רחפן לשינוע ציוד רפואי של גדפין / צילום: באדיבות החברה
"הזמנתי פלסטרים לפני כמה דקות, ועכשיו הם נמצאים ארבע שניות מפה", מספר לצופים יוטיובר המדע מרק רובר, מערוץ CrunchLabs. עד שהוא מסיים את המשפט, רחפן חרישי מנחית חבילה לידו. הרחפן הוא של חברת זיפליין, אבל משלוח פלסטרים למי שמתעצלים לצאת לבית המרקחת הוא לא המשימה העיקרית שלה. זה כשש שנים, זיפליין משנעת באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) ציוד רפואי ברואנדה. כל מנות הדם במדינה נמסרות כיום דרך האוויר.
● השבוע בביומד | חלוצת הפסיכדליה מסתערת על השוק עם גיוס של 100 מיליון דולר
● ממשק מוח־מחשב ומיפוי התא: הטכנולוגיות שכדאי לעקוב אחריהן
● חזית המדע | חמש מדינות בלבד נכנסו למועדון היוקרתי הזה. יפן האחרונה ברשימה
עם קבלת ההזמנה בשדה התעופה הזעיר של החברה, מוטען הכטב"מ ומשוגר תוך 90 שניות. הוא נזרק לאוויר על ידי מעין רוגטקה שחוסכת אנרגיית המראה, ואז טס במהירות של עד 100 קמ"ש, מנווט את עצמו לבית החולים, מצניח את החבילה ומנווט את עצמו חזרה למפקדה. שם הוא נתפס בכבל גמיש שמאט את מהירותו, כדי לחסוך אנרגייה וזמן לנחיתה, והצוות מחליף לו סוללה ומשגר אותו לסיבוב נוסף.
זו הדרך היעילה ביותר והזולה למדי להעביר מנות דם לבתי חולים מרוחקים במדינה עם תשתית תחבורה משובשת ולעתים מסוכנת. עם הזמן החלו להעביר על תשתית זו ציוד רפואי מסוגים נוספים וגם מזון חיוני. השירות פועל 24 שעות, ביום ובלילה וכמעט בכל מזג אוויר, ועד היום העבירה החברה כחצי מיליון משלוחים.
הרחק משם, פיזית ומנטלית, בעיר קולג' סטיישן בטקסס, ארה"ב, השיקה באוקטובר האחרון ענקית הקמעונאות אמזון פיילוט לשירות שילוח תרופות באמצעות רחפנים. הצורך שונה לגמרי: שילוח עוד יותר מהיר, עוד יותר נוח, והרבה יותר אקולוגי לצרכני קצה שרגילים לוולט. גם זיפליין תתחרה באמזון על השוק האמריקאי, לצד חברת Wings מקבוצת אלפאבית של גוגל.
בישראל, צפוי לצאת לדרך ביולי הקרוב פיילוט שינוע תרופות וציוד רפואי של חברת גדפין ושראל, החברה האחראית על הרכש של בתי החולים הממשלתיים. במסגרת הפיילוט אמורים להגיע באמצעות כטב"מ, בתוך שלוש שנים, 60 משלוחים ביום ממפקדת שראל בנתניה לרוב בתי החולים הממשלתיים בארץ. ההסכם עם שראל יכניס לגדפין 5 מיליון דולר, ואם הפיילוט יצליח הפעילות עשויה להתרחב גם לבתי חולים לא ממשלתיים ולבנק הדם בשלב ראשון. באירופה, כבר יש לחברה פרויקטים דומים גדולים יותר.
מה קורה אם רחפן מתרסק
לשינוע תרופות באמצעות כטב"מים במדינה שאמנם קטנה אך פקוקה מאוד יש יתרונות ברורים, אבל הטכנולוגיה הזאת מציבה גם אתגרים.
סגן מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, אלי מרום, שיגר לפני חודשים ספורים מכתב ליצרני התכשירים הרפואיים ובו פירט את היתרונות של הרחפנים: הובלה מהירה למרפאות, בתי מרקחת ובתי מטופלים של חיסונים, אנטידוטים (נוגדי רעל), טיפולים עם חומרים רעילים, תרופות מבוססות קרינה שיכולות להיות גם רעילות וחיי המדף שלהן קצרים מאוד ותכשירים נוספים. מרום ביקש מהיצרנים לשתף את המשרד במידע על תנאי בקרת האיכות הדרושים כדי להעביר את התרופות בלי לפגוע ביעילותן או בטיחותן: טמפרטורה, לחות, מניעת טלטול וכדומה.
מבחינת משרד הבריאות, המכתב הזה הוא יריית פתיחה, אבל עוד לא נעשתה שם עבודה מקיפה בנושא. גורם בתחום בקרת האיכות לתרופות ומכשור רפואי אומר כי המשרד יצטרך לדון בשאלות משמעותיות. "מלבד השיקולים של תנאי ההובלה, מפעילי כטב"מים יצטרכו לבחון איך מוודאים את שלמות האריזה אם קורה משהו לא צפוי כמו התרסקות או פגיעה בבניין או בכבל. זה יכול להיות ממש מסוכן אם מדובר בתרופה רעילה".
עניין נוסף, הוא אומר, הוא הפרטיות. "איך מוודאים שהמוצר מגיע אל האדם הנכון? איך מתבצעת ההזדהות של האדם שמקבל את התרופה, ואיך מוודאים שהוא יודע להשתמש בה כראוי?". כל זה בנוסף לרגולציה הרגילה של כטב"מים, הקשורה לעולם התעופה.
אך לצד המוטרדים מהאתגרים, ישנה גם התלהבות. עו"ד יפעת צפריר, שותפה במחלקת משפט מסחרי ובעלת מומחיות בהייטק, ביומד והון סיכון באגמון עם טולצ'ינסקי, מצביעה על הפוטנציאל. "החולים היום יוצאים מבתי החולים לקליניקות חיצוניות ולאשפוז בית. שילוח ברחפן משמעותו שרופאים או אחים יכולים להזמין למטופל תרופות בתחילת ביקור הבית, ולקבל אותן ולהדריך לגבי השימוש בהן כשהוא עוד שם". המשרד ייצג כמה חברות כטב"מים בעיקר סביב הרגולציה הכבדה המאפיינת את התחום. היום הוא מייצג את חברת תבל.
בעתיד יובילו גם לב להשתלה
ישראל היא מעצמת סטארט־אפים בתחום הרחפנים והכטב"מים הבלתי מאוישים והטכנולוגיות המפעילות אותם, אבל בינתיים עדיין לא נעשה בהם שימוש נרחב למשלוחים. החברה המובילה כרגע בתחום שינוע התרופות היא גדפין בניהולו של איל רגב, שגייסה 7 מיליון דולר ב־2022.
בתקופת הקורונה, שירותי בריאות כללית עשו פיילוט שילוח תרופות לבית הלקוח באמצעות רחפנים, אך המיזם הזה בינתיים לא המריא. הפרויקט של גדפין ושראל, שנדחה מעט בגלל המלחמה, דומה לפרויקט רואנדה: כלי הטיס ינועו בכמה מסלולים קבועים וידועים מראש. "שני הקווים הראשונים, נהריה וחדרה, יעברו דרך הים, ונקבל את האישורים ל־11 קווים נוספים לאחר שנצבור שעות במסלול הזה", אומר רגב ומבטיח שבקרוב כולנו נתרגל לראות בשמי הים כלי טיס כאלה.
הכטב"מ יישא תחילה עד 9 קילו וניתן יהיה לבצע בו עד 35 משלוחים ביום. "אנחנו יכולים לשמור על טמפרטורה של אפילו מינוס 80 מעלות", אומר רגב, מה שיאפשר בעתיד לשנע אפילו לב להשתלה. בטווח הקרוב, ישונעו מנות דם, איזוטופים שיש להם אורך חיים קצר, וגם מוצרים כמו קנאביס, שכדי להניע אותם בדרכים צריך נהג מורשה ולפעמים גם אבטחה.
לדברי סיגל גפני, בעלת חברת SG Communications לייעוץ ושיווק טכנולוגיות בתחומי ביטחון, אבטחה, תעופה וסייבר, "ישראל יכולה להיות אתר מו"פ מצוין לתחום הרחפנים, כי מדובר בשטח יחסית קטן. הרגולציה הישראלית בתחום הבריאות יודעת להגיב מהר, במיוחד כשהצורך ברור, בין היתר בעתות משבר כמו עכשיו".
"את המלחמה הזאת 'פספסנו'", מסכם רגב, "אבל אנחנו יודעים שבעת חירום הרגולציה זזה הצדה, ואפשר להתנסות באתגרים מעניינים. אני יכול באופן עקרוני להכניס חבילה למקום מסוים בעזה בתוך עשר דקות עם כלי מאוד שקט. אנחנו לא כלי מלחמה בשום אופן, אבל יכולים לתת שירות לוגיסטי לצבא".