מסעדה בקריית שמונה, לאחר פגיעה ישירה של טיל / צילום: ap, Rami Shllush
א', בעלת חנויות אופנה בשדרות ובנתיבות, מפונה מביתה מאז ה־7 באוקטובר. שלושה וחצי חודשים חלפו מאז והיא עדיין מחכה לפיצוי מהמדינה עבור אוקטובר, אחת מהחנויות אף ניזוקה מפגיעה סמוכה של קסאם. הבגדים תלויים מאובקים על הקולבים וזועקים בדממה את זעקתה של א' על כך שהיא לא יכולה לסגור את החודש.
● "חיזבאללה הרבה יותר מקצועיים מחמאס": מה באמת קורה בגבול הצפון?
● "לא ידענו מספיק": כך נערכו בח'אן יונס למלחמה עם ישראל
"הגשנו את הבקשה ברגע שנפתחה האפשרות, אבל התקשרה אלי נציגה מרשות המסים שאמרה שיש לי חנות גם בנתיבות אז לא מגיע לי פיצוי עליה, כי נתיבות לא נחשבת יישובי העוטף (15 ק"מ מהגבול)", מספרת א'.
היא קיבלה מקדמה קטנה על חשבון החנויות הסגורות בשדרות, ושם הפיצוי נעצר. "בנתיבות חזרנו לעבוד בדצמבר, אבל בשדרות הכול סגור, ואין קול ואין עונה. אמרו לנו שזה עד שמונה חודשים טיפול בבקשה לפיצוי וכל פעם שאנחנו מתקשרים אומרים 'זה בטיפול'". א' גם לא פיטרה את העובדים שלה עד לאחרונה.
"המקדמה לא שווה כלום. בחודש אוקטובר שילמתי משכורות ל־20 עובדים, כי אמרו לנו שישלמו לנו, אבל בסוף נאלצתי להוציא אותם לחל"ת כי הכסף לא הגיע. הם גורמים לנו לקרוס כלכלית".
גם עבור הנזק הישיר מפגיעת הקסאם בחנות שלה א' עדיין לא קיבלה את הפיצוי. "אני מסבירה להם שכדי להתחיל לעבוד אני צריכה לשפץ את העסק אבל אין לי כסף לזה, אז הם אומרים לי 'תתני שיקים דחויים'. איזו מן תשובה זו?".
טיפה בים הנזקים
א' לא לבד. אל גלובס הגיעו לא מעט תלונות של עסקים באזור הדרום והצפון, עם אותו סיפור עגום: העסק סגור מה־7 באוקטובר ועד היום לא קיבלנו את הפיצוי בעבור החודש הזה. אבל לא רק מאזורים אלה. בעלי עסקים שונים מספרים שקיבלו הודעה כי בקשתם נדחתה, ללא הסבר מדוע (והנימוקים יינתנו בעוד 180 יום) ויש גם את אלה שמספרים שהמקדמה שקיבלו מזערית. עד כה, הוגשו כ־292 אלף תביעות לפיצוי לעסקים ברחבי הארץ עבור נזק עקיף מהמלחמה, ושולם סך של 5.5 מיליארד שקל. 244 אלף מהתביעות שהוגשו הן תביעות לפיצוי עבור נזקי אוקטובר, וכן בקשות למקדמות לפני תביעה של עסקים במסלול האדום - המיועד ליישובים באזורים שנפגעו הכי הרבה.
מתוכן, כ־11 אלף תביעות נדחו ולכ־220 אלף עסקים הועברו תשלומים - 184 אלף מהם קיבלו פיצוי סופי וכ־36 אלף עסקים (המהווים כ־16%) קיבלו מקדמה בגובה של 60% מהסכום והתביעה שלהם עברה לבדיקה מעמיקה. 13 אלף תביעות נוספות נמצאות בשלבי טיפול שונים, השלמת מסמכים או בדיקה לפני דחיית הבקשה.
הנתון של רשות המסים לפיו הרוב המוחלט של העסקים קיבלו פיצוי עבור אוקטובר נשמע מעודד, אך בפועל כשנכנסים לעומק הנתונים מגלים שהתמונה לא כל כך ורודה.
למי לא הגיעו כספים? לחקלאים למשל. 212 חקלאים הגישו בקשות ב"מסלול חקלאות", חלקם מהדרום והצפון, ואף אחד מהם עדיין לא קיבל פיצוי מלא עבור אוקטובר. 168 קיבלו מקדמות בסך כ־12 מיליון שקלים כשהנזקים מוערכים במאות מיליוני שקלים. ברשות ציינו, כי "מדובר במסלול הדורש בדיקת מפקח".
זמן הטיפול בתביעות במסלול "חקלאות" נוטה להתארך מכיוון שחלק מהחקלאים במסלול זה זכאים לפיצויים בתנאים דומים לאלה שניתנים במסלול האדום, על אף שאינם ביישובי ספר. כלומר, הם זכאים לפיצוי מלא בגין הנזק הכלכלי. ברשות מסבירים, כי מדובר בהליך תביעה מורכב יחסית שזמן הטיפול בו ממושך ושעל מנת לבצעו יש להעריך את מלוא הנזק שנגרם, ובינתיים היקף הנזק עדיין לא ברור ולא סופי. "מדובר בריצה למרחקים ארוכים", מסביר גורם ברשות המסים.
עבור עסקים רבים הריצה עלולה להסתיים מהר מאוד אם לא יקבלו פיצוי. מעל 13 אלף עסקים הגישו בקשות למקדמות בטרם הגשת תביעה במסלול אדום עבור החודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר - 156 מהן נדחו ו־11,188 קיבלו מקדמות בהיקף כולל של 1.22 מיליארד שקל. מדובר בטיפה בים הנזקים שנגרמו להם. בנוסף, 913 עסקים מאזורי העימות הגישו בקשות לפיצוי במסלול אדום (בהמשך למקדמות) כאשר 3 מהם נדחו, 88 בלבד קיבלו תשלום סופי ו־308 קיבלו מקדמה.
ומה עם הפיצוי בעבור השארת העובדים במקום העבודה גם כשהוא סגור? מדובר באחת ההבטחות הגדולות של האוצר לעסקים - אל תפטרו עובדים או תשלחו לחל"ת ואנחנו נשפה אתכם על חלק מהשכר שלהם, אבל בפועל מעט מאוד כסף הועבר לעסקים במסלול זה: הוגשו 2,821 תביעות, אחת נדחתה ול־47 בלבד ניתן תשלום סופי כאשר 1,173 קיבלו רק מקדמות וממתינים לתשלום. מהרשות נמסר כי מדובר "במסלול הדורש העברת אישורי עובדים ובדיקת מפקח".
לימור פריד, בעלים ומנכ"לית של חברת ההפקות מור וקינמון אירועים וכנסים בע"מ, ממתינה לפיצוי המלא שלושה חודשים וחצי. ב־8 באוקטובר היה אמור להיות אירוע שעליו עבדה במשך חצי שנה. ב־7 באוקטובר בשעה שש בבוקר היא הודיעה לכל נהגי המשאיות והספקים שהיו אמורים להקים את ההפקה ללכת הביתה. "העבודה שלנו היא בעיקר בצפון. צפי הכנסות של מעל 200 אלף שקל של אירועים שהיו אמורים להיערך בפורים - הכול התבטל".
פריד מתנהלת עם אפס הכנסות, אך עד כה היא קיבלה רק מקדמה של 60% מסכום הפיצוי בגין אוקטובר בלבד. "אומרים לנו שהגשנו בהצלחה את הבקשה, אך את ה־40% הנותרים בגין הפיצוי על אוקטובר הם עדיין בוחנים ויענו לנו תוך 180 יום.
עסק כמו שלי צריך 50 אלף שקל רק כדי להדליק את האור בבוקר והפיצוי המלא לא מתקרב לשפות על הנזק, אבל המקדמה היא ממש בדיחה. אתמול שילמתי 25 אלף של ביטוחים ושכר דירה וההוצאות ממשיכות לרדת. אני לא במצב שאתמוטט מזה כי נערכתי אז אני מכלה את החסכונות, אבל לספקים שעובדים איתי אין את היכולת הזאת".
פריד מתארת את מצבם: "חלקם הגיעו לפת לחם, חלקם עצרו תשלומי ביטוח, הפסיקו חוגים של ילדים ועוד. חלקם לא קיבלו כלום ואחרים קיבלו סכומי מקדמה זעומים. יש לי ארבעה פרילנסרים שמתחילת המלחמה כל לילה מגישים קפה לחיילים בשכר זעום רק כדי להתקיים ממשהו".
ד', העוסק בענף תיירות הפנים, נקלע למצב חמור יותר כאשר ביום שישי האחרון בשעות הצהריים קיבל לפתע הודעה מרשות המסים כי בקשתו לפיצוי נדחתה, אך ללא כל הסבר מדוע. "באוקטובר הייתי ב־100% פגיעה. חזרנו לאחרונה לפעילות אבל לא הגענו לפעילות אפילו של 20% לעומת הפעילות לפני ה־7 באוקטובר", הוא מספר.
ד' שהסתמך על הפיצויים המשיך להעסיק בשלושת חודשי המלחמה את ארבעת עובדיו. "אני עם אפס הכנסות ומשלם משכורות כרגיל לעובדים שלא הוצאתי לחל"ת, כי אמרו לי שיש מסלול הוצאות שכר ושיהיה לנו שיפוי.
"אני משלם מחסכונות אישיים, פרעתי פיקדונות וכל מה שיכולתי כדי לשמור על העובדים שלי. ואז פתאום אני מקבל הודעה שאני לא זכאי לפיצוי, הם אמרו שישלחו מכתב עם נימוקים לדחייה בהקדם. אם היו מסבירים הייתי בודק איפה התקלה ומטפל בזה עם רואה החשבון".
"אופס הייתה תקלה"
גיל וקנין, יו"ר איגוד שכירים בעלי שליטה, מספר כי זורמות אל האיגוד תלונות רבות של עסקים שנתקלו בשלל בעיות בקבלת הפיצוי. "עסקים קיבלו מקדמה בלבד על אוקטובר, וכשאנשים מתקשרים לברר למה הם עדיין לא קיבלו את הכסף, עונים להם שיש להם 180 יום לבדוק את הבקשות, אבל ב־180 יום עסק קורס ובוודאי שלא יכול להחזיק את העובדים שלו.
"אמרו לעסקים לא לפטר עובדים או להוציא לחל"ת, אבל בפועל עד שההשתתפות תגיע העסק נושא בהוצאות שכר גבוהות שהוא אינו יכול לשאת בהן בהיעדר הכנסות".
וקנין סבור שהבעיה היא העומס על המערכת. "לקרן הפיצויים אין יכולת לתת מענה לכל הפניות. האוצר צריך לתת הנחיה להעביר את הכסף כרגע ואחר כך אם תהיה בעיה רשות המסים יודעת לגבות את הכסף בחזרה".
מומחית מס שמגישה עשרות בקשות לפיצוי מסבירה כי הכול נובע מבעיות טכניות וחוסר בכח אדם. "טיפלתי במקרה של בעלת עסק באזור האדום שעד לפני שבוע (ולאחר התערבות ישירה שלי) לא קיבלה מקדמה על אוקטובר - למה? כי המערכת הפילה את התשלום. אמרו לי שיש עובד שמאשר תשלומים והוא היום לא נמצא. במקרה אחר אני מטפלת בעסק בתחום המזון שיש לו סניפים באזור האדום ועד היום לא קיבל כסף. עונים לנו 'תחכו, נבדוק, נראה, נטפל'. היה לי מקרה של עסק שקיבל דחייה בטעות. אומרים לנו 'אופס זו הייתה תקלה'. אנחנו מתעסקים כל היום בתקלות טכניות ולא בעיקר".
לדברי אותה מומחית, "קרן הפיצויים צריכה לאמץ את גישת רשות המסים שלפיה לא כל דוח שמוגש לפקיד השומה עובר דיון מעמיק אלא עושים מדגם. קחו תיקים מדגמית ואל תעצרו כל תביעה של 10 אלף שקל".
תגובת רשת המסים
מרשות המסים נמסר בתגובה: "מאז ה־7 באוקטובר 2023 מנהלת הרשות מהלך חסר תקדים בהיקפו ובמורכבותו, לתשלום פיצויים לעסקים בכל רחבי הארץ. נכון להיום, הסתיים הטיפול ביותר מ־80% מהתביעות שהוגשו בגין חודש אוקטובר ותשלום סופי או מקדמות שולמו ביותר מ־90% מהתביעות.
"מספר התיקים שבהם שולמה מקדמה בלבד, מכיוון שהתיק הועבר לבדיקה מדוקדקת, עומד על 15% מכלל התיקים שהוגשו, כפי שהוצהר שיהיה במהלך הדיונים לאישור החקיקה בכנסת. מטבע הדברים ישנן גם תקלות אולם אין לגזור ממקרים אלה על התמונה הכוללת שעל פי הנתונים מצביעה על אחוזי טיפול ותשלום גבוהים.
"בנוגע לעסקים שקיבלו מקדמות - ביישובי ספר עסקים זכאים לפיצוי מלא על הנזק העקיף ולכן מוצעת להם האפשרות לקבל מקדמה מכיוון שהאירוע טרם הסתיים וההיקף המלא של הנזק עדיין לא ידוע להם. יודגש כי עסקים ביישובי ספר רשאים להגיש בקשה מנומקת להגדלת המקדמות, אם הם סבורים שהמקדמות ששולמו להם לא משקפות את הפיצויים שלהם הם יהיו זכאים לכשיגישו תביעה ואפשרות זו מוצגת במערכת בעת הגשת הבקשה".