בניין הדירה בבוגרשוב, תל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו
המעבר: "לפני שלושה שבועות עזבנו את המלון שבו שהינו, ועברנו לדירה ברחוב בוגרשוב בתל אביב - קרוב למלון. הבנתי שאם אני יוצאת מהמלון, זה לעקור את הילדים מחיי החברה שלהם ורציתי שהם יוכלו להמשיך להיפגש עם החברים אחר הצהריים", מספרת אושרת רגב שהיא ומשפחתה מפונים מקריית שמונה. אושרת, בת 41, נשואה ואם לשלושה ילדים בני 8,11 ו־12 ובעלה משרת במילואים. "הילדים שלי כאן בבית הספר למפונים בסינמה סיטי בגלילות ויש הסעות בבוקר מהמלון, כך שהיה צריך גם להיות סמוכים להסעות", אומרת רגב.
● בדיקת גלובס | עשרות אלפי מ"ר עומדים ריקים: שוק המשרדים בת"א במשבר עמוק
● עסקה בשבוע | "אין עסקאות כאלו": בכמה נמכרה בסטה של ירקות בשוק מחנה יהודה?
הדירה: אחרי כמעט שלושה חודשים במלונות בתל אביב עברה המשפחה לדירת Airbnb. הדירה המושכרת נמצאת בקומה שלישית ואחרונה בלב תל אביב, ברחוב בוגרשוב. זוהי דירת 4 חדרים גדולה בשטח של כ־150 מ"ר. בקומה הראשונה חדרי השינה, הסלון והמטבח, ובקומה השנייה מרפסת דק. אין ממ"ד בדירה אולם בבניין יש מעלית ומקלט. המחיר כולל ארנונה, דמי ניהול ותיקונים, והדירה מרוהטת.
רגב: "סגרנו חוזה על דירת Airbnb לחודש, והמשמעות היא שהבעלים מקבל מהמדינה את מענקי האכלוס שלנו, כ־24 אלף שקל. זה המון כסף, ומהם הם נותנים לנו 3,000 שקל כדמי כלכלה שמחולקים לארבעה, כלומר 750 שקל לשבוע. לא נכנסתי ליותר מדי משא ומתן בנושא הזה. יש בעלי דירות שנותנים יותר כסף ואף 6,000 שקל דמי כלכלה או תווים לקניות וזה בעיקר תלוי במשא ומתן מול המשכיר".
האפשרויות של המפונים: לפי משרד התיירות, ישנם שלושה מסלולים עבור המפונים: המסלול הראשון הוא לינה במלון, שם המפונים אינם מקבלים כסף לכיסם, והמדינה משלמת למלון עבור לינה, אוכל וניקיון. המסלול השני הוא של דירות במימון המדינה, שבהן המדינה משלמת שכר דירה לבעלי הדירה, והמפונה דואג בעצמו לכלכלה. אם בעל הדירה נותן כסף או תווי קנייה לאוכל - זה לא חלק מההסכם עם משרד התיירות והמדינה. התעריף שנקבע לתשלום על ידי החשב הכללי למשכירים: 220 שקל ליום למבוגר, 120 שקל ליום לילד. המסלול השלישי הוא מענק אכלוס עצמאי, שבו יש תשלום ישיר למפונים של 200 שקל ליום למבוגר, 100 שקל ליום לילד. התעריף אחיד בכל הארץ.
רבים מהמפונים בוחרים במסלול השני, כלומר שוכרים דירה בשוק החופשי, ובמקרים מסוימים מקבלים גם דמי כלכלה או תווים מהמשכיר המשמים לכלכלה. כמה מכספי השכירות המשולמים מהמדינה למשכיר, יישאר להם לצריכה - זה נסגר במשא ומתן בינם לבין בעלי הדירה ואינו מוסדר כאמור.
עזיבת המלונות: "בשבועות האחרונים נוצר גל של אנשים שעוזבים את בתי המלון לטובת דירות. אני מעדיפה להוציא אקסטרה על כלכלה, אבל ככה אני נמצאת בתוך דירה שהיא הבית שלי והפרטיות שלי ולא חדר במלון. פה אפשר להיות בשפיות של בית, לאכול את האוכל שלנו ולא מכתיבים לנו מתי לאכול. אני מבשלת ואופה ונותנת לילדים הרגשה של בית".
משלמים שכירות גם בקריית שמונה: משפחת רגב עזבה את הבית בצפון במחשבה שיתפנו לתקופה קצרה. "בגלל המצב אני בחל"ת ומקבלת רק 75% מהמשכורת, וההוצאות גדולות. הגעתי לתל אביב עם בגדים לשלושה־ארבעה ימים לילדים ולי. היינו צריכים לקנות ביגוד לחורף, גם שהינו במלונות שלושה חודשים ללא מכונת כביסה והוצאתי כ־2,000 שקל בחודש רק על כביסה. אני נמצאת בעיר הגדולה עם שלושה ילדים לבד ואי אפשר לסגור אותם בדירה. אני לא מדברת על הוצאות קטנות כמו להזמין פיצה או גלידה כי גם בבית זה היה קורה, אבל על כביסה לא הייתי מוציאה כאלה סכומים.
"ההוצאות גדולות יותר ממה שאנחנו מקבלים. זה מעט התאזן עם המענק, אבל אני עדיין מוציאה המון כסף. אני מכינה כל בוקר שישה כריכים לביה"ס, והכול הרבה יותר יקר מהמחירים בקריית שמונה. אני לא מכירה כאלה מחירים. במקביל, אני משלמת שכירות לדירה בקריית שמונה, ופה בעיר הכול עולה פי שלושה".
משתלם לבעלי הנכסים: שמאי המקרקעין אוהד דנוס אומר "ברור שכאשר יוצרים טבלאות עם סכומים קבועים לכלל המפונים יכולות להיווצר אנומליות שבהן משולמים סכומים גבוהים עבור נכסים המושכרים בשגרה בפחות. מהמצב המתואר נהנים המפונים ובצדק ונהנים בעלי הנכסים, שלא בצדק. עם זאת, היכולת לאכוף מסחר תקין נוכח ההיקפים נראית מוגבלת ביותר".