מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה
על פי דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג'), חובות המפלגות זינקו מ-35 מיליון שקל ל-189 מיליון שקל. מבקר המדינה, בנוסף לתפקידיו כמבקר וכנציב תלונות הציבור, משמש גם כרגולטור של המפלגות ובסמכותו להטיל עליהן קנסות ועיצומים. בעקבות דוחות שליליים שפרסם על 6 מפלגות (הבית היהודי, הליכוד, המחנה הממלכתי, עוצמה יהודית, יש עתיד ורע"ם), הוטלו עליהן קנסות בסכום כולל של 470 אלף שקל.
● המשרוקית | לפרקליט המדינה אין סמכות להידרש לפתיחת חקירה נגד חברת כנסת
● פרשנות | "הדיל ברייקר" של גפני והאור הירוק מהחרדים: מאחורי הקלעים של תקציב 2024
הקנסות הכבדים ביותר הוטלו על רע"ם, בסך של 200 אלף שקל, בשל "חריגה מתקרת ההוצאות בסך של כ-2.5 מיליון ש"ח (כ-16% מהתקרה) ופעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות" (אי דיווח לרשות המיסים). הקנס השני בגודלו, 140 אלף שקל, הוטל על מפלגת הליכוד בשל הפרת הוראות חוק דרכי תעמולה ואי דיווח לרשות המסים.
בשל המגבלות המוטלות בישראל על מימון מפלגות, המפלגות מקבלות מימון ממלכתי לצורך כיסוי הוצאותיהן בהתאם למנדטים להן הן זוכות בכנסת היוצאת והנכנסת. אך על פי מבקר המדינה "ניסיון העבר מלמד שהסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את הגירעונות שנוצרו להן במהלך הבחירות". זאת למרות שכספים אלו אמורים לשמש גם לקשר עם הציבור במהלך תקופת הכהונה של הכנסת, בין בחירות לבחירות. בעיני המבקר, שימוש בכספי ציבור בסכומים הגבוהים מהמימון שהוקצה להוצאות בחירות יש בו משום פגיעה בעקרון השוויון, למול רשימות מועמדים שהוגשו מטעם מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת ואינן זכאיות למימון ממלכתי שוטף.
קשה לאכוף מדיניות כלפי מפלגות שלא שילמו חובות
עוד מפרסם המבקר על החובות שצברו המפלגות בבחירות האחרונות, ובראשן מרצ שלא נכנסה לכנסת - ובשל כך קיבלה מימון מפלגות נמוך במיוחד של 1.6 מיליון שקל, לעומת 11 מיליון שקל שקיבלה מפלגת העבודה שכן נכנסה לכנסת. בשל כך, מרצ נכנסה לחובות של 12.4 מיליון שקל. הליכוד מוביל בסך החובות השוטפים, כשקרן החוב מגיעה ל-64 מיליון שקלים.
עם זאת, קשה למבקר המדינה לאכוף מדיניות כלפי מפלגות שלא שילמו חובות. על פי המבקר, "הסיעות אינן מקפידות לפעול בחסכנות וביעילות ואינן מקפידות על אמצעי בקרה שיבטיחו שימוש ראוי והולם בכספי המימון הממלכתי". בעיה נוספת שמעלה המבקר הוא העסקה בכסף של מועמדים, כמו בליכוד וברע"ם, ש"כללו בחשבונותיהן לתקופה השוטפת הוצאות שכר בגין העסקה של ארבעה מועמדים, שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-25 מטעמן. זאת בלא שהוצגו אסמכתאות שיש בהן כדי להבהיר את היקף העסקתם, את אופן קביעת התמורה ואת מומחיותם המקצועית הנטענת.
המבקר אמנם מזהיר ש"נוכח החשש שהעסקה בשכר של מועמדים ובעלי זיקה לסיעה עלולה לפגוע בעקרון השוויון, ועל מנת להימנע מניגוד עניינים ולו למראית עין, מכאן ולהבא על הסיעות להימנע מהעסקה בשכר של מועמדים", אך ביחס לכלל ההוצאות וההכנסות של כל מפלגה, לא מדובר בקנס משמעותי שבהכרח ירתיע אותן להבא.