גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר הישראלי שעלה למאסק בחבילת שכר של 56 מיליארד דולר

ביהמ"ש בדלאוור, שביטל למאסק חבילת שכר חריגה של כ־56 מיליארד דולר, ציטט מאמר של הפרופסורים הישראלים אסף חמדני וקובי קסטיאל ● בראיון לגלובס אומר חמדני: "לא היה באמת מו"מ. הם קיבלו מה שמאסק הכתיב" ● ואיך כל זה משפיע על ישראל?

אילון מאסק, מנכ''ל ומייסד טסלה / צילום: ap, Jae C. Hong
אילון מאסק, מנכ''ל ומייסד טסלה / צילום: ap, Jae C. Hong

בהחלטה תקדימית וחריגה ביטל בסוף החודש שעבר בית המשפט במדינת דלאוור בארה"ב את חבילת השכר שקיבל אילון מאסק בעת שהיה מנכ"ל טסלה, בסכום של כ-55.8 מיליארד דולר. זאת לאחר שבעל מניות הגיש תביעה נגזרת בטענה כי מדובר בסכום מוגזם, שאושר תוך הפרת חובת האמון של הדירקטורים.

עד לא מזמן היא הייתה בוחרת מניות מחוננת. היום היא משמידת העושר הגדולה בעולם
טראמפ לחברות נאט"ו: "אני לא אגן עליכן ואעודד את פוטין לעשות כל שמתחשק לו"

ההחלטה מאיימת על הונו של מאסק ועל תוארו כאדם העשיר בעולם, לפי רשימת העשירים של בלומברג, והוא צפוי לערער לבית המשפט העליון בארה"ב. בעקבות ההחלטה, צייץ מאסק ברשת החברתית שבבעלותו X (טוויטר): "אל תרשמו את החברה שלכם במדינת דלאוור".

פסק הדין, המבטל את תוכנית השכר הגדולה ביותר בחברה ציבורית, מסתמך ומצטט את מאמרם של שני חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב בתחום המשפט התאגידי: פרופ' אסף חמדני ופרופ' קובי קסטיאל. השניים כתבו מאמר בשם "מנכ"ל סופר-סטאר ודיני חברות" ("Superstar CEOS and Corporate Law") שפורסם בשנת 2022 בכתב העת Washington Law Review, מכתבי העת המובילים למשפטים בארה"ב. חמדני הוא ראש מרכז פישר לממשל תאגידי וקסטיאל הוא פרופ' אורח באוניברסיטת NYU.

בראיון בלעדי לגלובס מספר פרופ' חמדני על הרקע לכתיבת המאמר, משמעות פסק הדין החריג ואיך הוא עשוי להשפיע על ההתנהלות בישראל.

פרופ' אסף חמדני / צילום: אוניברסיטת תל אביב

המנכ"ל הסופר-סטאר

המאמר של חמדני וקסטיאל עוסק במנהלי חברות "סופר-סטארים", כדוגמת מאסק, אדם נוימן ב-WeWork, ג'ף בזוס מייסד אמזון וטרוויס קלאניק באובר. אלו מתוארים כבעלי יכולת ותכונות יוצאות דופן, כך שהם בעלי ערך ייחודי לחברות, ומנתח את האתגרים שמנכ"ל כזה מביא בתחום דיני התאגידים.

השופטת קת'לין מקורמיק אימצה את הניתוח שעשו חמדני וקסטיאל, ותך ציטוטים מהמאמר היא קבעה כי מאסק הוא אותו מנכ"ל-על, שהחזיק בכמה מהעמדות המשפיעות ביותר בחברה - מנכ"ל, יושב־ראש ומייסד. כך, הוא נהנה מקשרים הדוקים עם הדירקטורים, והיה דומיננטי בהליך שהוביל לאישור הדירקטוריון את תוכנית השכר. במאמר מצאו הפרופסורים, שהאמונה של הדירקטורים במנכ"ל סופר-סטאר הופכת אותם לתלויים בו.

פרופ' קובי קסטיאל / צילום: אוניברסיטת תל אביב

"קבוצת חוקרים יצרה את המונח מנכ"ל סופר-סטאר המוגדר כאדם שדירקטורים, משקיעים ושווקים מאמינים כי הוא בעל תרומה ייחודית לחברה", קבעה השופטת, וציטטה מהמאמר: "היותו של המנכ"ל כוכב-על רלוונטית לזהות השולט כי היא משנה את מאזן הכוחות בין ההנהלה, הדירקטוריון ובעלי המניות", ו"משנה את הדינמיקה של קבלת ההחלטות הארגונית".

בעל שליטה עם 21% בלבד מהמניות

לדברי פרופ' חמדני, "הרקע למאמר הוא ההבנה שלנו שהתפיסה הקיימת היום בעולם המשפט לא נותנת מספיק ביטוי לדינמיקה המיוחדת שמתעוררת בחברות שיש בהם מנכ"לים שהם כוכבי-על. פרשות כמו WeWork והחלטה אחרת על אילון מאסק (כשטסלה קנתה את סולאר-סיטי, נ' ש') הביאו אותנו לכתוב את המאמר.

"פסק הדין תקדימי - גם מבחינת ההגדרה של המנכ"ל כבעל שליטה וגם ההתערבות של בית המשפט בתגמול. בתי המשפט באופן מסורתי לא ממהרים להתערב בהחלטות על שכר. מצד שני, גם לא היה מקרה של תגמול בגובה 55 מיליארד דולר", אומר פרופ' חמדני.

התוצאה העיקרית של הגדרת מנכ"ל כ"סופר-סטאר" היא שיש מקום לבחון מי שולט בחברה, כדי להפעיל מנגנוני פיקוח מתאימים. השופטת קובעת כי מאסק הוא בעל שליטה בטסלה, למרות שהוא מחזיק רק 21%, ולכן צריך לבחון את ההחלטה כעסקת בעלי עניין. יש לציין כי טסלה, כדי לנהוג בזהירות, הביאה את תוכנית השכר לאישור האסיפה הכללית, ובעלי המניות הצביעו בעד ברוב גדול.

"ככלל, החלטה על תגמול למנכ"ל כפופה לכלל שיקול הדעת העסקי", מסביר חמדני. "ואולם, הכלל לא חל, מאחר שבית המשפט קבע שמאסק היה בעל שליטה בטסלה. זאת, למרות שהחזיק רק כ-21% ממניות החברה".

לדבריו, "הקביעה שבעל מניות המחזיק בפחות מ-25% הוא בעל שליטה היא די נדירה בדלאוור. בית המשפט התבסס בין השאר על הדומיננטיות של מאסק כבעל חזון ייחודי עבור החברה. טסלה הייתה תלויה בו, והדירקטוריון ובעלי המניות היו שותפים לדעה שאין לו תחליף, דעה שהקנתה לו יכולת לשלוט בדירקטוריון. במצב זה על מאסק להוכיח שהשכר שלו הוגן".

לכן השופטת בחנה האם השכר שקיבל היה הוגן. תוכנית התגמולים של מאסק הפכה אותו למנכ"ל עם השכר הגבוה ביותר אי פעם בחברה ציבורית. התוכנית קבעה שמאסק יוכל לקבל עד 12 מענקים של אופציות, כשכל מענק הוא ל-1% ממניות החברה, וזאת רק אם יעמוד ביעדים שאפתניים מאוד: ששווי השוק של טסלה יעלה ב-50 מיליארד דולר ותנאים נוספים. לאור הצלחתה המטאורית של טסלה, היעדים התגשמו ומאסק היה צפוי לקבל אופציות בסכום עתק.

השופטת קבעה כי השכר שלו הסכימה החברה אינו הוגן, וביקרה את התהליך שהוביל לאישור. נקבע כי לבעלי המניות, שאישרו את תוכנית השכר, לא ניתן גילוי מלא על התלות של הדירקטורים במאסק. נוסף על כך נקבע, כי הדירקטורים לא ניהלו מו"מ קשוח עם מאסק, ונתנו לו להכתיב את תנאי השכר, כך שהוא "ניהל מו"מ עם עצמו".

לעניין המחיר, הדירקטורים טענו שחבילת התגמול הייתה הכרחית כדי לוודא שמאסק יקדיש את מיטב זמנו ומרצו לטסלה. בית המשפט קבע שלא ברור בכלל למה בעל מניות שכבר מחזיק 21% ממניות החברה צריך תגמול הוני נוסף כדי לתמרץ אותו לפעול לטובת החברה. "הדירקטוריון מעולם לא שאל את השאלה: האם חבילת השכר הייתה נחוצה לטסלה כדי לשמור על מאסק ולהשיג את יעדיה?", ציינה השופטת.

"נקבע כי התהליך לא נוהל כמו שצריך כי לא היה באמת מו"מ. הם קיבלו מה שמאסק הכתיב", מסביר פרופ' חמדני. "מבחינת הוגנות התגמול, החברה לא הצליחה לשכנע למה חבילת התגמול היתה הכרחית. לא עשו בנצ'מארק מול חברות אחרות. לא הוציאו ממנו התחייבות שיעבוד רק בטסלה. השופטת לא נכנסה למספרים עצמם. והקפידה לא להיכנס לשאלה מהו שכר הוגן".

איך פסק הדין משליך על ישראל?

"בתי המשפט בישראל שואבים השראה מבתי המשפט בדלאוור", אומר חמדני. לדבריו, ההחלטה מעוררת שתי שאלות לגבי המצב בישראל. הראשונה, האם בתי המשפט ירחיבו את ההגדרה של מיהו בעל שליטה. והשנייה, מה יהיו הדרישות בשל כך.

היום החוק בארץ קובע, כי "בעל שליטה", לצורך עסקאות בעלי עניין, הוא מי שמחזיק ב-25% ומעלה. מתחת לזה צריך לבדוק אם יש יכולת לכוון את פעילות התאגיד. "השאלה אם בתי המשפט בישראל יאמצו קו דומה לזה של דלאוור, שלפיו תכונותיו הייחודיות של מנכ"ל ותרומתו לחברה מהוות שיקול לסיווגו כבעל שליטה".

העובדה כי אדם הוא בעל שליטה מטילה עליו מגבלות. "בהסתמך על דלאוור, בתי המשפט בישראל אימצו את מבחן ההגינות המלאה ביחס לעסקאות מהותיות עם בעלי שליטה", מסביר חמדני.

בפסק הדין בעניינו של מאסק, ביהמ"ש בחן אם הוועדה הבלתי תלויה עשתה מו"מ, ורק אם היה, יחול כלל שיקול הדעת העסקי. בישראל יש דרישה בחוק ששכר של בעל שליטה יאושר על ידי בעלי מניות המיעוט. חמדני מסביר כי בישראל לא בוחנים כיום אם היה מו"מ כשמאשרים שכר לבעל שליטה. "פסק הדין מעורר את השאלה האם גם בישראל ביהמ"ש יחיל את מבחן ההגינות המלאה על שכר של בעלי שליטה. כך שלפני אישור האסיפה ירצו לראות שהיה מו"מ עם בעל השליטה על השכר שלו. בפסק הדין ביהמ"ש רומז שההליך צריך לדמות מו"מ בין צדדים לא קשורים".

לדבריו, בפסק הדין יש גם אמירות שעשויות אף להשפיע על הפרקטיקה של קביעת השכר לבעלי השליטה. "לדוגמה, בית המשפט מעלה ספק בצורך בתגמול הוני לבעלי שליטה שיש להם החזקות מהותיות בחברה".

עוד כתבות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"