אינסטגרם / צילום: Shutterstock, Wachiwit
בסוף השבוע האחרון, ענקית הטכנולוגיה מטא הודיעה על שינוי מדיניות שנוי במחלוקת, הצפוי להגביל משמעותית תכנים שמוגדרים כפוליטיים או חברתיים: אנשים שיפרסמו תוכן שמוגדר כפוליטי או סביב נושאים חברתיים - החשבון שלהם יוגדר כחשבון לא מומלץ, והתכנים של חשבון זה לא יקבלו חשיפה בקרב משתמשים שאינם עוקבים. המדיניות החדשה הזו נכנסת לתוקף באינסטגרם ובת'רדס, ולא לפייסבוק.
● מסע ההסברה של בכירי טיקטוק בישראל: "אנחנו לא מושלמים"
● כדי לנצח בהסברה צריך להיות אסטרטגי, ולא להיות צודק
● למה כולם משתפים פתאום תמונות מגיל 21?
לפי פוסט בבלוג של אינסטגרם, בחברה מעוניינים שהרשתות החברתיות יהיו חוויה טובה לכולם. לכן, "אם תחליטו לעקוב אחר חשבונות שמפרסמים תוכן פוליטי, אנחנו לא רוצים להפריד בינך לבין הפוסטים שלהם, אבל אנחנו גם לא רוצים להמליץ באופן יזום על תוכן פוליטי מחשבונות שאתם לא עוקבים אחריהם".
אז איך מתכננים לעשות את זה? הם יגדירו חשבונות ציבוריים המפרסמים תכנים פוליטיים או חברתיים כחשבונות לא מומלצים, וכך התכנים של חשבונות אלה לא יקבלו חשיפה מעבר למי שעוקב אחריהם.
המשמעות: הסברה לטובת ישראל = "לא מומלץ"
המדיניות הזו חלה על חשבונות ציבוריים ולא על חשבונות פרטיים - משמע התכנים האלה לא יוצגו בפיד, ברילס או באזור ה-Explore. משמע, לפי מטא, זה לא ישפיע על הצורה בה אינסטגרם תציג תכנים של חשבונות שאתם אכן עוקבים אחריהם. אם בכל זאת משתמש ירצה לראות את התכנים כאלה, יהיה עליו לחפש אקטיבית את האפשרות בהגדרות. חשבונות מקצועיים יוכלו להשתמש בסטטוס החשבון שלהם כדי לראות אם הם פרסמו תוכן פוליטי לאחרונה, שם הם יכולים לערוך או להסיר פוסטים אחרונים, ולערער כדי להיות זכאים שוב להמלצה.
המשמעות על ישראל ברורה - הרי לפי ההגדרות של מטא, המלחמה בישראל היא נושא פוליטי-חברתי. המשמעות היא שאם חשבון עוסק בנושא או עושה הסברה, התכנים האלה לא יקבלו חשיפה ברשתות החברתיות - אלא רק העוקבים של אותו חשבון עשויים לראות אותם.
עם זאת, עולות הרבה מאוד שאלות לא ברורות: מה ההגדרה של נושא פוליטי? הכנסת המילים "נושאים חברתיים" כחלק מהנושאים הבעייתיים - מה היקף הנושאים הבעייתי? האם משתמש שפרסם רק פוסט אחד כבר מוגדר ככזה, או שצריך מגמה יותר רחבה? ואם צריך מגמה, אז לפי איזה רף? על כלל השאלות האלה אין תשובות ממטא לפי שעה.
"שינוי המדיניות יהרוג את כל מה שקשור להסברה סביב המלחמה"
"צריך להבין ששינוי המדיניות הזה יהרוג את כל מה שקשור להסברה סביב המלחמה מול ארגון הטרור חמאס", אומר גורם מתעשיית הסושיאל שמכיר את הפרטים. "בעידן של אנטישמיות שגואה בכל העולם והכחשות של הטבח, שינוי המדיניות הזה הולך להגביל מאוד את היכולת לספר את הסיפור הישראלי, ובפרט הסיפור של הטבח. למעשה, כל מה שחמאס עשו לישראל, אנשים בעולם לא יוכלו להיחשף לזה. הקרב על האמת הוא מאוד קשה, ואנשים ברחבי העולם לא מאמינים לנו שזה קורה בישראל. כל אדם שהעלה פוסט על המלחמה או תוכן שקשור בחטופים, באירועי האונס והטבח - החשבון שלו יוגבל".
הניסיון של אינסטגרם בשינוי המדיניות הזו יכול להיות חיובי. מאז 7 באוקטובר, אנשים נחשפו ברשתות החברתיות לתוכן קיצוני שמעורר טריגרים רבים. למעשה, אינסטגרם מנסה במהלך הזה להגביל את התכנים הקשים שמגיעים לצרכנים. יתרה מכך, כפי שעולה משיחות של גלובס עם גורם בתעשייה, אינסטגרם מנסה לעודד צעירים להיכנס לפלטפורמה, ואי-אפשר להראות להם תוכן בעייתי שכזה. מאשימים אותה שהיא מפלגת ומקטבת בתכנים פוליטיים וחברתיים, וזה הניסיון שלה להילחם בזה.
גורמי ההסברה הישראלים תוקפים: "יוצרי תוכן יעדיפו שלא להתבטא בנושאי המלחמה"
עם זאת, כבר עכשיו ההסברה הישראלית מתמודדת עם בעיות קשות ברחבי העולם, וזאת משלל הסיבות, המרכזיות שבהן היא כמות המשתמשים שונאי ישראל אל מול כמות המשתמשים התומכים בישראל - מה שיכול להראות העדפה ברורה של תכנים אנטי-ישראליים בפלטפורמה. נוסף על כך, הכוח המשמעותי של שונאי ישראל ושימוש בקשרים בפלטפורמות משפיעים לטובת תכנים מסוג מסוים. מהלך שכזה יכול כאמור לחסל את ההסברה הישראלית.
יוסף חדאד, פעיל הסברה ישראלית מהפופולריים שיש בישראל, משתף עם גלובס עד כמה מדובר בפגיעה אנושה במיוחד בפעילותו: "כבר בפייסבוק אנחנו רואים עד כמה מגבילים את התכנים שלנו. יש לנו שם חצי מיליון עוקבים. ברגע שאנחנו מנסים להילחם בשקרים ובעיוותי מציאות, החשיפה שלנו נחתכת דרמטית".
במעקב אישי של צוותי הסושיאל שלו, לפני 7 באוקטובר היו לו 155 אלף עוקבים, מה שצמח היום לחצי מיליון עוקבים. "למרות העלייה במספר העוקבים, המעורבות והחשיפה ירדה - רק כ-20% ממה שהיה לי לפני תחילת המלחמה".
לדברי חדאד, "אם מה שקורה בפייסבוק יעבור לאינסטגרם - זו מכה מאוד משמעותית עבורי. אינסטגרם היא הרשת החברתית המשפיעה בפעילות שלה, היא הכי חזקה. הפוסטים שמועלים שם יוצרים פולואפים חשובים, גורמים לעשייה בשטח. אם החשיפה תרד באינסטגרם, זו פגיעה חמורה ואנושה בהסברה הישראלית. אני יכול לשתף שיש אנשים שאני מכיר מהעולם הערבי שעוקבים אחריי אבל לא עוקבים טכנית אחר החשבון שלי, ולכן זה יהווה פגיעה מאוד אנושה".
ממטה משפחות החטופים נמסר כי "אין ספק ששינוי המדיניות של מטא לא יפגע בפעילות המטה בפלטפורמות של החברה. נושא החטופים אינו בשום אופן נושא פוליטי אלא עניין הומניטרי, ולכן אין שום סיבה להגביל אותו".
חשוב להסביר שזה תלוי מה ההקשר של פרסום התוכן - משמע, ככל שהקשר יהיה חברתי או פוליטי, לדוגמה קריאה לממשלה לשחרר את החטופים, מטא עלולה להגדיר את התוכן הזה כפוליטי או כחברתי. תינתן אפשרות לערער על כך, אבל זה תלוי בהחלטה הסופית של הרשת החברתית.
אליאב בטיטו, ראש מטה ההסברה האזרחי, אומר כי "ההחלטה הזו מצערת, אך לא מפתיעה. מאז תחילת המלחמה אנחנו רואים שחברת מטא מעלימה עין מנושאים הסברתיים ומפוסטים של פייק ניוז אנטי-ישראלי ואנטישמי. ההחלטה הזו מצד מטא משקפת הלך-רוח המתעלם מסוגיות רגישות ומעודד תוכן קיצוני ומגמתי על פני העובדות, האמת והמציאות".
לדבריו, "לצערי, בעקבות ההחלטה הזו, משפיענים רבים יעדיפו שלא להתבטא בנושאים פוליטיים ובנושאי המלחמה, ויתמקדו בסרטונים של חתולים. אני מקווה שמטא יבחנו מחדש את ההחלטה, ובמקביל יכריזו כי הכחשת אירועי 7 באוקטובר היא למעשה צעד אנטישמי שיהיה אסור בפלטפורמה".
"החלטה מדאיגה מאוד בהקשר ההסברתי"
עידו דניאל, ראש זירת דיגיטל במשרד התפוצות, אומר כי "ההחלטה הגורפת של מטא כלפי יוצרי התוכן ומשתמשי אינסטגרם, שלא תאפשר מעתה והלאה קידום אורגני של משתמשים המעלים תוכן אותו היא מסווגת כ'פוליטי', מדאיגה מאוד בהקשר ההסברתי, והיא המשך ישיר של התנהלות הפלטפורמה כלפי היוצרים והמשפיענים שהעזו להשמיע את קולם למול העולם החל מ-7 באוקטובר. קודם הורידו להם תכנים, עכשיו פוגעים להם בחשיפה ובפרנסה.
"הגדרת תוכן כ'פוליטי' היא בעייתית מאוד, וזו הגדרה שנתונה לפרשנות ותגרור טעויות רבות מצד אינסטגרם. מי מחליט מה פוליטי ומה לא? אם כל מה שקשור למלחמה זה פוליטי, אז גם צילום סרטון עם הילדים במקלט זה פוליטי, ושיתוף תמונות של החטופים זה פוליטי. אין לזה סוף. זכותו של כל משתמש להביע את דעתו, את תחושותיו ואת דאגותיו בנושא המלחמה, גם אם עיקר העיסוק שלו ביומיום הוא תוכן קומי או לייף סטייל.
"חבל מאוד שמטא לא מטפלת ישירות בבעיות המהותיות בפלטפורמה, כמו צבאות הבוטים שפועלים מתחילת המלחמה באופן מאורגן נגד משתמשים ישראלים בהסתה קשה וחסרת פרופורציות, דבר שממשיך להתקיים גם בעת כתיבת שורות אלה".