ועדת הכנסת אישרה את ההדחה של עופר כסיף, האם זו הפעם הראשונה?

עד כמה חריג הליך ההדחה שהתנהל היום נגד ח"כ כסיף, ומה צפוי בהמשך? בדקנו • המשרוקית של גלובס

זאב אלקין, המחנה הממלכתי (חדשות הבוקר, קשת 12, 29.1.24 / צילום: איל יצהר
זאב אלקין, המחנה הממלכתי (חדשות הבוקר, קשת 12, 29.1.24 / צילום: איל יצהר

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

ועדת הכנסת אישרה היום בהליך חריג את הדחתו של ח"כ עופר כסיף. מה מקור ההליך הזה? השבוע נשאל על כך ח"כ זאב אלקין בקשת 12, והסביר כי "זו לא פעם ראשונה שעושים שימוש במסלול הזה, זו פעם שנייה". למה התכוון אלקין, ומה עומד מאחורי ההליך החריג?

האם תקציב הישיבות ל־2024 קוצץ ב־50% בעקבות המלחמה? 
האמירות המטעות של טראמפ ומתחריו בקרב על המפלגה הרפובליקנית 
איך הובילה טראומת יום כיפור ל"עשור אבוד" בכלכלה, ואיך להימנע מזה עכשיו? 

מהו ההליך המדובר? מדובר בחוק חדש יחסית שאושר ב־2016 וזכה לכינוי "חוק ההדחה". מבחינה פורמלית מדובר בתיקון (44) לחוק יסוד: הכנסת, וזה קובע שניתן להדיח ח"כ מהכנסת באמצעות הליך מיוחד, על סמך אחת משתי עילות: "הסתה לגזענות" או "תמיכה במאבק מזוין… נגד מדינת ישראל". החוק מתווה מסלול להדחה שלפיו ראשית יש להגיש בקשה בעניין שתהיה חתומה על ידי 70 ח"כים, שלפחות עשרה מהם נמנים עם האופוזיציה. במקרה הנוכחי המהלך עבר את המשוכה הזאת בקלות, כשעל הבקשה שהוגשה חתמו 85 חברי כנסת, שמתוכם 18 ח"כים מהאופוזיציה.

בהמשך, המהלך צריך לזכות באישור ועדת הכנסת. זהו ההליך שהתקיים אתמול והיום (30.1). מדובר בהליך "מעין־שיפוטי", שבו הח"כ רשאי לקבל ייצוג מעורך דין (כסיף אכן יוצג בדיון על ידי עו"ד מיכאל ספרד). כדי שח"כ יהיה זכאי להשתתף בהצבעה הוא נדרש להיות נוכח בלפחות מחצית ממשך הישיבה. כדי לצלוח גם את המשוכה הזאת כבר נדרש רוב של 75% מחברי הוועדה, רוב שאכן הושג.

עד כמה ההליך הזה חריג? מאז חקיקת החוק, מעולם לא הושלם הליך של הדחת ח"כ. כפי שהזכיר אלקין, בעבר אכן נפתח הליך כזה נגד ח"כ באסל גטאס (גם הוא מ"הרשימה המשותפת"). זה קרה בינואר 2017, על בסיס טיוטת כתב אישום שהוכנה נגדו, ממנה עלה כי הח"כ העביר טלפונים ומסמכים לאסירים ביטחוניים. אלא שההליך הזה לא הושלם כיוון שתוך זמן קצר חתם גטאס על הסדר טיעון בו נקבע, בין היתר, שהוא יתפטר מהכנסת. בעבר נעשה גם ניסיון להשתמש בחוק הזה כדי להדיח את הח"כית לשעבר חנין זועבי, אך אז לא הושגו מספיק חתימות.

במה "מואשם" כסיף? במיוחד בהשוואה לדוגמה של גטאס, נראה שלפחות על פניו ה"קייס" נגד כסיף הוא חלש יותר. בקשת ההדחה מבוססת על כך שלאחרונה חתם הח"כ על עצומה התומכת בפנייתה של דרום אפריקה לבית הדין בהאג - ואף שיתף את העצומה. בבקשה נטען כי "בחתימתו על העצומה… תוך העלאת הטענה השקרית לפיה ישראל מבצעת רצח עם, תומך ח"כ כסיף במאבק המזוין נגד מדינת ישראל". כלומר, הבקשה להדחתו נשענת על האפשרות השנייה שמופיעה בחוק. אז למה המהלך עשוי להיות בעייתי? על כך אפשר ללמוד למשל מחוות הדעת שהגישו היועמ"שית לכנסת והיועמ"שית לממשלה, שלפיהן ספק אם חתימתו של כסיף על העצומה עומדת ברף הנדרש להדחה.

מה צפוי בהמשך? השלב הבא בדרך להדחת כסיף עובר במליאת הכנסת. גם שם נדרש רוב של 75% (כלומר, 90 ח"כים), וגם שם ישנם סדרי דיון מיוחדים. הדיון צריך להתקיים בתוך שלושה שבועות, ואם כסיף אכן יודח הוא יוכל לערער לבית המשפט העליון - שם יוכרע סופית האם הח"כ אכן יורחק מהכנסת באופן תקדימי.

לסיכום: זו אכן לא הפעם הראשונה שבה הכנסת מנסה "להדיח" ח"כ באמצעות שימוש במסלול המדובר, ובעבר היו ניסיונות להדיח באותה הדרך גם את ח"כ גטאס (ניסיון שהתייתר), ואת ח"כ זועבי (לא צלח). זאת כן הפעם הראשונה שבה ההליך מגיע לשלב כזה.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: זאב אלקין
מפלגה: המחנה הממלכתי
תוכנית: חדשות הבוקר
ציטוט: "[הדחת עופר כסיף] זו לא פעם ראשונה שעושים שימוש במסלול הזה, זו פעם שנייה"
תאריך: 29.1.24
ציון: ללא ציון

ועדת הכנסת דנה בבקשה להדיח מהכנסת את ח"כ עופר כסיף. להלן הסבר על הליך ההדחה.

מה מיוחס לח"כ עופר כסיף? על פי נוסח הבקשה להדחתו, אותה ניסח ח"כ עודד פורר, הבקשה להפסקת כהונתו של כסיף מבוססת בעיקרה על כך שב-7 בינואר 2024, כסיף חתם על עצומה התומכת בפנייתה של דרום אפריקה לבית הדין בהאג - ואף שיתף את העצומה. בבקשה נטען כי "בחתימתו על העצומה, בזמן מלחמה, שהיא למעשה מלחמת קיום, תוך העלאת הטענה השקרית לפיה ישראל מבצעת רצח עם, תומך ח"כ כסיף במאבק המזוין כנגד מדינת ישראל". בפתח הדיון, יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הבהירה שהבקשה יכולה להתייחס למעשים (ולהתבטאויות) שנעשו לאחר בחירתה של הכנסת הנוכחית - ו"דברים שקדמו לכך… אינם רלוונטיים לשאלת הפסקת החברות, ולפיכך הם לא רלוונטים לדיון ואין להביאם בדיון או לתת להם משקל".

איך עבד תהליך ההדחה עד עכשיו? ראשית, נדגיש כי הליך ההדחה עליו מדובר כאן שונה מהדחה של חבר כנסת מסיבות הקשורות לעניינים פליליים (אף שמקביל להליך ההדחה הנוכחי של כסיף, מתנהל בעניינו הליך פלילי בגין הכאת שוטר). ההסדר שרלוונטי לענייננו בדבר הפסקת כהונתו של חבר כנסת, נקבע בחוק: יסוד הכנסת, חוק הכנסת ובתקנון הכנסת.

ראשית, על בקשה להפסקת כהונתו של חבר כנסת להיות חתומה בידי 70 ח"כים - כשלפחות 10 מהם מגיעים מהאופוזיציה. את המשוכה הזאת עברה הבקשה להפסקת כהונתו של כסיף, שכן על הבקשה שהוגשה חתמו 85 חברי כנסת (מתוכם 18 מהאופוזיציה). את הבקשה, בצירוף נימוקים והחומר שעליו היא מתבססת, יש להגיש בכתב ליושב ראש הכנסת - והוא מעביר אותה לוועדת הכנסת.

מרגע זה, על יו"ר ועדת הכנסת לקבוע דיון בתוך שלושה שבועות - וזה הדיון שהתקיים אתמול והיום. היות שמדובר בהליך "מעין-שיפוטי", נהוגים כאן סדרי דיון מיוחדים: במהלך הדיון, ישנה חובה לתת הזדמנות לחבר הכנסת להשמיע דברים - והוא אף רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין (כסיף אכן יוצג בדיון על ידי עו"ד מיכאל ספרד). בנוסף, יש לתת גם ליועצת המשפטית לממשלה וגם ליועצת המשפטית לכנסת הזדמנות להשמיע דברים. כמו כן, כדי להשתתף בהצבעה, חברי הכנסת נדרשים לנכוח בלפחות מחצית ממשך הישיבה - ועל כן, נרשמת כניסתם ויציאתם של חברי הכנסת מהישיבה. בסופו של דבר, החלטת ועדת הכנסת להציע לכנסת להפסיק את חברותו של חבר הכנסת צריכה להתקבל ברוב של 3/4 מחבריה.

מה אמור לקרות מעכשיו? כעת, החלטת ועדת הכנסת להציע לכנסת להפסיק את חברותו של חבר הכנסת תונח על שולחן הכנסת. מרגע שהונחה ההחלטה על שולחן הכנסת, הדיון בכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מיום החלטת ועדת הכנסת במועד שיקבע יושב ראש הכנסת (הודעה על מועדי הדיון וההצבעה תימסר לפחות עשרה ימים מראש). גם בדיון בכנסת נוהגים סדרי דיון מיוחדים - וגם כאן אחד הדוברים הוא חבר הכנסת שההצעה נוגעת לו. החלטת הכנסת בהצעת ועדת הכנסת להפסקת חברות של חבר הכנסת צריכה להתקבל ברוב של 90 חברי הכנסת. אם הכנסת תחליט לקבל את הצעת ועדת הכנסת ברוב הדרוש - תתפנה משרתו של חבר הכנסת כעבור 14 ימים מיום החלטת הכנסת. על פי החוק, חבר הכנסת ה"מודח" רשאי לערער לבית המשפט העליון (הערעור צריך להיות מוגש בתוך יומיים ממועד החלטת הכנסת).

מה נדרש "להוכיח" בהליך? בהליך כזה, החלטה של הכנסת על הפסקת כהונה של אחד מחבריה יכולה להתקבל על בסיס אחת משתי עילות: "הסתה לגזענות" או "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל". במקרה של כסיף, הבקשה הוגשה על בסיס העילה השנייה - תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.

לפי סקירה של היועצת המשפטית לכנסת, העילה יכולה להתגבש רק ב"מקרים מובהקים שיש לגביהם מסה קריטית של ראיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות" - שמקיימים את שלושת המבחנים הבאים: 1) התמיכה במאבק המזוין היא מאפיין דומיננטי במסגרת שאיפותיו של המועמד או חבר הכנסת; 2) קיימים היגדים ישירים, הצהרות מפורשות, או מסקנות מסתברות עם משמעות ברורה וחד- משמעית, לפעולה אקטיבית של תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה; 3) המועמד או חבר הכנסת ביצע פעילות שאינה אקראית לצורך הוצאת השאיפות מן הכוח אל הפועל.

בפסיקה גם נקבע שכל ספק שמתעורר לגבי השאלה אם הראיות מספיקות - אזי הספק פועל נגד הפסקת החברות. כלומר, לפי יועמ"שית הכנסת, אם נמצא כי קיים ספק בדבר התקיימות העילה, ספק זה פועל לטובת חבר הכנסת ומטה את הכף לטובתו, וזאת לנוכח חשיבותה של הזכות לבחור ולהיבחר (המקבלת משנה תוקף כאשר מדובר כבר במועמד שנבחר לכנסת ומכהן כבר כחבר הכנסת). בנוסף, נקבע כי יש להתחשב לעניין התקיימות העילה גם בשאלה אם ניתן הסבר "בזמן אמת", וכן אם ניתנו הסבר או התנצלות בדיעבד לגבי האמירה המעידה לכאורה על תמיכת המועמד במאבק המזוין נגד מדינת ישראל.

למה הפרוצדורה כל כך קשיחה? כפי שטענה יועמ"שית הכנסת בפתח הדיון, "הפסקת חברות בכנסת מגבילה, בין היתר, את הזכות להיבחר של חבר הכנסת - שהיא זכות נעלה - ואת הזכות שלו לקדם את האידאולוגיה שלו באמצעים פרלמנטריים. היא מגבילה את זכותם של ציבור הבוחרים שבחר בו, שהוא ימשיך לפעול לייצג אותם בכנסת. היא מגבילה את היקף חופש הביטוי הפוליטי של נבחרי הציבור המהווה הכלי המרכזי באמצעותו חברי הכנסת מבטאים את עמדותיהם ואת עמדות הציבור שבחר בהם".

בהמשך היא הוסיפה: "לאור המשמעויות מרחיקות הלכת של הפסקת החברות בכנסת, הפגיעה בזכות המיוחדת, החשובה והבסיסית במשטר דמוקרטי - לבחור ולהיבחר - והפגיעה בחופש הביטוי, עליכם לשקול בדיון ובהצבעתכם שיקולים ענייניים בלבד, ולהבין כי הסמכות להפסקת חברות של חבר הכנסת שהיא גם תקדימית, צריכה להיעשות במקרי קיצון חריגים שבחריגים ובצמצום רב, תוך עמידה דווקנית על התקיימות יסודות העילה". כמו כן, לדברי יועמ"שית הכנסת, "הבית הזה, כמו גם הוועדה הזו… מורגלים בקבלת החלטות גם על בסיס שיקולים פוליטיים - אבל בדיון הזה, עליכם לשקול את השאלות המשפטיות והמעשיות, על בסיס הראיות, החומרים וההנמקות שבבסיס הבקשה, בשים לב, בין היתר, לעמדות המשפטיות שהוצגו לכם ולפסיקת בית המשפט העליון…".

דברים אלה מתיישבים עם הדברים שהשמיעה הכנסת בדיון בבג"ץ בעניין - וכן עם דברי ההסבר להצעת החוק - לפיהם "נועד לשימוש למעשה רק במקרים נדירים וקיצוניים, בהם תהיה הסכמה רחבה מאוד בקרב חברי הכנסת, כי חבר כנסת חרג מהעקרונות" הקבועים בחוק יסוד: הכנסת, "תוך חריגה רבתי מגבולות הפעילות הפוליטית הלגיטימית, באופן הפוגע בכנסת ובאמון הציבור בכנסת, ובניגוד להתחייבות הברורה עליה חותם כל חבר כנסת בעת הגשת מועמדותו לכנסת".

גם לדברי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, "עוצמת שאט הנפש וההתקוממות ממעשהו של חבר כנסת אינן מדד לביסוס עילה להדחה של חבר כנסת מכהן" - ובהמשך טענה כי הניתוח המשפטי של "התמיכה של ח"כ כסיף בעצומה וחתימתו עליה מצביע בבירור על כך שלא בוססה תשתית להוכחת התקיימות עילת התמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור".

האם יש תקדים לתהליך ההדחה? מאז נוצר בחוק מנגנון ההדחה בשנת 2016, מעולם לא הושלם הליך של הפסקת חברות של חבר הכנסת. בינואר 2017, חודשים ספורים לאחר שחוקק "חוק ההדחה", הוגשה בקשה להפסקת כהונתו של חבר הכנסת באסל גאטס. הבקשה הוגשה על בסיס טיוטת כתב האישום שהכין היועץ המשפטי לממשלה כנגד חבר הכנסת באסל גאטס על העברת טלפונים ומסמכים לאסירים ביטחוניים וכן בשל ביצוע עבירות לפי חוק המאבק בטרור.

ועדת הכנסת החלה בדיון לגבי הבקשה, וקיימה בה דיון אחד. במהלך הדיון הובהר שבמקביל מתנהלים מגעים להסדר טיעון עם חבר הכנסת גאטס על אותו עניין שבבסיס בקשת ההדחה. בתום הדיון לא התקיימה הצבעה בוועדת הכנסת, ומספר ימים לאחר מכן נחתם עמו הסדר טיעון בו נקבע, בין היתר, שהוא יתפטר מהכנסת. לפיכך, הליך הפסקת החברות התייתר.

הליך אחר שהיה רחוק אפילו יותר מהבשלה היה הניסיון להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי בשנת 2018. גם אז יוזם ההדחה היה ח"כ עודד פורר שכבר הצליח לאסוף מעל ל-40 חתימות. אולם, על פי דיווחים בתקשורת, היות שהמהלך נתקל בקושי לצרף את תמיכתן סיעות נוספות (בין היתר, דווח שחברי הסיעות החרדיות לא נכונו להצטרף ליוזמה), הוא לא הצליח לקרום עור וגידים.