גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מאפשר לארה"ב להקפיא חשבון בנק ישראלי, והאם זוהי רק ההתחלה?

הפוליטיקאים שיצאו נגד הקפאת החשבונות של פעילי ימין הופתעו לגלות כי החוק עומד לצד הבנקים ● אך מעבר להיבט המשפטי־כלכלי, עשוי להסתתר סיפור אחר ● "זה לא אירוע פיננסי", אומר יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים, "הממשל מאותת כאן על מדיניות מסוימת"

צבי סוכות, הציונות הדתית (פוסט ברשת איקס, 4.2.24) / צילום: יאיר דב
צבי סוכות, הציונות הדתית (פוסט ברשת איקס, 4.2.24) / צילום: יאיר דב

"תארו לעצמכם שיום אחד מתקשרים אליכם מהבנק ומודיעים שכל החשבונות שלכם מוקפאים, כרטיסי האשראי מבוטלים ואין אפילו יכולת להעביר את הכסף לחשבון אחר…", כתב השבוע ברשת איקס (לשעבר טוויטר) ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית. "הסיפור הקפקאי הזה יכול לקרות לכל אחד, השבוע הוא קרה לינון לוי, בעל חווה מהר חברון, שגילה לתדהמתו שנשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו הוציא נגדו צו… בנק לאומי בחוסר סמכות מיהר לשתף פעולה… וינון נשאר ללא יכולת ערעור אפילו".

שאלות ותשובות | ארה"ב הקפיאה חשבונות ישראליים בצו. האם בנקים בישראל מחויבים לו?
בנק לאומי חסם את החשבון של אונר"א בשל חשש לתמיכה בטרור
הקפאה חלקית או חשש מקמפיין נגד הבנק: הפועלים הולך בין הטיפות סביב הקפאת החשבונות

גם אם נשים לרגע בצד את הרקע לסיפור הזה, ואת השאלה האם הוא באמת יכול לקרות לכל אחד, חייבים להודות שיש כאן עניין לא טריוויאלי ודי מפתיע. ארבעה אזרחים ישראלים - מלבד לוי, שנגדו לא הוגש אפילו כתב אישום, מדובר גם בעינן טנג'יל, שלום זיכרמן, ודוד חי חסדאי - שמגלים בוקר אחד שלארה"ב יש יכולת לפגוע להם בחשבון הבנק ולשבש את חייהם בצורה משמעותית כאן בישראל.

איך זה קורה? כמו סוכות, גם פוליטיקאים אחרים מהקואליציה ניסו להבין, ולשנות את רוע הגזרה. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', פנה לנגיד בנק ישראל ודרש שיורה לבנקים להסיר את המגבלות: "זה בלתי מתקבל על הדעת. אזרח ישראלי, בבנק ישראלי - אין בסיס בחוק שלפיו אפשר למנוע ממנו גישה לכסף". כמוהו נהג גם שר התקשורת, שלמה קרעי, שאחראי על בנק הדואר, שאחד החשבונות שהוקפאו נמצא בו. "ככל שתמצא סמכות כזו בידי, אורה על הסרת החסימה לאלתר", הוא הודיע. אבל די מהר התברר שלהצהרות הללו אין יותר מדי משמעות.

ניתוק מכלכלת המערב

אז מה בעצם קורה כאן? סוכות וסמוטריץ' העלו טענות עובדתיות שנוגעות להיבט החוקי של המהלך ובכך ניגע בהמשך. לפני כן ננסה להבין את ההיבט הפיננסי. הגוף האמריקאי שהטיל את הסנקציות הוא המשרד לפיקוח נכסים זרים במשרד האוצר - OFAC. הגוף הזה מסווג כל הזמן גופים או אינדיבידואלים כמי שחשודים בהלבנת הון או במימון טרור ומכניס אותם ל"רשימה שחורה" (Specially Designated Nationals And Blocked Persons List). מי שנכנס לרשימה והוצא נגדו צו מנותק למעשה ממערכת הבנקאות האמריקאית, והמערכת הזאת היא מעין שער כניסה לכל מה שקשור בכלכלה המערבית.

המשמעות של ניתוק מהמערכת האמריקאית היא עצומה, מדגיש יאיר אבידן, שכיהן עד לאחרונה כמפקח על הבנקים בבנק ישראל. "זה יכול להתבטא בניתוק ממערכת ההודעות הפיננסיות, SWIFT, או בכך שיבוא סיטי בנק או בנק אוף אמריקה ויגיד אני מפסיק לסלוק את הבנק (שלא מציית) בדולרים". ובגלל שהתנהלות הבנקים מושתתת על קיום יחסי גומלין זה עם זה "יש סיכוני הדבקה. בנק מרכזי אחד בישראל שיפול ישפיע על המערכת הפיננסית כולה", הוא אומר, ומזכיר כי בשנים האחרונות הבנקים הישראלים הגדולים כבר הסתבכו בארה"ב בחשד שסייעו לאזרחים אמריקאים להעלים מס, ונאלצו לשלם קנסות עתק כדי לשים את הפרשה מאחוריהם.

לאור כל זאת, הוא מדגיש, לא רק שהבנקים צריכים לציית לסנקציות, "על גורמי האכיפה לוודא שהם לא עוקפים אותן ולוקחים סיכונים כלכליים. אין דרך אחרת", הוא אומר, "אלא אם אנחנו רוצים לעשות עסקים רק עם צפון קוריאה וסוריה". ואכן, בתגובה לפנייתו של סמוטריץ', הוציא בנק ישראל הודעה לתקשורת שמגבה את האופן שבו פעלו הבנקים, לאור הצווים שהוציאה ארה"ב.

אז מבחינה מעשית זה כמעט בלתי אפשרי להתעלם מהצווים. ובכל זאת, מהם האדנים החוקיים שעליהם נשען הציות להם, והאם סוכות וסמוטריץ' צודקים כשהם טוענים שהבנקים פעלו "בחוסר סמכות", או "ללא בסיס חוקי"? התשובה הקצרה לכך היא שהם טועים (בעקבות פנייתנו לח"כ סוכות הוא אף העלה ציוץ המשך בו כתב כי "מבירור נוסף עולה כי המידע שנמסר לי… לפיו לבנק לאומי אין סמכות לבצע את הצעד הזה, היה שגוי", ועל כך הוא ראוי לשבח). וכעת, להסברים.

התקדים של האלוף זיו

פסק הדין המרכזי שבו נידון העניין נגע לעניינו של האלוף במיל' ישראל זיו, המכהן כמנכ"ל ובעלים של חברת "גלובל גרופ" הפועלת בדרום סודן. בעקבות פעילותו בחברה הוכנס זיו על ידי OFAC לאותה "רשימה שחורה" של גופים החשודים בהלבנת הון או מימון טרור, ובתגובה בנק לאומי החליט להקפיא את חשבונותיו. זיו ערער על חוקיות המהלך, אך נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, ובהמשך גם שופטת העליון יעל וילנר דחתה את בקשת רשות הערעור שלו (בסופו של דבר, זיו הוצא מהרשימה על ידי האמריקאים).

וילנר פסקה כי הכנסה לאותה "רשימה שחורה", "מקימה תשתית סבירה לחשד כי (החשבונות) משמשים לביצוע פעולות בלתי חוקיות של הלבנת הון או מימון טרור", וכי די בכך כדי לקבוע שסירובו של הבנק להמשיך ולנהל את החשבונות אינו "בלתי סביר". עוד הוסיפה כי התנהלות הבנק מתבקשת גם לנוכח הוראת המפקח על הבנקים, הקובע כי על תאגיד בנקאי לגבש מדיניות נגד איסור הלבנת הון מימון טרור וכי זו צריכה להתייחס באופן קונקרטי "לרשימות של ארגונים ופעילי טרור שהוכרזו על ידי גורמים אחרים".

אגב, בצירוף מקרים מעניין, בשבוע שעבר פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב באופן שעל פניו סותר את הקו הזה. השופטת ירדנה סרוסי קיבלה תביעה שהגיש רומן אברמוביץ' נגד בנק מזרחי־טפחות, לאחר שזה סירב להעביר תרומה שלו לזק"א - לאור הסנקציות שהוטלו עליו באיחוד האירופי, על רקע קשריו עם ולדימיר פוטין - וקבעה כי "מדובר ב"'העתק־הדבק' של הסנקציות הזרות, ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי".

אז מה ההבדל? "הסנקציות האמריקאיות הן העוצמתיות ביותר, וזה נובע מהתפיסה העצמית של החוק האמריקאי כאקס־טריטוריאלי", אומרת עו"ד יעל גרוסמן, מומחית להלבנת הון ומימון טרור. "החשש מהפרה שלהן הוא חשש ממשי, וההשלכות הן ממש אישיות על הגורם המפר. כשמדובר באירופה, צריך לנהוג בזהירות אבל זה בטח לא דומה מבחינת עוצמת הסיכון". "כשהאמריקאים פועלים - בטח בצו נשיא - אז מוכרחים לציית", מחזק אותה אבידן, "יש את האח הגדול באמריקה, והוא קובע סדרי עולם".

"זה לא אירוע פיננסי"

ואכן, נראה שהזווית החשובה ביותר של הסיפור הזה היא אינה זו המשפטית, ואפילו לא הפיננסית. לצו הספציפי שיצא השבוע נגד אותם ארבעה אנשים, קדם צו נשיאותי שפורסם בתחילת החודש, שכותרתו "הטלת סנקציות על אנשים המערערים את השלום, הביטחון והיציבות בגדה המערבית". "כנשיא ארצות הברית, אני מוצא שהמצב בגדה המערבית - במיוחד רמות גבוהות של אלימות קיצונית של מתנחלים… - הגיע לרמות בלתי נסבלות", נכתב בו. "פעולות אלו מהוות איום חריג ויוצא דופן על הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארצות הברית. אני מכריז בזאת על מצב חירום לאומי כדי להתמודד עם האיום הזה".

האם יכול להיות שהצו הזה, שכרגע תורגם לפעולות שבמישור הלאומי הן סמליות, הוא בעצם תשתית לסנקציות נרחבות בהרבה בעתיד? "הצו אכן רחב למדי ומשאיר שיקול דעת להטיל אותו גם על גורמים אחרים", אומרת על כך עו"ד גרוסמן. "אם בעתיד תהיה הכרזה גם ביחס לפוליטיקאים או נושאי תפקידים אחרים הבנקים יצטרכו לפעול בהתאם".

"בסופו של דבר, זה בכלל לא אירוע פיננסי", אומר אבידן. "זה אירוע מדינתי שבמקרה, בנקודת הזמן הזו, פוגש אותנו דרך הבנקים. אני מעריך שהצו הזה הוא לא בגלל מה שהצעירים האלה עשו, הרי לא מדובר פה בבן לאדן או בסינוואר. ממשל ביידן השתמש בכלי הזה כדי לאותת על מדיניות מסוימת. האם בגלל חשבונות פוליטיים־מדיניים אינדיבידואלים משלמים מחיר? זה תמיד חלק מהעניין".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%