יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ
אגף החשכ"ל באוצר התייחס היום (ב') לדוח של חברת הדירוג מודי'ס, שבשישי האחרון הורידה את דירוג האשראי של ישראל ל-A2 והן את התחזית הדירוג לשלילית. במשרד האוצר קיבלו את הדוח כבר ברביעי, והגישו ערעור בניסיון לשנות את ההחלטה, אולם הוא נדחה והדוח פורסם בשישי כפי שתוכנן.
● שאלות ותשובות | התרחיש שמדאיג את מודי'ס והשלכות ההחלטה של חברת הדירוג על הכיס של כולנו
● ניתוח | בארץ הדירוג יורד, בוול סטריט התמחור בשיא: התמרון של המשקיעים הישראלים הופך מסוכן יותר
החשב הכללי יהלי רוטנברג תיאר בתדרוך לעיתונים היום את מאמצי האגף לשנות את החלטה. "הטיעון המרכזי בערעור הוא שלא ניתן משקל מספק לעמידות ישראל תחת השפעות המלחמה וניתן לראות זאת בנתונים המרכזיים", אמר רוטנברג והדגיש כי אמנם ישראל נפגעה וטולטלה בעקבות טבח ה-7 באוקטובר אך צפויה להתחזק כלכלית ולחזור לרמות טרם המלחמה: "ישראל פורעת את חובותיה והיא אינה בסיכון לא להחזיר את החוב".
החשב ציין כי באירועים גיאו-פוליטיים קודמים, כמו הקורונה או מבצעים צבאיים קודמים, הצמיחה של ישראל ירדה "אך עלתה לאחר מכן וחזרה לצמוח בחוזקה". בהתאמה, יחס הגירעון שאמור לעמוד על 6.6% בשנה הקרובה צפוי לרדת בשנה העוקבת ומדינת ישראל ערכה שינויים בתקציב בכדי להתאים את הוצאות הממשלה בעקבות המלחמה.
החשב הכללי ציין בתדרוך העיתונאים כי הם מעריכים את מוד'יס, עם זאת הם חלוקים על ההחלטה להוריד את הדירוג עם הצבת התחזית כשלילית: "עשינו כל מה שביכולתנו כדי להעביר לנציגי מודי'ס שזו לא העת להורדת דירוג מסוג זה. זה לא מתיישב עם נתוני המשק, הגשנו ערעור על ההחלטה והערעור נדחה. הבסיס לערעור הינו בשל כך שמדינת ישראל הוכיחה עמידות חזקה לאורך שנים מאירועי משבר. מאז הטבח ישראל נמצאה במלחמה בחזיתות שונות והכלכלה עומדת בכך תוך תמיכה במלחמה".
"אנחנו לא מתעלמים מהאירועים הגיאו-פוליטיים, עם זאת, אנו חושבים שניתן משקל עודף לתרחישים תיאורטיים שאין ודאות להתרחשותם. עצימות המלחמה בעזה יורדת, היקף משרתי המילואים יורד והיקף ירי הרקטות הצטמצמם. ככל שהמלחמה בעזה ממשיכה, הרציונל להרחבת הפעילות הצבאית יורדת. הסלמה בצפון זה לא תרחיש הצפוי לקרות", קבע רוטנברג.
החשב הזכיר למודי'ס כי הנתונים הכלכלים של ישראל נותרו חזקים, "החשבונות של ישראל נותרו חזקים, כמות יתרות מט"ח המוחזקות ע"י בנק ישראל גבוהות, השוקים נזילים וקיימת נגישות גבוהה של המדינה לשווקים בינלאומיים. בנוסף, יחס החוב עדיין נמוך בהשוואה היסטורית ובינלאומית. ישראל הוכיחה בעבר שהיא פורעת את חובותיה".
החשכ"ל נשאל על דברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במוצאי השבת האחרונה, בה ביקר בין היתר את חברת הדירוג מודי'ס ואמר כי החלטתם "אינה כוללת טיעונים כלכליים רציניים והיא מהווה כל כולה מניפסט פוליטי מבוסס תפיסת עולם גיאופוליטית פסימית ומופרכת" ועל השפעת דבריו. בתגובה, השיב רוטנברג כי "אני לא נותן ציונים לשר האוצר וכי השר לא מתייעץ איתי לפני התבטאויות שלו".
במודי'ס מעריכים: סבירות גבוהה למלחמה בצפון
חישוב הדירוג של מודי'ס מורכב מארבע סעיפים, שלכל אחד מהם יש ציון ומשקל שונה. האלמנוטים המרכזיים הם:
חוסן כלכלי - הבוחן את חוזק הכלכלה והיכולת לשרת את החוב.
חוסן ממשלתי ומוסדי - סעיף הבוחן את האיכות והחוסן של מוסדות המדינה, הכולל את יעילות הרשויות.
חוסן פיסקלי - בוחן את איתנות הממשלה למול נטל החוב, יכולת פירעון החוב ותשלומי הריבית על החוב.
רגישות לאירועי סיכון - הסעיף בו ישראל קיבלה ציון נמוך משמעותית. הסעיף בוחן את הרגישות בטווח הקצר של המדינה, ואת היקף כספי הציבור בהם היא נאלצת להשתמש כדי להתמודד עם האירועים. בסעיף זה נכללים סיכונים פוליטיים וגיאו-פוליטיים, סיכוני נזילות וכדומה. סעיף זה כבר פגע בעבר בדירוג של ישראל, ואף מנע העלאות דירוג.
החשב הכללי הסביר את סיבות מודי'ס להחלטה כפי שהאגף רואה זאת: "החברה ציינה הפעם כמה גורמים מרכזיים שהביאו להורדת הדירוג, בהיבטים הגיאו-פוליטיים. אחד הגורמים המרכזיים הוא הערכה כי חשיפת ישראל לסיכונים גיאופוליטיים הינה גבוהה גם אם עצימות המלחמה בדרום תישכח. למרות המו"מ בעזה אין בהירות לגבי הסיכוי להוציא לפועל הסכם שכזה. גורם נוסף הוא עוצמת המוסדות - ישראל יכולה להיקלע לטלטלה פוליטית אם הקבינט יתפרק, והרשויות בישראל יפגעו וייחלשו בעקבות זאת. בהיבטים כלכליים החברה צפתה שהגירעון יעלה בעקבות העימות וצפויות הוצאות ביטחוניות ועלות ריבית גבוהה יותר".
לגבי הורדת התחזית, בחשכ"ל ציינו כי במודי'ס ראו סבירות גבוהה לעימות בצפון, שיכול להוות סיכון לשטחה של ישראל ויכלול פגיעה בתשתיות וגיוס גדול יותר של מילואים. פרט לכך הפגיעה בצמיחה של ישראל יכולה להתכווץ בשל הסלמה בגבול לבנון ולהביא לירידה בתוצר. השפעה שלילית נוספת היא בכך שחלק מהסקטורים במשק, בייחוד ענף הבנייה, עדיין לא התאוששו.
בפן החיובי, מודי'ס ציינה את חוזק הכלכלה הישראלית, הן את החוסן הפיסקלי והן את החוסן המוניטרי. החשב אמר כי ישראל בעלת חוזק ארוך שנים עם כלכלה מגוונת והכנסה גבוהה. מדיניות מוניטרית עצמאית, נזילות גבוהה ונגישות גבוהה לשוקי ההון. החשב הדגיש כי במודי'ס ציינו לטובה את תקציב המדינה המכיל צעדים לצמצום הגירעון בשנה הקרובה ובשנים שלאחר מכן. הוא הוסיף שיש לייצר אמינות בשווקים לכך שהחלטות הממשלה אכן יביאו לצמצום ההוצאות בהמשך.