צרפת מעמידה את עצמה בחזית המאמץ לשחרור החטופים. זו הסיבה

בשבועות האחרונים מגבירה צרפת את המעורבות שלה בניסיונות הבינלאומיים לסייע לשחרר את החטופים הישראלים ברצועת עזה במסגרת פתרון מוסכם בין הצדדים. לפני כשבועיים היתה זו צרפת שהעבירה את התרופות המיועדות לעשרות מבין החטופים הישראלים, שנמנעו מהם עד כה אחרי יותר מ־114 ימים בשבי, ובעקבות עסקה שתווכה ביחד עם קטר. בימים אלו מארחת פריז את פסגת ראשי המודיעין של ישראל, ארה"ב, מצרים ואת ראש ממשלת קטר, לשיחות על הסכם אפשרי לשחרור כל החטופים בשלבים תמורת הפסקת הלחימה.

● כותרות העיתונים בעולם | האם איראן הוציאה להורג 4 סוכני מוסד ולמה סקוטלנד לא לצד ישראל
● בגלל החשש לחטופים הישראלים: נשיא פורטוגל דחה הקשחת התנאים להענקת אזרחות
● האתגר הבא של ישראל בהאג והאם צריך לחשוש מסנקציות כלכליות

המעורבות של המדינה, לדברי מומחים, משקפת את הניסיון שלה להחיות את הכוח הדיפלומטי שהיה לה במזרח התיכון בעבר, וגם ניצול אד־הוק של הקשרים הטובים שלה עם קטר ורצון כן לסייע לחטופים הישראלים, כדי לנסות ולתרום לרגיעה באזור. נשיא צרפת עמנואל מקרון הזהיר בעבר את איראן ו"גורמים" בלבנון מפני הסלמה של המצב, והבטיח את מחויבותו לשחרור החטופים מעזה. לפחות שני חטופים בעזה הם בעלי אזרחות צרפתית, לפי הנתונים האחרונים.

המדיניות המבולבלת של הנשיא מקרון

"יש רצון כן בצד הצרפתי לנסות ולסייע למשפחות ולישראל בנושא החטופים, כבר מהיום הראשון", אומר דניאל שק, לשעבר שגריר ישראל בצרפת, וחבר בצוות הדיפלומטי של מטה משפחות החטופים, שנמצא בקשר עם גורמים צרפתים בכירים בחודשים האחרונים. "הם מגלים עניין אנושי ומעורבות רבה כבר מההתחלה", הוא אומר. לדבריו, העובדה כי 42 בעלי אזרחות צרפתית נרצחו ב־7 באוקטובר - "יותר מבכל מדינה אחרת" - וכי חלקם נחשבו בתחילה כחטופים, הגבירה את המוטיבציה הצרפתית לסייע בתחילה, אך זו נותרה גבוהה גם כשהתברר גורלם.

הרצון הזה התבטא במדיניות מעט־מבולבלת מצד הנשיא מקרון בשבועות הראשונים למלחמה. בתחילה מיהר הנשיא הצרפתי להגיע לישראל ואף הציע להרחיב את הקואליציה הבינלאומית שנלחמת בדאעש בסוריה ובעיראק לכזו שתשים על הכוונת גם את חמאס. כמה ימים לאחר מכן כבר ביקר את ההתקפות הישראליות והיה הראשון מבין מנהיגי אירופה הבולטים לקרוא להפסקת אש והפציר בישראל "להפסיק להרוג נשים וילדים". "אין לזה שום הצדקה", אמר, לפני שניסה להבהיר את הדברים. לאחר מכן, תמכה צרפת בהחלטות מליאת האו"ם בנוגע לצורך בהפסקת אש ארוכת־טווח, להן התנגדו ישראל וארה"ב וחלק ממדינות אירופה.

שיקולים גיאו־פוליטיים מילאו תפקיד ברצון הצרפתי לתפקיד בולט במזרח התיכון. "מקרון מנסה להציג את צרפת כפי שהיתה בימי דה־גול - כמתווכת הוגנת, כצד בעל עוצמה, שמסוגל להביא את הצדדים לשבת למשא ומתן", אמר ארדוואן אמיר־אסלני, מומחה ביטחון צרפתי, לרדיו הצרפתי (RFI), שעסק במדיניות במזרח התיכון. דה־גול היה זה שהוציא בשנות ה־60' את צרפת מנאט"ו וניסה לבסס מדיניות ביטחון עצמאית. הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי השיב אותה לברית ב־2009, אולם צרפת עדיין מנסה להציג דרך עצמאית, ביטחונית ודיפלומטית.

מבחינה זו, ההתבטאויות של מקרון בתחילת המלחמה, כולל זו שבה הזהיר את ישראל כי עליה להגדיר את מטרות המבצע, או "להילחם במשך עשור בחמאס", יכולים להיחשב כ"מס שפתיים" שיש לשלם כדי להציב את המדינה במקום אחר על ציר התמיכה בישראל, לעומת ארה"ב, גרמניה או האיחוד האירופי.

 הנשיא יצחק הרצוג בפגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון / צילום: Reuters, Christophe Ena

המדיניות העצמאית הזו מתבטאת גם בסירוב להצטרף לכוח המשימה האמריקאי שנועד להגן על התחבורה הימית בים האדום (מבצע "שומר השגשוג"), או להשתתף בתקיפות האמריקאיות־בריטיות נגד החות'ים, הפועלים בשם סולידריות עם הפלסטינים. צרפת הבהירה כי "תגן רק על ספינות בעלות אינטרסים צרפתיים".

במקרה של העברת התרופות, חושף שק, היה זה מטה משפחות החטופים שעירב את צרפת ופנה לפריז בבקשת עזרה, שנענתה בלב מלא ומתוך רצון אמתי לסייע. "הצרפתים הם אלו שניהלו את הקשר מול קטר, לבקשתנו. לא היה צריך שום שכנוע בצד שלהם", אמר. המעורבות הזו התגלגלה בסופו של דבר גם לעובדה כי התרופות עצמן נרכשו בצרפת והועברו ממנה ודרך מצרים לרצועת עזה, ביחד עם כמות התרופות הגדולה שהוסכמה עם חמאס כ"פיצוי" לתושבי רצועת עזה. לא ידוע עדיין אם הגיעו ליעדן.

"הקטרים מאוד מעורבים בכלכלה הצרפתית"

הקשרים הוותיקים בין קטר לצרפת, שנחשבת אולי למדינה האירופית המקורבת ביותר לאמירות המפרצית, משחקים כעת תפקיד משמעותי. יחסים טובים אלו עשויים להיות גם מה שהפך את פריז למקום כינוס הפסגה הבינלאומית בין ראשי המודיעין שהתקיימה ביום ראשון, ולמקום שבו צפויות להתקיים פגישות ההמשך.

"היחסים בין צרפת לקטר הדוקים כבר עשורים רבים, כולל ביקורים הדדיים ועסקאות נשק", אומר אריאל אדמוני, דוקטורנט החוקר את קטר מאוניברסיטת בר־אילן. "הקטרים מעורבים עמוקות בכלכלה הצרפתית, כולל בעלות על עסקים רבים, השקעות בנדל"ן, מועדוני כדורגל וקשרים בממשל", אומר שק. לדבריו, סרקוזי הזמין את האמיר הקודם של קטר למצעד הצבאי השנתי המתקיים בפריז ב־14 ביולי, יום העצמאות הצרפתי, "אחד מאותות הכבוד הגדולים ביותר של הרפובליקה למנהיגים זרים".

איזה מנופי לחץ נשארו לצרפת?

אך למעשה, לצרפת לא נותרו מנופי לחץ רבים במזרח התיכון. הקשרים הטובים עם קטר הם בין האחרונים שבם, לצד הקשרים וההשקעות הרבות בלבנון. "צרפת יכולה אולי לנסות ולקדם 'דיפלומטיה של רצון טוב' במזרח התיכון, אבל היא חסרה לחלוטין את הכוח הצבאי שנדרש כדי להפוך למתווך בעל משמעות באזור", אמר אמיר־אסלני בראיון ל־RFI.

בנוסף, המצב במזרח התיכון ומדיניות החוץ הצרפתית באזור מתחילים להשפיע גם על הפוליטיקה הפנימית והמצב החברתי במדינה. בצרפת חיות הקהילה המוסלמית הגדולה ביותר באירופה לצד הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה. בתחילת המלחמה, החשש מגלישת העימות בעזה לרחובות הביא את הממשלה לאסור בחוק הפגנות פרו־פלסטיניות. הכוננות מחשש לפיגועי טרור איסלאמי עדיין גבוהה. מספר מקרי האנטישמיות זינקו פי ארבעה בשנה החולפת, לפי נתוני המועצה העליונה של היהודים בצרפת (קריף) שפורסמו בשבוע שעבר, כשלמעשה רובם התרחשו בשלושת החודשים האחרונים של השנה.

מבחינה זו, אומר שק, ממשלת צרפת דווקא הוכיחה כי היא עומדת לצד הקהילה היהודית. ב־7 בפברואר יתקיים יום זיכרון רשמי לקורבנות התקפת הטרור של חמאס. "הממשלה הצרפתית מאוד ידידותית כלפי ישראל כעת", אומר שק, "וגם התקשורת במדינה פחות ביקורתית ממה שהיה אפשר לצפות. דווקא במשבר הנוכחי אפשר להגדיר את צרפת כבעלת־ברית של ישראל". הניסיון למנף את השפעתה בימים אלה, אומר שק, הוא עדות לכך.