גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר הישראלי שעלה למאסק בחבילת שכר של 56 מיליארד דולר

ביהמ"ש בדלאוור, שביטל למאסק חבילת שכר חריגה של כ־56 מיליארד דולר, ציטט מאמר של הפרופסורים הישראלים אסף חמדני וקובי קסטיאל ● בראיון לגלובס אומר חמדני: "לא היה באמת מו"מ. הם קיבלו מה שמאסק הכתיב" ● ואיך כל זה משפיע על ישראל?

אילון מאסק, מנכ''ל ומייסד טסלה / צילום: ap, Jae C. Hong
אילון מאסק, מנכ''ל ומייסד טסלה / צילום: ap, Jae C. Hong

בהחלטה תקדימית וחריגה ביטל בסוף החודש שעבר בית המשפט במדינת דלאוור בארה"ב את חבילת השכר שקיבל אילון מאסק בעת שהיה מנכ"ל טסלה, בסכום של כ-55.8 מיליארד דולר. זאת לאחר שבעל מניות הגיש תביעה נגזרת בטענה כי מדובר בסכום מוגזם, שאושר תוך הפרת חובת האמון של הדירקטורים.

עד לא מזמן היא הייתה בוחרת מניות מחוננת. היום היא משמידת העושר הגדולה בעולם
טראמפ לחברות נאט"ו: "אני לא אגן עליכן ואעודד את פוטין לעשות כל שמתחשק לו"

ההחלטה מאיימת על הונו של מאסק ועל תוארו כאדם העשיר בעולם, לפי רשימת העשירים של בלומברג, והוא צפוי לערער לבית המשפט העליון בארה"ב. בעקבות ההחלטה, צייץ מאסק ברשת החברתית שבבעלותו X (טוויטר): "אל תרשמו את החברה שלכם במדינת דלאוור".

פסק הדין, המבטל את תוכנית השכר הגדולה ביותר בחברה ציבורית, מסתמך ומצטט את מאמרם של שני חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב בתחום המשפט התאגידי: פרופ' אסף חמדני ופרופ' קובי קסטיאל. השניים כתבו מאמר בשם "מנכ"ל סופר-סטאר ודיני חברות" ("Superstar CEOS and Corporate Law") שפורסם בשנת 2022 בכתב העת Washington Law Review, מכתבי העת המובילים למשפטים בארה"ב. חמדני הוא ראש מרכז פישר לממשל תאגידי וקסטיאל הוא פרופ' אורח באוניברסיטת NYU.

בראיון בלעדי לגלובס מספר פרופ' חמדני על הרקע לכתיבת המאמר, משמעות פסק הדין החריג ואיך הוא עשוי להשפיע על ההתנהלות בישראל.

פרופ' אסף חמדני / צילום: אוניברסיטת תל אביב

המנכ"ל הסופר-סטאר

המאמר של חמדני וקסטיאל עוסק במנהלי חברות "סופר-סטארים", כדוגמת מאסק, אדם נוימן ב-WeWork, ג'ף בזוס מייסד אמזון וטרוויס קלאניק באובר. אלו מתוארים כבעלי יכולת ותכונות יוצאות דופן, כך שהם בעלי ערך ייחודי לחברות, ומנתח את האתגרים שמנכ"ל כזה מביא בתחום דיני התאגידים.

השופטת קת'לין מקורמיק אימצה את הניתוח שעשו חמדני וקסטיאל, ותך ציטוטים מהמאמר היא קבעה כי מאסק הוא אותו מנכ"ל-על, שהחזיק בכמה מהעמדות המשפיעות ביותר בחברה - מנכ"ל, יושב־ראש ומייסד. כך, הוא נהנה מקשרים הדוקים עם הדירקטורים, והיה דומיננטי בהליך שהוביל לאישור הדירקטוריון את תוכנית השכר. במאמר מצאו הפרופסורים, שהאמונה של הדירקטורים במנכ"ל סופר-סטאר הופכת אותם לתלויים בו.

פרופ' קובי קסטיאל / צילום: אוניברסיטת תל אביב

"קבוצת חוקרים יצרה את המונח מנכ"ל סופר-סטאר המוגדר כאדם שדירקטורים, משקיעים ושווקים מאמינים כי הוא בעל תרומה ייחודית לחברה", קבעה השופטת, וציטטה מהמאמר: "היותו של המנכ"ל כוכב-על רלוונטית לזהות השולט כי היא משנה את מאזן הכוחות בין ההנהלה, הדירקטוריון ובעלי המניות", ו"משנה את הדינמיקה של קבלת ההחלטות הארגונית".

בעל שליטה עם 21% בלבד מהמניות

לדברי פרופ' חמדני, "הרקע למאמר הוא ההבנה שלנו שהתפיסה הקיימת היום בעולם המשפט לא נותנת מספיק ביטוי לדינמיקה המיוחדת שמתעוררת בחברות שיש בהם מנכ"לים שהם כוכבי-על. פרשות כמו WeWork והחלטה אחרת על אילון מאסק (כשטסלה קנתה את סולאר-סיטי, נ' ש') הביאו אותנו לכתוב את המאמר.

"פסק הדין תקדימי - גם מבחינת ההגדרה של המנכ"ל כבעל שליטה וגם ההתערבות של בית המשפט בתגמול. בתי המשפט באופן מסורתי לא ממהרים להתערב בהחלטות על שכר. מצד שני, גם לא היה מקרה של תגמול בגובה 55 מיליארד דולר", אומר פרופ' חמדני.

התוצאה העיקרית של הגדרת מנכ"ל כ"סופר-סטאר" היא שיש מקום לבחון מי שולט בחברה, כדי להפעיל מנגנוני פיקוח מתאימים. השופטת קובעת כי מאסק הוא בעל שליטה בטסלה, למרות שהוא מחזיק רק 21%, ולכן צריך לבחון את ההחלטה כעסקת בעלי עניין. יש לציין כי טסלה, כדי לנהוג בזהירות, הביאה את תוכנית השכר לאישור האסיפה הכללית, ובעלי המניות הצביעו בעד ברוב גדול.

"ככלל, החלטה על תגמול למנכ"ל כפופה לכלל שיקול הדעת העסקי", מסביר חמדני. "ואולם, הכלל לא חל, מאחר שבית המשפט קבע שמאסק היה בעל שליטה בטסלה. זאת, למרות שהחזיק רק כ-21% ממניות החברה".

לדבריו, "הקביעה שבעל מניות המחזיק בפחות מ-25% הוא בעל שליטה היא די נדירה בדלאוור. בית המשפט התבסס בין השאר על הדומיננטיות של מאסק כבעל חזון ייחודי עבור החברה. טסלה הייתה תלויה בו, והדירקטוריון ובעלי המניות היו שותפים לדעה שאין לו תחליף, דעה שהקנתה לו יכולת לשלוט בדירקטוריון. במצב זה על מאסק להוכיח שהשכר שלו הוגן".

לכן השופטת בחנה האם השכר שקיבל היה הוגן. תוכנית התגמולים של מאסק הפכה אותו למנכ"ל עם השכר הגבוה ביותר אי פעם בחברה ציבורית. התוכנית קבעה שמאסק יוכל לקבל עד 12 מענקים של אופציות, כשכל מענק הוא ל-1% ממניות החברה, וזאת רק אם יעמוד ביעדים שאפתניים מאוד: ששווי השוק של טסלה יעלה ב-50 מיליארד דולר ותנאים נוספים. לאור הצלחתה המטאורית של טסלה, היעדים התגשמו ומאסק היה צפוי לקבל אופציות בסכום עתק.

השופטת קבעה כי השכר שלו הסכימה החברה אינו הוגן, וביקרה את התהליך שהוביל לאישור. נקבע כי לבעלי המניות, שאישרו את תוכנית השכר, לא ניתן גילוי מלא על התלות של הדירקטורים במאסק. נוסף על כך נקבע, כי הדירקטורים לא ניהלו מו"מ קשוח עם מאסק, ונתנו לו להכתיב את תנאי השכר, כך שהוא "ניהל מו"מ עם עצמו".

לעניין המחיר, הדירקטורים טענו שחבילת התגמול הייתה הכרחית כדי לוודא שמאסק יקדיש את מיטב זמנו ומרצו לטסלה. בית המשפט קבע שלא ברור בכלל למה בעל מניות שכבר מחזיק 21% ממניות החברה צריך תגמול הוני נוסף כדי לתמרץ אותו לפעול לטובת החברה. "הדירקטוריון מעולם לא שאל את השאלה: האם חבילת השכר הייתה נחוצה לטסלה כדי לשמור על מאסק ולהשיג את יעדיה?", ציינה השופטת.

"נקבע כי התהליך לא נוהל כמו שצריך כי לא היה באמת מו"מ. הם קיבלו מה שמאסק הכתיב", מסביר פרופ' חמדני. "מבחינת הוגנות התגמול, החברה לא הצליחה לשכנע למה חבילת התגמול היתה הכרחית. לא עשו בנצ'מארק מול חברות אחרות. לא הוציאו ממנו התחייבות שיעבוד רק בטסלה. השופטת לא נכנסה למספרים עצמם. והקפידה לא להיכנס לשאלה מהו שכר הוגן".

איך פסק הדין משליך על ישראל?

"בתי המשפט בישראל שואבים השראה מבתי המשפט בדלאוור", אומר חמדני. לדבריו, ההחלטה מעוררת שתי שאלות לגבי המצב בישראל. הראשונה, האם בתי המשפט ירחיבו את ההגדרה של מיהו בעל שליטה. והשנייה, מה יהיו הדרישות בשל כך.

היום החוק בארץ קובע, כי "בעל שליטה", לצורך עסקאות בעלי עניין, הוא מי שמחזיק ב-25% ומעלה. מתחת לזה צריך לבדוק אם יש יכולת לכוון את פעילות התאגיד. "השאלה אם בתי המשפט בישראל יאמצו קו דומה לזה של דלאוור, שלפיו תכונותיו הייחודיות של מנכ"ל ותרומתו לחברה מהוות שיקול לסיווגו כבעל שליטה".

העובדה כי אדם הוא בעל שליטה מטילה עליו מגבלות. "בהסתמך על דלאוור, בתי המשפט בישראל אימצו את מבחן ההגינות המלאה ביחס לעסקאות מהותיות עם בעלי שליטה", מסביר חמדני.

בפסק הדין בעניינו של מאסק, ביהמ"ש בחן אם הוועדה הבלתי תלויה עשתה מו"מ, ורק אם היה, יחול כלל שיקול הדעת העסקי. בישראל יש דרישה בחוק ששכר של בעל שליטה יאושר על ידי בעלי מניות המיעוט. חמדני מסביר כי בישראל לא בוחנים כיום אם היה מו"מ כשמאשרים שכר לבעל שליטה. "פסק הדין מעורר את השאלה האם גם בישראל ביהמ"ש יחיל את מבחן ההגינות המלאה על שכר של בעלי שליטה. כך שלפני אישור האסיפה ירצו לראות שהיה מו"מ עם בעל השליטה על השכר שלו. בפסק הדין ביהמ"ש רומז שההליך צריך לדמות מו"מ בין צדדים לא קשורים".

לדבריו, בפסק הדין יש גם אמירות שעשויות אף להשפיע על הפרקטיקה של קביעת השכר לבעלי השליטה. "לדוגמה, בית המשפט מעלה ספק בצורך בתגמול הוני לבעלי שליטה שיש להם החזקות מהותיות בחברה".

עוד כתבות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● הסבב השני של השיחות בין ארה"ב ואיראן יחודש היום; טראמפ: "אהיה מעורב" ● עוד אמר נשיא ארה"ב: "השיחות עם איראן חשובות מאוד, הם רוצים עסקה" ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בתל אביב; אנלייט מזנקת, דלתא מותגים נופלת

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?