד והשמדת כל הבניינים".
האם ניתן למנוע אירועים כאלו בעתיד? לדברי ד"ר קליסקי, "כשמתעסקים עם מטעני נפץ, שום חברת ביטוח לא תבטח אותך, תמיד עלולה להיות תקלה, אפילו כזו שניצתת מזיק חשמלי. מדובר באמצעי לחימה עדינים. מוקשים הם דבר עדין, שמופעלים כשלוחצים עליהם או בעקבות הפרשי טמפרטורה ולחצים. אלו כלים לא בטוחים. מעבר לכך, יכול להיות שהיה צריך לאבטח את האזור טוב יותר. גם טנק נפגע, וחלילה לנו לבוא בטענות, אבל ייתכן שהיה צריך לאבטח טוב יותר את האזור. אני לא מבקר, אבל צריך יותר להיזהר".
בהקשר זה, תא"ל (במיל') אביבי ממליץ לבחון את חומרי הנפץ שיופעלו בעתיד במקרים דומים כדי למנוע את פיצוצם באופן אקראי. "יש לנו כמויות עצומות של מוקשים ישנים שמשתמשים בהם, ואותם קל ליזום בצורה אקראית", הוא אומר. "חלק מהמערכות שלהם מורכבות מחומרים שיש להם יותר רגישות ואז הסיכון לאירוע כזה גדול יותר.
"אנחנו במלחמה וכל דבר מסובך אל מול האויב. השטח אמנם בשליטה מבצעית של צה"ל, אבל הוא לא מטוהר לחלוטין ממחבלים. ברגע שחוליה מסתננת עם RPG, נשאל מהם מעגלי האבטחה? האם ניתן היה לבודד יותר טוב את השטח? ניתן להבין שהשטח לא היה מספיק מבודד במקרה המדובר, שהרי RPG הוא טיל לטווח קצר יותר מקורנט, שלו טווח של כ־5 ק"מ. יש שאלות מבצעיות על אבטחה ובידוד שטרם זכו למענה, או מה ניתן לעשות טוב יותר".
מנהרה פוצצה ב־2004 תחת חיילים
האסון, שהתרחש במחנה הפליטים העזתי אל־מע'אזי, כמו גם האירוע שקדם לו באל־בורייג' בו פגז של טנק פגע בעמוד חשמל שנפל והפעיל מערכת חבלה במנהרה, מזכיר עד כמה העיסוק בחומרי נפץ במלחמה מסוכנים - בין אם בקרבות פנים מול פנים מול מחבלי חמאס ובין בזירות שלכאורה פחות מסוכנות.
ותיקי הלוחמים ברצועת עזה זוכרים את התקרית במוצב JVT בצפון ציר פילדלפי בדצמבר 2004. באותו אירוע מחבלי חמאס פוצצו מנהרה שנחפרה מתחת למוצב, ובעקבות כך נהרגו חמישה לוחמים. על כן, בהתחשב בהיקף כוחות צה"ל שפועלים בעזה כעת והיקף המנהרות שהקימו ארגוני הטרור, שלפי ניו יורק טיימס מתפרס על מאות קילומטרים, עולה דאגה האם המחבלים לא עלולים לנקוט בפעולות דומות. "בתיאוריה, יכול לקרות שיפוצצו מנהרות, אבל זה תלוי בעומק המנהרה", מסכם ד"ר קליסקי. "אם זו מנהרה עם עומק של 20 מטר, אז הסיכוי נמוך. ב־JVT הייתה מנהרה קרובה לקרקע".