גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה לא זמן לבדוק עמידה ביעדים": המילואימניקים חוזרים למשרדים

החזרה לשגרה עלולה להציב מתחים בין מקום העבודה לעובד שרק לפני כמה ימים סיים לשרת ואף להילחם ● כמה זמן נכון להקצות להסתגלות, איך לחבר צוותים שהתפרקו ומה צריך להדליק נורות אדומות? ● "חלק מהמילואימניקים מגלים שהם חוזרים לפרויקט שהיה הבייבי שלהם ומישהו אחר כבר קידם אותו או שהסתדרו בלעדיהם. זה קשה"

מהבוץ של עזה למחשב במשרד / עיבוד: Associated Press, Leo Correa
מהבוץ של עזה למחשב במשרד / עיבוד: Associated Press, Leo Correa

בשבוע שעבר חזר אחד מעובדי אלביט מערכות לעבודה לאחר יותר ממאה ימי מילואים. זמן קצר לאחר מכן נכנסה לחדרו אחת מעובדות מחלקת משאבי אנוש. כששאלה לשלומו, הוא פרץ בבכי. "שאלה פשוטה כזו מוציאה לא פעם מהעובד שחזר מהמילואים בכי או חצי שעה של תשובה, כי יש לו צורך עז לשחרר", מספרת ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש בחברה. "מספיקה רק הנגיעה הזאת, בלי לעשות שום דבר מיוחד".

אירוע כזה כלל לא חריג בקרב אנשי ונשות המילואים שמתחילים לחזור בימים אלה למקומות העבודה. החזרה של משרתי המילואים לעבודה טומנת בחובה שלל אתגרים, ובמרכז ניצבת השאלה כמה ספייס צריך לתת להם או מנגד כמה לעטוף אותם. "היה לנו מקרה של עובד שהגיע למפגש ראשון עם הצוות לאחר שחזר וכולם קפצו עליו עם שאלות. אחר כך הבנתי ממנו שהוא הרגיש שהוא צריך רגע לנשום. הכול נעשה מכוונה טובה, אבל עבורו זה הרגיש כמו חיבוק דוב".

אחד הדברים הראשונים שמשרתי מילואים רבים זקוקים להם הוא פרק זמן משמעותי של חזרה לשגרה. "פרק הזמן שנדרש תלוי במשך השירות", מסבירה ד"ר לירז מרגלית, מומחית לכלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה חברתית וקבלת החלטות מאוניברסיטת רייכמן. "כשמדברים על שירות מילואים של חודשיים־שלושה, אז הכול בתודעה ובהרגלים של המשרת משתנה. הם יודעים מה מצופה מהם בשגרה, אבל הם צריכים תקופת הסתגלות, לפחות 20 יום, שבמהלכה הם חוזרים, בהדרגה ולא מיד, אל כל המטלות בבית ובעבודה".

20 הימים שד"ר מרגלית מדברת עליהם אינם בהכרח ימי חופש. "יותר מדי ימי חופש שבהם המילואימניק או המילואימניקית לא עושים כלום זה לא טוב, כי אז כלום לא משתנה. את ימי החזרה צריך לבנות בצורה חכמה שבה הם לאט־לאט מקבלים את המטלות שלהם, כל פעם קצת.

"אחד הדברים שרואים הרבה אצל המשוחררים זה שדברים נראים להם תפלים. הכול נראה חסר פרופורציה. זה יותר חזק אצל אנשים שממש נלחמו, אבל גם אם אתה נלחם וגם אם לא, הצבא נותן לך תחושה מאוד מאוד חזקה של משמעות, שאני עכשיו נלחם על המדינה שלי".

ואז הם חוזרים הביתה ונשאבים בבת אחת למציאות. "מצופה מהם לעשות בבת אחת שיפט מנטלי, שהוא מאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי בלי שיכינו אותם אליו", מסבירה ד"ר מרגלית. "מהמקום שבו הם נלחמו בגופם כדי להציל את המדינה הם חוזרים לשגרה כזאת של מי זורק את הזבל ומה הבוס שלי מבלבל לי את המוח על פרויקט כשאתמול נלחמתי בח'אן יונס. הפער הזה יכול לייצר תחושות קשות מאוד, עד כדי דיכאון ואובדן משמעות".

למרות שהם מתקבלים בחיבוק ומנסים להתחשב בהם?
"בסופו של דבר יש את הרגע הראשון שבו מקבלים אותם, אני קוראת לזה 'שעה של ירח דבש'. אבל השעה הזאת עוברת ואז המעסיקים מצפים שהוא יחזור לעבוד כרגיל. הציפייה היא אפילו שמי שחזר משירות מילואים ממושך יעבוד עוד יותר קשה עכשיו כדי להשלים פערים, והם לא תמיד מסוגלים".

גם ד"ר עמית סרוסי, יועץ אסטרטגי לחברות, מסביר כי אחד האתגרים הגדולים של המשוחררים הוא המעבר ממציאות אחת למציאות שונה לחלוטין. "רמת האקשן שאנשים חווים בשירות שונה מאוד מהמציאות. בעבודה לרוב אין את רמת הריגוש וגם את רמת השליחות שקיימת במילואים. ברמה המקצועית חזרה אחרי תקופה ארוכה בלי לקחת חלק בפרויקטים או להתעדכן במתרחש מחייבת את העובד להקדיש זמן כדי להדביק את הפער. צריך להתחיל הרבה דברים מאפס".

החברות מבינות את האתגרים?
"זה משתנה בהתאם לסוג החברה. בחברות גדולות יש מערכי כניסה מסודרים בדרך כלל, שמטרתם לתת נחיתות רכות. אך בסטארט־אפים לדוגמה יש יותר אתגרים - הקשב לעבודה הוא מאוד שונה מחברות גדולות יותר ומסורתיות".

קושי נוסף שהמשרתים המשוחררים חווים הוא התחושה שאמנם הזמן נעצר עבורם מלכת בתוך מלחמה, אך שאר העולם המשיך להתקדם. "הבית המשיך להתנהל, הם התגעגעו אבל החיים המשיכו", אומרת ד"ר מרגלית. "גם בעבודה לא פעם הם מגלים שהם חוזרים לפרויקט שהיה הבייבי שלהם ומישהו אחר כבר קידם אותו או שהסתדרו בלעדיהם. יש פה משהו פסיכולוגי מאוד קשה".

"צוותים שלמים שהתפרקו"

אחת החברות שמתמודדות עם גיוס מילואים רחב יחסית היא אורמת, המייצרת אנרגיה מתחדשת ומעסיקה כ־570 עובדים בארץ. מתוכם 60 גויסו למילואים, וכמחציתם עדיין מגויסים. בשבוע שעבר הודיעה החברה לעובדיה המילואימניקים כי ההנהלה החליטה לתת כאות הערכה חבילת אופציות ששווייה כ־45 אלף שקל שניתנים למימוש על פני ארבע שנים.

דורון בלשר, מנכ"ל אורמת, מספר כי בתקופת ההיעדרות של העובדים לטובת המילואים החברה והעובדים נרתמו להמשיך את פעילות החברה. "כולם נרתמו לסייע. עובדים לקחו תפקידים ניהוליים באופן זמני כדי לעזור למנהלים שגויסו, במיוחד בכל תחום ההנדסה שלנו. עובדי הייצור עבדו שעות נוספות כדי לגבות חברים במילואים וגם הצוותים בארה"ב נרתמו לסייע במה שיכלו".

כיצד אתם מסייעים לעובדים לחזור לשגרה לאחר המילואים?
"אנחנו מצוותים יועצת לליווי רגשי להם ולמשפחותיהם. נוסף על כך, המנהלים עברו הכשרה מיוחדת ורכשו כלים כדי לקלוט בחזרה את העובדים שחזרו בצורה המתאימה. בשבועות האחרונים העניקה החברה סדנאות והכשרות למנהלים על הדרך שבה יש לקלוט עובדים שחזרו מילואים. נתנו להם לחזור בצורה מדורגת מבלי להוריד שעות עבודה שהחסירו, גם אם עבדו חצאי ימים".

גם חברת אלביט, שכ־2,000 מקרב 13 אלף עובדיה בישראל גויסו למילואים, מתמודדת כאמור עם האתגר הגדול. "כ־15% מכוח העבודה שלנו היה מגויס. יש לנו גם הרבה עובדים שבני או בנות הזוג שלהם מגויסים או שילדיהם מגויסים. זה אתגר שכותב את עצמו תוך כדי תנועה".

האתגר הזה הוליד מונח חדש בחברה: מנהיגות חומלת. "היום החיבוק נמצא במרכז, זה מה שמחזיר את האנשים לשגרה. הדגש שלנו על הצוות הוא מאוד משמעותי, זה העוגן בחזרה של אנשים למסגרת שמתפקדת באופן מלא. זה לא רק לחזור לעבוד, אלא מתחיל ב'בואו נלך לאכול יחד ולקשקש קצת'. יש לנו צוותים שלמים שהתגייסו והתפרקו".

נוסף על כך עברו המנהלים ואנשי משאבי האנוש באלביט הדרכה לזיהוי התנהגויות של עובד שמעידות על בעיה. "לימדנו אותם לשים לב להתנהגויות שיכולות להדליק אור אדום", מסבירה ד"ר גורדון. "למשל, מישהו שאטום לגמרי, לא מדבר, מטביע את עצמו בעבודה. היה לי מקרה בו ישבתי עם עובד אחד על אחד ואני קולטת שהוא מנותק, בוהה בי".

ד"ר גורדון מבהירה שיש גם כאלה שחוזרים בצורה חלקה וש"לא צריך להיכנס ללחץ ולחשוב שכל התנהגות היא פוסט-טראומטית. יש הרבה התנהגויות שהן סבירות בתוך טווח זמן מסוים של חזרה לשגרה". עם זאת, היא כבר יודעת לומר שלא בכל פעם שבה העובד ששב מהמילואים עונה "הכול בסדר", הוא באמת מתכוון לכך.

"בימים הראשונים זה ממש מעקב יומיומי. אנחנו גם מציעים להם להשתתף בפעילויות מקצועיות ובקבוצות תומכות שהקמנו. בהתחלהעבודה רבים אומרים לנו 'לא צריך, אני בסדר', ואז פתאום אחרי שבועיים חלקם מגיעים".

יש לציין שגם הצבא עצמו עוסק רבות בשילוב כוחות המילואים בחיי השגרה, בין היתר באמצעות הענקת יומיים עד שבעה ימי התארגנות למי שאופי השירות שלהם היה רציף וסגור, שוברים לחופשה וסיוע במימון טיפול רגשי, נפשי, פסיכותרפי, משלים, אישי, זוגי או משפחתי למי ששירת יותר מפרק זמן מסוים.

"צריך להבין גם את המעסיק"

חברה נוספת שהתמודדה עם גיוס המילואים הנרחב הייתה צ'ק פוינט. "המלחמה פרצה אחרי חופשות הקיץ ברבעון האחרון, שזה הזמן שסוגרים את התוכניות לשנת 2024", מספרת קרן רדו לבנובסקי, מנהלת HR בצ'ק פוינט ישראל. "היו שרשראות ניהול שנקטעו, עובדים חדשים שגויסו, עובדים שרק חתמו על הצעת העבודה ואפילו לא התחילו לעבוד וגויסו".

באופן טבעי, מחסור בכוח אדם מעלה שאלות ותהיות כיצד יהיה נכון להמשיך את העשייה העסקית. בצ'ק פוינט מצאו מספר פתרונות. "מנהלים בכירים יותר לקחו אחריות על עבודה של מנהלים זוטרים, לפעמים באופן פורמלי ולפעמים באופן לא פורמלי. אנשים נתנו מעצמם יותר ועד היום יש כאלה שממשיכים לתת מעצמם יותר. בנוסף, חילקנו מחדש סדרי עדיפויות של פרויקטים".

גנית דקל, מנהלת HR בחברת Trullion, שפיתחה מערכת שאמורה לזהות ולמנוע טעויות בדוחות כספיים, השתחררה בעצמה לאחר חודשיים במילואים. "אין משהו אחד שנכון לגבי כל המילואימניקים", היא אומרת. "מעסיקים לא מצליחים לצלול לעומק העניין, ואני כמובן לא מאשימה אותם כי העסק צריך להמשיך לעבוד, אבל לעיתים אנחנו חוטאים בהבנה וחושבים שמי שלא נמצא בעבודה הוא מחוץ למעגל, אבל למעשה הוא מאפשר למעגל להמשיך לקרות. זה לא רלוונטי לבדוק אם הוא עמד ביעדים או היה העובד המצטיין. אלה שחוזרים הרבה פעמים לא יודעים מאיפה להתחיל את העבודה וחשוב מאוד לעזור להם להוריד את מפלס החרדה ולעדכן בכל מה שהיה כשנעדרו - לא להעמיס, לא לדחוף אנשי בריאות נפש ואנשי מקצוע".

בניגוד לדקל, ד"ר סרוסי חושב שאנשי בריאות הנפש צריכים להיות מעורבים בהליך החזרה. "חייב להיות גורם פסיכולוגי מקצועי שילווה עובדים. לצערנו, רוב מי שחוזר עכשיו כבר חווה מקרים לא פשוטים ולכן זה נושא רגיש. חשוב מאוד לשים בצד את הפיטורים לפחות לשלושה חודשים. עם זאת, צריך להבין גם את המעסיק. אי אפשר לשלם לעובד בלי לקבל תוצר, ואם עובר פרק זמן ארוך יותר, חשוב לחזור להליכים כמו שיחות חתך ומדדי ביצוע".

ואחרי הכול, נראה שיש לחברות גם מה ללמוד מהתקופה הזאת. "בעיניי חשוב שלכל חברה תהיה תוכנית חירום", אומר ד"ר סרוסי. "לצערנו בישראל יש הרבה מצבים כאלה ולמקרה חירום כזה יש השפעה ישירה על המשק. חשוב לנהל סיכונים ולנתח איך זה ישפיע".

עוד כתבות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו