שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
תקציב המדינה הולך מדחיה לדחיה: איחור של עשרה ימים במועד הקבוע בחוק להנחת התקציב החדש ל־2024 על שולחן הכנסת לא הספיק למשרד האוצר. לפי ההסכמות האחרונות, הצעת חוק התקציב הייתה אמור להגיע אל מזכירות הכנסת ביום שלישי. נכון לכתיבת שורות אלה, מסתמן שהעיכוב והפרת חוק יסוד התקציב יימשכו עוד מספר ימים לפחות.
● ישראל ירדה למקום ה-33 במדד השחיתות העולמי. אילו מדינות עקפו אותה?
● הכי גבוה זה שנה וחצי: מחיר הדלק יעלה מחר ב-16 אגורות
גורמים במשרד האוצר מסבירים כי אחת הסיבות המרכזיות להשתהות היא רצונו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להעביר כספים קואליציוניים אל בסיס התקציב. כלומר, "להלבין" תקציבים פוליטיים שחולקו בין שרי הממשלה כך שיהפכו לסעיפים קבועים בתקציב המדינה הנהנים מהמשכיות, ללא צורך בהסכמה פרטנית עליהם בכל תקציב מחדש ומבלי להידרש לביקורת הציבורית בנושא. כדי לעשות זאת, נדרש סמוטריץ' לחוות דעת שמאשרות זאת מטעם משרדי הממשלה השונים שהכספים הקואליציוניים נוגעים אליהם.
לפי האוצר, משרד החינוך בראשות השר יואב קיש ומשרד המורשת בראשות השר עמיחי אליהו הם שניים מהמשרדים שסמוטריץ' ממתין לחוות הדעת המשפטית שלהם. דרך משרד החינוך עוברים כספים קואליציוניים לישיבות החרדיות, נושא שקרוב לליבו של יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אשר אמור לנהל את הדיונים וההצבעות על התקציב בשבועות הקרובים.
גפני כבר איים בחודש שעבר כי לא יאשר בתקציב 2024 כספים שיוגדרו כקואליציוניים. שלא לטעות, גפני לא התכוון לקצץ את הכספים המגזריים ולהעבירם לצרכי המלחמה והשיקום, אלא פשוט להעביר את הכספים אל בסיס התקציב. היו מי שפירשו זאת כחשש במפלגות החרדיות מפני חילופי שלטון שיובילו לאובדן התקציבים הקואליציוניים למוסדות החינוך שלא מלמדים ליבה ולמענקי האברכים.
עוד שלוש קריאות בכנסת
אם לא די בהפרה המתמשכת של לוח הזמנים המחייב, הרי שסמוטריץ' מסתכן גם בהתקרבות לדד־ליין המכריע. אם תקציב המדינה לא יאושר סופית בשלוש קריאות בכנסת עד ה־19 בפברואר, קובע החוק קיצוץ רוחבי של כ־67 מיליארד שקל בתקציב המדינה הנוכחי, שישתק את פעילות הממשלה.
עד שיאושר התקציב החדש, מתנהלת הממשלה על בסיס תקציב שאושר לפני שמונה חודשים ואינו תואם את העלויות הכבדות של המלחמה. בתקציב המקורי שאושר ל־2024 נקבעו כספים קואליציוניים בהיקף של כ־8 מיליארד שקל. מתוכם, הממשלה אישרה קיצוץ של כ־2.5 מיליארד שקל.