יאיר ביטון / צילום: תמר מצפי
שמונה שנים לאחר שהוגש כתב האישום, קיבל השבוע בית המשפט העליון את ערעור המדינה והרשיע את הקבלן יאיר ביטון, מייסד ובעלים לשעבר של חברת הנדל"ן הציבורית ב. יאיר, בהלבנת הון. זאת בנוסף לעבירה של קבלת דבר במרמה שעליה הסכימו הצדדים. ביטון נדון, בהסכמה, ל־9 חודשי עבודות שירות וקנס של 50 אלף שקל.
● לאב יש הכנסה של יותר מ-100 אלף שקל נטו. כמה מזונות הוא ישלם?
● העירייה לא שלחה דרישת תשלום, והחברה לא שילמה ארנונה 19 שנים. זה הסכום בו היא מחויבת כעת
ביטון, שכיהן כיו"ר הדירקטוריון של ב. יאיר, הואשם יחד עם ניסים פינס ושמעון בלולו בשנת 2015, בכך שחברו יחד להוציא כספים במרמה מהחברה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ולהעבירם בין היתר לראש ארגון הפשיעה יצחק אברג'יל. העברת הכספים נעשתה באמצעות הקמת חברת גן רווה, שעמה התקשרה ב. יאיר הציבורית לבניית מיזמי בנייה באילת. גן רווה ביצעה את העבודות, אך מיליוני שקלים ששילמה לה ב. יאיר, לכאורה עבור ביצוע המיזמים, הועברו לאברג'יל ומקורביו. במקביל, ביטון הואשם בכך שלא דיווח לדירקטוריון החברה כי כספיה עוברים לאברג'יל.
בעת שהאירועים התרחשו היה אברג'יל הנאשם המרכזי בפרשה 512, שבמסגרתה הואשם כראש ארגון פשיעה בשלושה מעשי רצח. בנובמבר 2021 הוא הורשע בכל האישומים, ובהמשך נדון לשלושה מאסרי עולם. אברג'יל הורשע עוד קודם לכן בארה"ב, ומשנת 2014 הוא מרצה את עונשו בישראל.
"ההתקשרות עם אברג'יל לא גורמת נזק לחברה"
חברת גן רווה נרשמה על שם שמעון בלולו, איש עסקים ללא רקע בבנייה, והתקשרה עם ב. יאיר להקמת מיזם הבנייה באילת בסכום של 41 מיליון שקל (בפועל, נקבע בבית המשפט המחוזי, עברו מהחברה 67 מיליון שקל, נ"ש), כאשר הנהנה מכספי גן רווה היה כאמור יצחק אברג'יל. הוא השפיע על קבלת ההחלטות בחברה, וכספים וטובות הנאה הוזרמו אליו. בין היתר הועברו כלי רכב לו ולמקורביו, אשתו קיבלה רכב יוקרה, כספים לחשבון הקנטינה בכלא, מימון הגנתו המשפטית והלוואה ללא בטוחות בסך 6 מיליון שקל להקמת קזינו ברומניה - הכול על חשבון גן רווה.
השופטת טלי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי בתל אביב זיכתה באוגוסט 2021 את ביטון מהעבירות שיוחסו לו, למרות שקבעה כי הוא ידע על הקשר של אברג'יל לחברת גן רווה, אולם לעמדתה לא הוכח כי יכול היה להיגרם נזק לחברה מכך, ולכן ביטון לא היה חייב לדווח על כך לדירקטוריון.
כלומר, בנשימה אחת קבעה השופטת חיימוביץ כי ביטון, שעמד בראש הדירקטוריון של חברה ציבורית, ידע כי החברה התקשרה עם חברה הנשלטת על־ידי ראש ארגון פשע, וכי כספים רבים מועברים אליו מהחברה. באותה הנשימה היא קבעה כי אין במעורבותו של אברג'יל כדי לגרום לנזק לחברה הציבורית. "התקשרות עם חברה שאברג'יל זכאי לכספים ממנה, אין בה כשלעצמה כדי לפגוע פגיעה של ממש בחברת ב. יאיר", קבעה.
"צינור להעברת כספים לגורמים עבריינים"
שופטי העליון חאלד כבוב, דוד מינץ ועופר גרוסקופף קבעו כעת כי מעשיו של ביטון מהווים עבירה של הלבנת הון, שכן הוא ידע על מעורבותו של ראש ארגון הפשע בחברת גן רווה, וכי הועברו אליו כספים מהחברה הציבורית, אך נמנע מלדווח לדירקטוריון החברה.
בכך איפשר ביטון את המשך הפעילות העסקית שבמסגרתה הועברו כספים בין החברות, כולל תשלומים עודפים. כספים אלה הם "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון, נקבע. "מסכת האירועים העומדת בבסיס הפרשיה שלפנינו, בהם חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עברייניים - היא חלום הבלהות של שוק ההון", קבע השופט כבוב שכתב את פסק הדין המרכזי.
בית המשפט קבע כי חוק איסור הלבנת הון נועד לאתר את הצמתים שבהם ממון עובר מיד ליד באמצעות הטלת חובת דיווח על העברות רכוש וכספים. "המקרה שלפנינו פוגש את חובת הדיווח בצומת נוסף - מקום בו 'הרכוש האסור' הוזרם דרך צינורותיה של חברה ציבורית. במובן זה, הסתרת המידע על־ידי המשיב מדירקטוריון החברה היא חמורה כפליים".
השופטים ציינו כי העונש לא הולם את עבירת הלבנת ההון החמורה, שהחוק קובע לה 10 שנות מאסר מקסימליות, אך ההסדר אליו הגיעו הצדדים התקבל לאחר ארבעה ימי דיונים בבית המשפט העליון, בחסות בית המשפט.
נדחתה טענת ביטון שלא קיבל הזדמנות להתגונן
סנגוריו של ביטון טענו כי לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הבקשה להרשיעו בהלבנת הון, וכי התזה על עבירת הלבנת ההון הוצגה לראשונה בטיעון בעל־פה בערעור. נטען כי לו היו הדברים ידועים מראש, הוא היה פועל אחרת בניהול התיק בבית המשפט המחוזי בקשר עם חקירת העדים והבאת ראיות מטעמו.
בית המשפט העליון דחה את הטענה וקבע כי העובדות המקימות את עבירת הלבנת ההון הופיעו כבר בכתב האישום והיו חלק מסיפור המעשה שהוצג בפני המחוזי, כך שביטון יכול היה להתגונן, ולא מדובר בתזה מפתיעה.
את המדינה ייצגו עורכי הדין מהפרקליטות אופיר טישלר, איתי שהם, עפרה קרמני-אוטולנגי ויונתן טל. את ביטון ייצגו עורכי הדין איתן פלג, אסף גולן, עמית חדד, אלי פרי ודורון מנשה.