תחנת הכוח בושהר באיראן. מספקת רק 1% מתצרוכת החשמל במדינה / צילום: Reuters, Caren Firouz
בזמן שאיראן מכווינה את שלוחותיה ברחבי המזרח התיכון לערעור היציבות באזור, היא ממשיכה לפתח באין מפריע את תחום הגרעין שלה. בשבוע שעבר הודיעה הרפובליקה האסלאמית על ההחלטה לבנות תחנת כוח גרעינית בדרום־מזרח המדינה. התחנה תהיה הגדולה ביותר במדינה פי 5 מתחנות הכוח שיש ברפובליקה האסלאמית כיום.
● המלכודת שחמאס מכין לישראל, והלבנת הענק של איראן בבריטניה
● האם מיליארדר סורר עלול לייצר נשק גרעיני פרטי?
לפי ההודעה, התחנה החדשה תספק כ־5,000 מגה־וואט באמצעות ארבע יחידות ייצור שיוקמו בה. מדובר בהתרחבות משמעותית של יכולות ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית באיראן - שמסתכמת כיום בכ־1,000 מגה־וואט שמיוצרים בתחנת הכוח בושהר. מתקן נוסף שמוקם במחוז חוזסטן צפוי לספק כ־300 מגה־וואט.
אם איראן לא תצליח להגיע ליעדים שהציבה לעצמה, המחסור בחשמל במדינה יחמיר. בעת שהתצרוכת במדינה הגיעה ב־2023 לשיא של 72 אלף מגה־וואט, יכולת הייצור המקסימלית בה עומדת על כ־60 אלף מגה־וואט בלבד. לפי מרכז המידע והמחקר של המג'לס (הפרלמנט) האיראני, יותר מ־80% מהאנרגיה בתחנות הכוח מופקת בעיקר באמצעות גז טבעי.
"בגלל תשתית מיושנת וגידול באוכלוסייה מ־36 מיליון אזרחים ב־1979 ל־88 מיליון ב־2023 - הגז הטבעי של איראן כבר לא מספק את כל צורכי המדינה", אומר לגלובס ד"ר מאיר ג'בדנפר, מרצה לאיראן בבית ספר לאודר לממשל ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT), אוניברסיטת רייכמן. "כתוצאה מכך, נוצר מחסור משמעותי בחשמל באיראן, שהיא מעוניינת לפתור באמצעות אנרגיה גרעינית. זאת, כאשר אין לה יכולת טכנולוגית לבנות תחנות כוח גרעיניות בכוחות עצמה".
היעד: 20 אלף מגה־וואט עד 2041
התחנה החדשה תמוקם בעיר סיריק, שנמצאת מזרחית למיצר הורמוז. המיצר, שמחבר בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן והים הערבי, משמש למעבר של כ־21% מתצרוכת הנפט העולמית. עם המיקום הזה צפויה תחנת הכוח החדשה להיות מתקן הגרעין המזרחי ביותר של משטר האייתוללות, שייתכן והחליט לבזר סיכונים לרוחב שטחי המדינה בשל חשש מתקיפות.
"הפרויקט החדש יעלה כ־20 מיליארד דולר", סיפר מנהל תחנת הכוח הגרעינית סיריק, נאסר שריפלו, לתקשורת המקומית. "התוכנית תייצר כ־4,000 משרות חדשות. כל אחת מארבע יחידות הייצור תצרוך כ־35 טונות דלק גרעיני מדי שנה". ראש הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, מוחמד אסלאמי, הכריז במקביל כי הקמת המתקן תימשך כתשע שנים, ותתבסס על מומחים מקומיים בלבד.
אסלאמי ציין כי היעד של משטר האייתוללות הוא להגיע להיקף ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית של 20 אלף מגה־וואט עד 2041. זהו יעד שאפתני במיוחד בהתחשב בקשיים של איראן בהקמת תחנות כוח גרעיניות בעשור החולף. בתוכנית פיתוח ממשלתית לשנים 2017־2021, טהרן הציבה יעד של 5% ייצור מאנרגיות מתחדשות וגרעיניות. עם זאת, תחנת הכוח הגרעינית בבושהר מספקת כיום רק 1% מתצרוכת החשמל של איראן.
בין כה וכה, איראן בשום שלב לא תהיה מעצמה של ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית, שמהווה מקור לכ־10% מייצור החשמל העולמי. לפי נתוני התאחדות הגרעין הבינלאומית, המדינות המובילות בייצור חשמל מאנרגיה גרעינית הן ארה"ב (772.2 טרה־וואט שעה), סין (395.4 טרה־וואט שעה) וצרפת (282.1 טרה־וואט שעה). מבחינת מתקנים שבנייתם החלה ב־2023, סין ניצבת מקדימה עם חמישה מתקנים בהספק כולל של כ־6,245 מגה־וואט. בה בעת, מצרים החלה לבנות את אל־דבעא 3, שבה ייצרו כ־1,200 מגה־וואט.
הסחת הדעת האיראנית: מלחמה וחשמל
המתקן הקיים בבושהר הוא רק אחד מבין רבים שמשמשים את תוכנית הגרעין האיראנית. בין המתקנים האחרים נמנים מתקן המים הכבדים באראק, מתקן העשרת האורניום התת־קרקעי בפורדו, ומתקן גרעיני נוסף בנתנז שחפור כל־כך עמוק בקרקע, שלפי הערכות - אפילו למפצחי הבונקרים מתוצרת ארה"ב אין יכולת לפגוע בו.
ההתקדמות בייצור חשמל מאנרגיה גרעינית נוחה יותר עבור איראן מפיתוח נשק גרעיני, ולא רק מבחינה פוליטית. באמצעות תחנות הכוח לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית יכולה איראן להסיט את תשומת הלב התקשורתית מהעשרת האורניום המתרחשת במדינה לצורך מטרותיה הצבאיות - כמו שנעשה כעת, עם הצהרותיה לתקשורת על הקמת התחנה החדשה. במקביל, איראן "משתמשת" גם באירועים האחרונים במזרח התיכון, כמו המלחמה ברצועת עזה ותקיפות החות'ים בים האדום, להסחת הדעת מהעשרת האורניום במדינה - מעין "מסך עשן".
כך, לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), מאז סוף נובמבר האחרון הגבירה איראן את קצב העשרת האורניום ל־60% מ־3 ל־9 ק"ג בחודש במתקנים בפורדו ונתנז. בתגובה לטענות אלו אמר אסלאמי כי מדובר ב"טירוף תקשורתי" שנועד "להסיט את תשומת הלב הציבורית מרצועת עזה".
"המשטר באיראן משתמש בצרכים המוצדקים באנרגיה גרעינית עבור חשמל, בתור 'כיסוי' לתוכנית הצבאית הגרעינית", אומר ד"ר ג'בדנפר. "תחנות הכוח הגרעינית הן חלק מאותו כיסוי. אחד משיקולי איראן במלחמת חרבות ברזל הוא להפחית את תשומת הלב מתוכנית הגרעין", הוא מוסיף. "עם זאת, המטרה הכי גדולה היא להחליש את ישראל ולפגוע ביכולת ההרתעה. מבחינת משטר האייתוללות, התקווה שלו היא לפגוע בביטחון אזרחי ישראל, במטרה שאלו יוציאו דרכונים זרים ויעזבו את הארץ".