רומן אברמוביץ' / צילום: Reuters, Artyom Geodakyan
פחות מיממה לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הביעה את עמדתה שלפיה סירובו של בנק מזרחי טפחות להתיר לרומן אברמוביץ' לתרום 8 מיליון שקל לזק"א בשל סנקציות שהוטלו עליו בבריטניה ובאיחוד האירופי על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה הוא סביר - זק"א ואברמוביץ' משיבים אש: בבקשה למתן זכות תגובה לעמדת היועצת שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שבו מתנהלת תביעה שהגישו נגד הבנק, טוענים זק"א ואברמוביץ' כי עמדת היועצת "שגויה ומופרכת מכל כיוון" ופוגעת בזכויות אזרח בסיסיות.
● בנק מזרחי טפחות חסם תרומה של רומן אברמוביץ' לזק"א. עכשיו הוא תובע
● בית המשפט למזרחי טפחות: אשרו את התרומה של רומן אברמוביץ' לזק"א
● היועמ"שית נגד תרומת אברמוביץ' לזק"א: "תסכן את כל הבנקים בישראל"
טענתם של זק"א ואברמוביץ' נחלקת לחמישה חלקים. ראשית נטען כי עמדת היועצת אינה נסמכת על ראיות כלשהן, תצהיר או חוות-דעת מומחה. "עמדת היועמ"שית נסמכת על טיעונים תאורטיים (שלא לומר על השערות) ועל ההנחה השגויה בעליל שהבנק כאילו ביסס את סירובו למתן שירות בנקאי על ראיות ועל חוות-דעת של מומחים - דבר שכידוע לא התרחש במציאות", כתבו עורכי הדין שמוליק קסוטו ובלה פלד ממשרד קסוטו ושות'.
בהמשך הבקשה נטען כי עמדת הבנק שהוגשה בהליך, אשר היועצת מפנה אליה, לא כללה חוות-דעת לדין הזר.
"מתעלמת מזכות הקניין"
עוד נטען בבקשה כי עמדת היועצת מתעלמת מזכות הקניין של אברמוביץ', המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "היועמ"שית לא הסבירה כיצד עמדתה - כאילו הגבלה על חשבונו של אזרח ישראלי לתרום מחשבונו שבבנק ישראלי סכום בש"ח לעמותה ישראלית שעוסקת בהבאת אזרחי ישראל שנרצחים לקבורה מכובדת - מתיישבת עם הוראות חוק היסוד האוסרות פגיעה בקניין, בכבוד או בחירות", נכתב.
כן נטען כי היועצת לא הסבירה כיצד הבנק יכול לפגוע בזכויות אלה, כאשר ממשלת ישראל עצמה לא אימצה את תוכנית הסנקציות הבינלאומיות כלפי רוסיה.
לטענת זק"א ואברמוביץ', לסנקציות שהוטלו על-ידי בריטניה והאיחוד האירופי אין תחולה אקס-טריטוריאליות: "הן לא חלות בישראל, וממילא לא חלות על בנק או על העברה בשקלים שנעשית מחשבונו של מר אברמוביץ' בבנק לחשבון ישראלי אחר של גורם ישראלי, ולכן לא ברור כיצד אימוץ מלא של הסנקציות יכול למעשה להרחיב אותן מעבר להוראותיהן המפורשות".
היועמ"שית: אין להתערב בשיקול-הדעת של הבנק
יוזכר כי בחודש שעבר הגישו זק"א ואברמוביץ' תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד סירובו של בנק מזרחי טפחות לאפשר לאברמוביץ' להעביר 8 מיליון שקל לזק"א כתרומה. בד-בבד עם התביעה הוגשה בקשה למתן סעד זמני שיורה על העברת הכספים.
השופטת ירדנה סרוסי, שדנה בתיק, לא סברה כי היועצת המשפטית לממשלה צריכה להתייצב אליו, בשים לב למכתבי המפקח על הבנקים שצורפו להליך. אולם בהתאם לדין קיימת ליועצת סמכות להתייצב להליכים משפטיים כאשר היא סבורה כי ישנה חשיבות ציבורית והשלכה משקית לכך - וכך נעשה.
בעמדת היועמ"שית - שהוגשה על דעתם של נגיד בנק ישראל אמיר ירון והמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי - הסבירה בהרב-מיארה כי בנק מחויב על-פי הדין לגבש וליישם מדיניות של ניהול סיכונים, וכי זו כוללת גם התייחסות לסנקציות בינלאומיות. העמדה המקצועית של בנק ישראל, שאותה הציגה היועצת, היא שאין להתערב בשיקול-הדעת של הבנק במסגרת ניהול הסיכונים. בהתאם לכך נטען כי אימוץ של משטר סנקציות מסוים במלואו, למשל כזה שמוכרז על-ידי האיחוד האירופי, הוא סביר.
"פעילות בניגוד למשטר סנקציות שמצא התאגיד הבנקאי לאמץ במסגרת ניהול הסיכונים, חושפת אותו לסיכונים בהיבטים רבים", נכתב בעמדת היועצת, שפירטה כי מדובר בין היתר ב"סיכון לפגיעה בהתקשרויותיו של התאגיד הבנקאי עם גופים פיננסיים זרים, מה שעלול לגרור פגיעה בניהולו התקין של התאגיד הבנקאי ולפגוע בכלל לקוחותיו, ולפגיעות כאמור עלולות להיות השלכות משקיות".