נסראללה ושר החוץ האיראני בביירות / צילום: ap
בניגוד לירי הרקטי מרצועת עזה, ההסלמה מול חיזבאללה התרכזה עד עתה באזור הגבול עם לבנון. עם זאת, מטחים של עשרות רקטות לא מהווים ולו קוריוז למימוש היכולות של ארגון הטרור השיעי.
● ניתוח | הולנד מצטרפת לאיטליה, ספרד ובלגיה: מסרבת למכור חלקי חילוף ונשק לישראל
● מבוכה לחות'ים: תקפו ספינה שהייתה בדרכה לאיראן
על אף המעורבות של טהרן שבאה לידי ביטוי בפגישת מזכ"ל חיזבאללה בסוף השבוע עם שר החוץ האיראני אמיר עבדלליהאן בביירות, נסראללה מודע לכך שההרס ממלחמת לבנון השנייה צרוב בזיכרון ובתודעה של העם הלבנוני. הוא זוכר כיצד ניסה להסביר כי ארגונו "לא ציפה, ולו ב־1%" כי חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב תביא למלחמה בהיקפים שהיו ב־2006.
לבנון היא מדינה מרוסקת פוליטית, מדינית, ובבנק העולמי כבר הגדירו את משבר הכלכלי במדינה שהגיעה לחדלות פירעון כבר לפני כארבע שנים, בתור אחד מהחמורים ביותר מאז אמצע המאה ה־19. קצב האינפלציה השנתי בלבנון עמד בדצמבר על כ־192% "בלבד", לאחר כ־268% באפריל, ובניסיון להתמודד עם השחיקה המתמדת של הלירה הלבנונית - אזרחים מוצאים את מבטחם במטבעות קריפטוגרפיים.
מהזווית הישראלית, אחת הבעיות במצב זה היא שגם טרם המלחמה - המשבר הכלכלי של השכנה הצפונית "תדלק" גיוסים של אזרחים מהשכבות החלשות לשורות חיזבאללה. כיום, שכר חודשי של חייל בצבא לבנון עומד על כ־150 דולר, כשמנגד חיילי חיזבאללה נהנים ממשכורות חודשיות בסך כ־1,300 דולר. זה עשוי להסביר איך חיזבאללה הגיעו, לפי הערכות, ל־100־60 אלף חיילים.
מוקד פעילות חקלאית
למורת רוחו של נסראללה, הלחימה בעצימות הנוכחית בדרום לבנון אף היא גורמת נזקים קשים לכלכלה המרוסקת במילא. לפי "א־שרק אל־אווסט", היקף הנזקים בדרום לבנון בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה הסתכמו ב־1.2 מיליארד דולר. מרבית הנזקים נבעו מפגיעה בתשתיות, כבישים, מבנים ואדמות חקלאיות. בד בבד, נזקים בסך כ־300 מיליון דולר נגרמו כתוצאה מסגירת מוסדות והשבתת עסקים בדרום לבנון, בזמן שמהמרחב התפנו יותר מ־86 אלף איש, כך לפי נתוני האו"ם. אותם אזרחים התפנו מכ־87 כפרים ועיירות, כשהמספר הגדול ביותר של העוזבים היה מאזור צור: כ־27 אלף.
בדומה למתרחש בישראל, הפינויים משליכים על כלל כלכלת לבנון, שהרי דרום המדינה הוא מוקד פעילות חקלאית. חלק בלתי מבוטל מהטבק, כ־22% מהפירות וכ־38% מהזיתים בלבנון מגיעים מהדרום. למעשה, כ־5,000 טונות מתוך כ־25 אלף טונות שמן זית שמיוצרים מדי שנה בלבנון מגיעים ממרחב המלחמה.
"חיזבאללה הוא ארגון טרור, עם זהות ג'יהאדיסטית, צבאית, אבל באותו הזמן יש גם זהות מדינתית. הוא מציג עצמו בתור 'מגן לבנון'", אומרת לגלובס ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב, וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון. "אנחנו מכנים זאת 'ישות היברידית': ארגון חברתי ומדיני עם זרוע פוליטית, ושרים בממשלת לבנון. מערכת השיקולים של נסראללה סבוכה יותר, כי יש לו קשב לדעת הקהל".
בביירות מודאגים מהפגיעה האנושה בענף התיירות המצליח, שמהווה כ־20% מהתמ"ג. מייד לאחר ההסלמה, מדינות הוציאו אזהרות מסע ללבנון - וחברות תעופה הפסיקו לפקוד את נמל "רפיק חרירי" בבירה. חברת התעופה הלאומית "מידל איסט איירליינס" חתכה את היקף הפעילות ב־80% בעקבות הפחתת הכיסוי הביטוחי.
קביעת הגבול היבשתי
"הפוטנציאל של הרס לבנון, כשהמדינה בכאוס כלכלי מתמשך, מהווה סיבה לכך שלמרות ימי קרב קשים, זו לא המלחמה עם חיזבאללה", מסבירה ד"ר ולנסי. "מי שמכיר את נסראללה ועוקב אחרי הנאומים שלו, מבין כי הוא עדיין בגישה של מידה כנגד מידה".
ההשלכות הכלכליות של הלחימה על שני הצדדים נותנות לאמריקאים סיבה לאופטימיות שמאמצי המתווך עמוס הוכשטיין, יניבו רגיעה.
לפי המתווה המסתמן, חיזבאללה לא ייסוג אל מעבר לנהר הליטני בדומה להחלטת 1701 שסיימה את מלחמת לבנון השנייה, כי אם למרחק של כ־10-8 ק"מ מהגבול - ולחלל ייכנסו כוחות יוניפי"ל וצבא לבנון. אם וכאשר המתווה הזה יצליח, המטרה בוושינגטון תהיה לעבור לשלב השני שבו ייקבע הגבול היבשתי בין המדינות.
כיום, ישראל ולבנון חלוקות ביניהן על 13 נקודות לאורך הגבול בין המדינות, החל ממרחב מטולה במזרח ועד נקודה 1-B.
לפי עמדת ביירות, כשישראל נסוגה מרצועת הביטחון בשנת 2000 - היא סיפחה לשטחה מרחב קטן ממעבר הגבול הבינלאומי לנאקורה. האמריקאים מקווים כי כשנה וחצי לאחר שהצליחו להביא להסכם גבול ימי עם ישראל, הם יוכלו למנף את הסיטואציה גם לפתרון המחלוקות הללו.