הפלסטינים נעלמו מאתרי בנייה, הזרים ייכנסו לוואקום וההוצאות של הקבלנים יוכפלו

אחד הענפים המרכזיים שנפגעו מאז פרצה המלחמה הוא ענף הבנייה, בעיקר בגלל העצירה המוחלטת של כניסת פועלים פלסטינים לישראל ב־7 באוקטובר. ההחלטה גרמה למחסור חמור בידיים עובדות, שעד כה לא ניתן לו מענה: כ־100 אלף פועלים פלסטינים עבדו בישראל ערב המלחמה, ולמרות שהמדינה הצהירה כי תביא לכאן עשרות אלפי עובדים זרים במקומם, עד היום לא הגיע ולו פועל זר נוסף אחד.

● האוצר תכנן לבטל את מס הרכישה ואז חזר בו. איזה הקלות בכל זאת יקבלו הקבלנים?
● השכונה שתכפיל את עצמה ופרויקט ענק של פינוי בינוי ליד הים: מה הולכים לבנות לידכם

הגעתם של עובדים זרים (בעיקר מהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן) בשל המחסור, אמורה להתרחש בימים הקרובים. אלא שמדובר בעובדים יקרים משמעותית ממקביליהם הפלסטינים, בעיקר מבחינת עלות העסקתם, כך שהיזמים והקבלנים צפויים לשלם הרבה יותר במישור זה. נתוני תלוש השכר של עובד זר שנקלט בארץ לאחרונה, הגיעו לידי גלובס ומראים כי הפערים בעלות ההעסקה יכולים להגיע גם עד פי שניים בהשוואה לעובד פלסטיני.

משכר והוצאות סוציאליות עד מגורים

תלוש השכר שהגיע לידינו של עובד ממולדובה מציג שכר חודשי של 8,202 שקל לחודש ברוטו. סכום זה, כך על פי גורמים בענף, צפוי להיות הסטנדרט בקרב העובדים הזרים כאשר אלו יגיעו בכמויות הנדרשות, אך בעתיד יסייע בהורדת רף המשכורות הגבוה שנרשם בעת האחרונה בשל המחסור החמור בידיים עובדות, שהגיע גם לסכומים בני חמש ספרות.

השכר מתבסס על 170 שעות עבודה חודשיות שעליהן יקבל העובד 30.7 שקל לשעה (שכר המינימום שנקבע בענף הבנייה). זאת בנוסף ללא פחות מ־66 שעות עבודה נוספות אשר יביאו את העובד לרף המינימום שנקבע על פי חוק - 236 שעות עבודה בחודש לעובדים זרים. על פי התלוש, העובד יעבוד 25 ימים בחודש, כך שממוצע שעות העבודה מדי יום הוא כמעט 9.5. השעות הנוספות שלו יתחלקו ל־44 שעות בשכר שעתי של 125% (38.46 שקל לשעה), והיתר בשכר שעתי של 150% (46.15 שקל לשעה).

העובדים הזרים זוכים גם לתשלומים הנדרשים על פי חוק, בהם תשלומי הוצאות סוציאליות (לא כולל פנסיה, שבעניין זה ההסדר מולם אחר), נסיעות ועוד. תלוש השכר שהגיע לידינו מראה כי העובד זוכה לתשלום נסיעות של 225 שקל בחודש, ונוסף על זה המעסיק משלם עבורו סכום של 9.63 שקל לביטוח לאומי, 42 שקלים דמי חבר ו־32 שקל ביטוח בריאות. מס ההכנסה המנוכה משכרו הוא 637 שקל, כך שהשכר נטו מסתכם ב־7,482 שקל.

לצד כל אלו יש לזכור כי העסקת עובדים זרים היא מקרה מיוחד: הן בשל העובדה שהחברה הקבלנית שאצלה הם עובדים נדרשת לדאוג להם למגורים ראויים לאורך כל תקופת העבודה, והן משום שעל החברה לשלם לחברות כוח האדם המביאות את העובדים לארץ. על פי החוק, ניתן להביא עובדים זרים לענף אך ורק דרך חברות כוח האדם, שלא פעם "גוזרות קופון" על הבאתם. אומנם הסכום שגובה כל חברה כזו משתנה בהתאם לזהות העובד, אך ההערכות הן שמדובר במאות שקלים מדי חודש.

לעלות המעסיק "הבסיסית" (הכוללת את ההוצאות הסוציאליות) יש להוסיף במקרה זה שני רכיבים: עלות מימון המגורים לעובדים, שיכולה להגיע לאלפי שקלים בחודש, ועלות האגרות המשולמות לחברות כוח האדם. כך יוצא שעלות העסקת עובד זר שמשכורתו כ־8,200 שקל (על פי תלוש השכר שהגיע לידנו) יכולה להגיע ליותר מ־12 אלף שקל, בעוד עלות העסקת עובד פלסטיני המשתכר 5,600 שקל בחודש, מסתכמת בכ־6,600 שקל.

לדוגמה, אתר בנייה שהעסיק 20 פועלים פלסטינים טרם המלחמה, ובמקומם הגיעו 20 עובדים זרים, עלות ההעסקה בחודש מגיעה ליותר מ־110 אלף שקל בחודש שאותם משלמת החברה הקבלנית. העלויות הללו צפויות להתבטא, ברמה כזו או אחרת, בעלייה במחירי הדירות.

ועדיין, תפוקת העובדים הזרים גבוה יותר

על רקע עלויות ההעסקה הגדולות משמעותית, אי־אפשר להתעלם מהצד השני של המשוואה: פריון העבודה של העובדים הזרים והאפקטיביות שלהם בפועל. כאמור, מינימום שעות העבודה בחודש לעובד זר נעמד על 236 שעות (בימים אלו עמלים במשרד האוצר על תוכנית לענף, שבין היתר תפחית את המספר הזה ל־200 שעות, אך היוזמה טרם אושרה), ואילו עובדים פלסטינים עובדים באתרי הבנייה בממוצע 182 שעות בחודש. במילים אחרות, העובדים הזרים עובדים 30% יותר שעות בפועל, ואף יותר מזה.

הסיבה לכך היא בעיקר הדרך הארוכה שעושים פועלי הבנייה אל האתרים ומהם מדי יום בשל הצורך בבידוק במחסומים. כך, הם מתחילים את העבודה בשעה מאוחרת יחסית ועוזבים את האתר בשעה מוקדמת. הם עובדים פחות ולא נהנים מתעריפי השעות נוספות, וכך השכר החודשי שמקבלים נמוך משמעותית מעובדים זרים - 5,600 שקל בחודש בלבד. מכן נגזרה גם עלות ההעסקה הנמוכה שלהם.

עבור הקבלנים מדובר בהבדל משמעותי: הם אומנם משלמים יותר על כל עובד זר, אך נהנים מתפוקה גדולה מאוד ויכולים לזרז את הבנייה. כשהריבית במשק ברמה גבוהה יחסית, וכשאיחורים במסירת דירות חדשות גוררים אחריהם סכומי פיצוי גבוהים לרוכשים, ייתכן שמשתלם הרבה יותר לקבלנים להעסיק דווקא את העובדים הזרים.

מתי יגיעו ראשוני העובדים הזרים?

מדינת ישראל מרכזת מאמצים כבר יותר משלושה חודשים בהבאת עובדים זרים לישראל. החלטות ממשלה אושרו, מכסות העובדים גדלו, וגם נעשות פעולות של ממש להבאת העובדים, אך בפועל - אף עובד זר נוסף לא הגיע עדיין לישראל. עובדים שכן הגיעו בתקופה הזו הם ברובם כאלו שעזבו את הארץ וחזרו בעקבות המלחמה, או כאלו שמילאו את החלל של עובדים שעזבו לצמיתות.

כך או כך, בשורה התחתונה מספר העובדים הזרים בישראל נשאר כפי שהיה טרם המלחמה, ואפילו קטן מעט. על פי ההערכות של גורמי מקצוע, המטוס הראשון (ובו עובדים זרים מהודו, כנראה) אמור לנחות כאן בשבוע הבא. מאסה נכבדת של עובדים, בין 5,000 ל־10,000 תגיע כנראה עד לסוף חודש פברואר, קרי כחמישה חודשים לאחר שפרץ המשבר בענף.

"המדינה חייבת לזנוח את רעיון הבאת העובדים הזרים דרך חברות כוח אדם", אומר עו"ד צבי קן־תור ממשרד קן־תור&עכו, המתמחה בנושא העובדים הזרים בישראל. "הבאת עובדים צריכה להתבצע באופן ישיר".

 יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד השיכון, בשיחה עם דרור מרמור, גלובס / צילום: כדיה לוי

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד משקיע משאבים ומאמצים רבים במטרה להביא ארצה בהקדם עובדים זרים לענף הבנייה. מיד לאחר אישור החלטות הממשלה בנושא וביצוע עבודה מטה משותפת עם כלל הגורמים, התקיימו מיונים להבאת עובדים זרים הן במסלול הפרטי והן במסלול הבילטרלי, וכ-10,000 עובדים עברו את המיונים בהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן. המשרד, עם השותפות במשרדי הממשלה השונים, פועל על מנת לקצר ולייעל את התהליך, ומסייע ככל הניתן בהסרת החסמים".