גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההגנה של השופט ברק על ישראל ולמה הצטרף להוצאת שניים מהצווים

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, ששימש כשופט מטעם ישראל בהליך בהאג, כתב עמדת מיעוט המהווה נאום הגנה על ישראל ● ברק התנגד למרבית הצווים שהוצאו, למעט הוצאת צו למניעת התבטאויות להסתה לרצח עם וצו להכנסת סיוע הומניטרי לרצועה.

השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר
השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר

בדיון שנערך היום (ו') בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, השופט אהרן ברק התנגד למרבית הצווים שהוצאו, למעט הוצאת צו למניעת התבטאויות להסתה לרצח עם וצו להכנסת סיוע הומניטרי לרצועה.

בית הדין בהאג דחה את הבקשה לעצור את הלחימה ברצועת עזה, אך דורש מישראל להבטיח סיוע הומניטרי
פרשנות | הישג, עם כוכבית: מה המשמעות של החלטת בית הדין בהאג?

ברק כתב עמדת מיעוט המהווה נאום הגנה על ישראל, וציין: "רצח עם הוא צל על ההיסטוריה של העם היהודי, והוא שזור בניסיון החיים האישי שלי. הרעיון שישראל מואשמת כעת בביצוע רצח עם, קשה מאוד עבורי באופן אישי. בתור ניצול רצח עם, אני מודע עמוקות למחויבותה של ישראל לשלטון החוק, למדינה יהודית ודמוקרטית. לאורך חיי פעלתי ללא הפסקה כדי שהמטרה של אמנת רצח העם תתממש".

לחצו כאן לקריאת הפסיקה המלאה של השופט אהרן ברק

הוא הוסיף כי "אילו בית הדין היה נעתר לבקשת דרום אפריקה להפסיק את הלחימה ברצועת עזה, ישראל הייתה נותרת חסרת הגנה מול מתקפה אכזרית, ללא יכולת למלא את חובותיה הבסיסיות ביותר מול אזרחיה. כאשר בינתיים חמאס היה יכול להמשיך ולפעול בחופשיות ולפגוע בישראלים ובפלסטינים כאחד".

ברק מבקר את בית הדין: "גישתו פותחת את הדלת למדינות לעשות שימוש לרעה באמנה על-מנת לצמצם את הזכות להגנה העצמית, במיוחד בהקשר של פיגועים שבוצעו על-ידי ארגוני טרור".

ברק מבהיר כי המסקנות אליהם הגיעו שופטי הרוב לא מקבלות את הטענות של דרום אפריקה לרצח עם שנותרו ללא הוכחה. לכן הוא התנגד לצו המורה שלא לבצע פעולות של רצח עם, בהן הרג המוני וגרימה לנזק גופני לפלסטינים.

מדוע ברק הצטרף לצווים הנוגעים לסיוע ההומינטרי ולהתבטאויות להסתה לרצח עם?

ברק מסביר כי הוא הצטרף לצווים הנוגעים לסיוע ההומניטרי ולמניעת התבטאויות הסתה, כי אלה "רק חוזרים על התחייבויותיה של ישראל, למרות שאני משוכנע שאין סבירות שיקבע כי ישראל ביצעה רצח".

לגבי הצו הנוגע למעשי הסתה פומביים, ברק מציין: "הצבעתי בעד, בתקווה שהצעד יעזור להפחית את המתחים ואת הרטוריקה המזיקה. שמתי לב להצהרות הנוגעות של כמה גורמים, שאני בטוח שיטופלו על-ידי המוסדות הישראלים".

באשר לסיוע ההומניטרי לעזה, הוא מציין: "הצבעתי בעד, בשל עמדתי העמוקה להומניטריות והתקווה להקלה על תוצאות הסכסוך. באמצעות צעד זה, בית הדין מזכיר לישראל התחייבויות בינלאומיות, שכבר ב-DNA של הצבא הישראלי. צעד זה יבטיח שישראל תמשיך לאפשר מתן סיוע הומניטרי לעזה".

בהמשך תיאר ברק את הקשר של העם היהודי לאמנת למניעת רצח עם, ואת קורותיו כילד בשואה. "לאמנה נגד רצח עם יש מקום מיוחד בהיסטוריה ובליבם של היהודים, בתוך ישראל ומחוצה לה. את המונח 'ג'נוסייד' טבע עורך דין יהודי מפולין, רפאל למקין, בשנת 1942. האמנה נולדה כתוצאה מהשואה, בה נרצחו 6 מיליון יהודים.

"הייתי בן 5 כשהצבא הגרמני, כחלק ממבצע ברברוסה, כבש את העיר בה נולדתי, קובנה בליטא. תוך ימים ספורים נלקחו מבתיהם כמעט 30 אלף יהודים מבתיהם, הוכנסו לגטו והמתינו להוצאתם להורג".

ברק מתאר כיצד ב-26 באוקטובר 1941 היהודים קיבלו הוראה להתאסף בכיכר המרכזית, ו-9,000 מהם הוצאו להורג. "בתחילת 1944 אספו הנאצים את כל הילדים מתחת לגיל 12, העמיסו אותם על גבי משאיות וירו בהם. היה ברור לי שאני חייב לעזוב בשביל לשרוד. הוברחתי מהגטו בשק ונלקחתי לאיכר ליטאי ומשם לחקלאי אחר". ברק שוחרר לבסוף על-ידי הצבא האדום באוגוסט 1944.

ברק מתאר באריכות את תקיפת חמאס את ישראל ב-7 באוקטובר. "ישראל, שעמדה בפני מתקפה מתמשכת על עמה ושטחה, פתחה במבצע צבאי. הרשויות הישראליות הצהירו כי מטרת המבצע היא פירוק חמאס, הרס יכולותיו הצבאיות והמדיניות, החזרת החטופים והגנה על גבולות המדינה".

"רצח עם היא ההאשמה החמורה ביותר האפשרית, והיא שזורה עמוקות בניסיון החיים האישי שלי", כותב ברק, ומוסיף כי לשואה הייתה השפעה גדולה עליו כשופט. "ראשית, אני מודע עמוקות לחשיבות קיומה של מדינת ישראל. אם ישראל הייתה קיימת ב-1939, גורלו של העם היהודי יכול היה להיות שונה.

"שנית, אני מאמין בכבוד האדם. הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם ביקשו לראות בנו עפר ואפר. הם התכוונו לשלול מאיתנו את כבודנו האנושי. הם נכשלו. ברגעים המאתגרים ביותר בגטו שמרנו על האנושיות שלנו. הנאצים הצליחו לרצוח רבים מבני עמנו, אבל הם לא יכלו לקחת מאיתנו את האנושיות. הבריאה מחדש בעקבות השואה היא של מרכזיות האנושות ושל זכויות אדם. זכויות בינלאומיות אומצו לאחר 1945. ההגנה על זכויות האדם נטועה עמוק גם במערכת המשפט הישראלית".

ברק מציין כי חמאס, שנשבע "לחזור על 7 באוקטובר שוב ושוב", הוא איום קיומי על מדינת ישראל אשר שולט ברצועת עזה צבאית ומדינית. תוך שימוש בתשתיות אזרחיות ותוך שימוש בפלסטינים.

ברק מתייחס לחטופים: "גורלם של החטופים מטריד במיוחד. זוהי הפרה חמורה של אמנת ז'נבה. חמאס לא סיפק את שמות החטופים או כל מידע עליהם, ולא איפשר לצלב האדום לבקר אותם כפי החוק מחייב. בזמן שאני כותב, הסבל הזה נמשך כבר למעלה מ-100 ימים".

ברק מוסיף: "אני מצר על כך שבית הדין לא הורה לדרום אפריקה לנקוט באמצעים להגן על זכויות החטופים ולשחררם. יתרה מכך, גורלם של החטופים מהווה חלק בלתי נפרד מהמבצע הצבאי בעזה. על-ידי נקיטת אמצעים כדי להקל על שחרורם של בני הערובה, דרום אפריקה עשויה למלא תפקיד חיובי בהבאת הסכסוך לסיום" .

ברק כותב כי גישתו של בית הדין מוטעית, והוא משווה לשם כך למקרה של גמביה. "שם הדוחות התבססו על איסוף מדוקדק של ראיות במשך שנתיים, שכללו 400 ראיונות עם קורבנות ועדי ראייה, ניתוח של תמונות לוויין, תצלומים וסרטונים, הצלבת מידע מול מידע משני אמין, ראיונות מומחים". לעומת זאת, במקרה הנוכחי, לדבריו, אין ראיות דומות כלל.

ברק מבקר את שופטי הרוב, מחר שהנתונים שנמסרו על הפלסטינים הגיעו ממשרד הבריאות בעזה אשר בשליטת חמאס. בנוסף הוא מציין כי הנתונים לא מבחינים בין אזרחים ולוחמים, או בין מטרות צבאיות לאזרחיות. הוא דוחה את ההסתמכות על הצהרות של גורמים באום ובאונר"א: "אף אחד מההצהרות לא מצביעה על כוונה לרצח עם".

ברק מוסיף כי ההצהרות שהשמיעו נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר הביטחון יואב גלנט, וצוטטו בידי בית הדין, לא מבססות כוונה להסתה לרצח עם. "הרשויות הוציאו הצהרות המבהירות כי כוונת ישראל היא השמדת חמאס ולא הפלסטינים בעזה", אך "למרבה הצער, בית הדין לא שם לב להצהרות אלה".

יחד עם זאת, ברק מוסיף כי "מדאיג שגורמים ישראלים מסוימים עשו שימוש בלתי הולם". לדבריו, "להסיק כוונה לבצע רצח מהאמירות שנאמרו בעקבות התקפות מחרידות נגד האוכלוסייה הישראלית, הוא בלתי סביר בעליל. מהראיות שהציגה ישראל עולה כי הכוונה ההפוכה היא המתקבלת על הדעת. ישראל ציינה כי ביצעה פעולות למזער את הפגיעה באזרחים".

לבסוף כותב ברק: "היה לי לכבוד להצטרף לבית דין זה כשופט אד-הוק. מוניתי על-ידי ישראל; אני לא סוכן של ישראל. המצפן שלי הוא החיפוש אחר מוסר, אמת וצדק. להגן על הערכים שבנותיה ובניה של ישראל שילמו בחייהם ובחלומותיהם, במלחמה שישראל לא בחרה בה".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה