פארק ההייטק עופר West בפתח תקווה / הדמיה: יואב פלד
משרדים
מליסרון מדווחת על חוזים בהיקף של כ־270 מיליון שקל בפתח תקווה
על רקע היצע גדול בשוק המשרדים בפתח תקווה, מדווחת מליסרון על ארבעה הסכמים עליהם חתמה, להשכרת כ-30 אלף מ"ר בפארקי ההייטק עופר פתח תקווה, בהיקף כולל של כ-270 מיליון שקל. לפי החברה, ההסכמים נחתמו עם החברות Nano x ,Kyndryl, פלאפון ו-Marvell.
● בדיקת גלובס | הפלסטינים נעלמו מאתרי בנייה, וההוצאות של הקבלנים יוכפלו
● השכונה שתכפיל את עצמה ופרויקט ענק של פינוי בינוי ליד הים: מה הולכים לבנות לידכם
● 103 עסקאות נדל"ן מאז 7 באוקטובר: המחירים באופקים בעלייה
Nano x תשכור משרדים בשטח של כ-3,100 מ"ר (לחמש שנים עם אופציה לחמש נוספות), Kyndryl תשכור משרדים בשטח של כ-1,540 מ"ר (לחמש שנים עם שתי אופציות בנות שלוש שנים כל אחת). פלאפון חידשה חוזה שכירות בפארק לשבע שנים נוספות, בשטח של כ-15,500 מ"ר, ו-Marvell טכנולוגיות חתמה עם מליסרון על חוזה למעבר מפארק עופר WEST לעופר EAST. החברה תשכור משרדים בשטח של כ-8,200 מ"ר (למשך 10 שנים בתוספת אופציה להארכה לחמש שנים נוספות). הצפי לאכלוס הוא ברבעון השני של 2024.
סך ההכנסות הצפוי מההסכמים החדשים עומד על כ־270 מיליון שקל' על פני כל תקופות השכירות של ארבעת ההסכמים (לא כולל תקופות האופציה).
שי וינברג, משנה למנכ"ל ומנכ"ל פעילות ייזום נדל"ן ומשרדים של מליסרון, מסר: "גם בתקופה מאתגרת זו, אנו מצויים במשאים ומתנים על שטחים בהיקפים גדולים מול חברות מובילות בענפים שונים במשק ובהייטק בפרט".
פארקי ההייטק עופר East&West בפתח תקווה כוללים שטחי משרדים בהיקף של כ־150 אלף מ"ר בשמונה בניינים. הפארקים ממוקמים בצומת הרחובות שלמה שמלצר והפסגות בקריית אריה, בסמוך לצירי תנועה ראשיים (כביש 4 וכביש 5), במרחק של 500 מטרים מתחנת הרכבת הקלה (הקו האדום) וכקילומטר מתחנת רכבת ישראל. בפארקים ממוקמים משרדיהן של מגוון חברות הייטק מובילות, מסעדות, חנויות ונותני שירותים שונים.
משרדים
סוויצ'אפ שוכרת 7,200 מ"ר במגדל חדש בבורסה ברמת גן
חברת סוויצ'אפ (SwitchUp), הבונה ומשווקת משרדים מעוצבים, שכרה שש קומות, כ־7,200 מ"ר סך הכול, בחוזה ארוך, וכן חניות, בקומות הגבוהות במגדל ICON PRIME החדש, הנבנה במתחם הבורסה ברמת גן. בשוק מעריכים כי המחיר במגדלים החדשים באזור עומד על כ־100 שקל למ"ר. המגדל צפוי להתאכלס ברבעון השלישי של 2024.
היזמיות של המגדל הן משפחת לוי מלונדון וחברת בסר, ויש לו מבנה ייחודי מבחינת בעלות: 15 הקומות התחתונות נבנו על־ידי קבוצת הרכישה שארגנה בסר, ונמכרו בחלקים קטנים. כל 16 הקומות העליונות שייכות למשפחת לוי, בעלי הקרקע, שם גם נחתמה העסקה הנוכחית.
המגדל אמור לקבל תקן LEED GOLD, וקרוב לנתיבי איילון, סמוך לתחנת רכבת סבידור ולרכבת הקלה.
המגדל משווק על־ידי אביסון יאנג ישראל וקושמן אנד וויקפילד אינטר ישראל, אשר ייצגו את צד הבעלים, ופסגות יועצי נדל"ן אשר ייצגו את סוויצ'אפ. לדברי אביסון יאנג, מתנהל משא ומתן עם מספר גורמים נוספים על שמונה הקומות העליונות שנותרו.
פסיקה
בג"ץ דחה עתירת תושבים נגד עיריית תל אביב בדרישה להקים מקלטים
בג״ץ דחה בתחילת השבוע עתירה שהגישו תושבי דרום-מזרח העיר, שביקשה לחייב את פיקוד העורף ואת עיריית תל אביב-יפו להקים מקלטים ציבוריים, או להציב מיגוניות או ממ"דים יבילים, בכמה שכונות בדרום-מזרח העיר.
עו"ד רנטו יאראק, שהגיש את העתירה בשם התושבים, אמר בעבר לגלובס: "אין מספיק מקלטים, ובניגוד לשכונות מודרניות יותר, גם אין חדרי מדרגות או שטחים אחרים שיכולים להוות מרחבים מוגנים בהתאם לדרישות פקע"ר. יש כ־10,000 איש ואישה בשכונות הללו ללא מיגון מספק. אלו שכונות ישנות בהן צריפים שכאלה ומבנים שלא מספקים הגנה".
בית המשפט קיבל את עמדת העירייה וכתב: "העותרים מבקשים לחייב את המשיבים לספק אמצעי מיגון למבנים פרטיים, וזאת כאשר כמפורט לעיל, הוראות חוק הג"א מטילות חובה זו על בעלי הנכסים עצמם. מעבר לכך, מתגובותיהם המקדמיות של המשיבים, עולה כי ישנם שיקולים כבדי משקל שלא להקצות ולממן הצבת מרחבים מוגנים ניידים בשכונות העותרים וביתר חלקי העיר - לא על־ידי פיקוד העורף ולא על־ידי העירייה.
עוד כתבו השופטים מינץ, וילנר וכשר: "בדיון עלתה האפשרות להציב מספר קטן וסמלי של מרחבים מוגנים יבילים בעיר, אולם נמצא כי חסרונותיה של אפשרות זו עולים על יתרונותיה, והיא אף עלולה להגביר את הסיכון לאוכלוסייה. זאת, שכן הדבר עשוי לייצג תחושת מיגון שגויה, ואף להביא לכך שבעת שתשמע אזעקה עשרות אנשים ינסו להיכנס למרחב המוגן, שביכולתו כאמור להכיל מספר מצומצם של אנשים, תוך יצירת דוחק ולחץ; התקהלות ניכרת; היעדר אפשרות לסגור את דלת המרחב כנדרש; והיוותרות אנשים מחוץ למרחב נטולי מיגון לחלוטין, חלף שהייה במקום המספק הגנה בהתאם לעיקרון 'הכי מוגן שיש'. אף כאן אפוא, השכר יוצא בהפסד".
חקיקה
הצעה: גם ועדות מקומיות יוכלו לאשר חלקה תלת־ממדית
משרד המשפטים מפרסם להערות הציבור שינוי חקיקה במסגרתו גם ועדות מקומיות עצמאיות (ולא רק מחוזיות), יוכלו לאשר תוכנית עם חלקה תלת־ממדית, גם במקרה שלא מדובר בצרכי ציבור. הרישום התלת־קרקעי של חלקה נועד, לפי מינהל התכנון, לייעל את השימוש בקרקע לצורך בניית מנהרות, גשרים וכו'.
בדברי ההסבר לחוק נאמר: "כחלוף חמש שנים ממועד פרסום תיקון 33 לחוק... ובעקבות הרצון לעודד שימוש נרחב יותר בתכנון רב־שכבתי, וכן נוכח השאיפה לקצר ולייעל את הליכי התכנון, מוצע להרחיב את סמכויותיהן של הוועדות המקומיות העצמאיות והעצמאיות המיוחדות בכל הנוגע לאישור תוכניות תלת־ממדיות.
נזכיר כי החלקה התלת־ממדית הראשונה נרשמה רק לפני פחות משנתיים, במרץ 2021, בצומת בייט בירושלים.