ישראל מיישרת קו עם למעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם / אילוסטרציה: Shutterstock, Burdun Iliya
למעלה מחמש שנים אחרי שהחלה העבודה עליו, הכנסת הצביעה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית בעד חקיקתו של חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית ובכך יישרה קו עם למעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם בכל הנוגע למנגנון של יישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, שיותר ויותר תאגידים בוחרים בו.
● ראיון | המחקר הישראלי שעלה למאסק בחבילת שכר של 56 מיליארד דולר
● שאלות ותשובות | קרן של 1.2 מיליארד שקל והבכירים שנחקרו: כל מה שכדאי לדעת על הפרשה שמטלטלת את שוק ההון
החוק החדש, שעליו כתבנו ב"גלובס" עם הגשתה של הצעת החוק הממשלתית בעניינו, קולט לדין הישראלי את חוק המודל שניסחה ועדת האו"ם למשפט מסחרי בינלאומי (UNCITRAL), שהוחל על היום ב-119 תחומי סמכות שיפוט. "החקיקה צפויה להתאים את הדין בישראל ביחס לבוררויות בינלאומיות לסטנדרט הנהוג במדינות מתקדמות בעולם, ובהתאם לקדם את מעמדה המשפטי והכלכלי של ישראל", הסביר עו"ד יובל נעים ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', שהשתתף בדיונים בהצעת החוק שהתקיימו בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כנציג הפורום הישראלי לבוררויות בינלאומיות. בפורום חברים עורכי דין ישראלים מהמשרדים המובילים העוסקים, מפתחים ומקדמים את תחום הבוררות הבינלאומית בישראל.
לדברי נעים, "החוק צפוי לעודד גופים מסחריים זרים לקיים בוררויות בינלאומיות בישראל, ובכך להשפיע על מיצובה של מדינת ישראל בענף המסחר הבינלאומי ולתרום לשיפור מצב הכלכלה הישראלית, שהצורך בכך מודגש במיוחד בעת הזו".
הצורך בחוק עלה מן הסקטור הפרטי
הסיפור עם החוק הזה, בתמצית, נוגע לכך שיותר ויותר חברות בינלאומיות מעדיפות ליישב את הסכסוכים ביניהן שלא באמצעות בתי המשפט - מהרבה מאוד סיבות. החל מסודיות, דרך יעילות ועד ודאות. כשחברות זרות רבות, הן רוצות לדעת מה כללי המשחק שחלים ביניהן. אם כל חברה יכולה לגרור את האחרת לבית המשפט במדינה שלה, הוודאות הזו מתערערת, וגם הסיכוי להסכים ליחסים מסחריים מלכתחילה. הטעם הזה בדיוק הוא שגורם לחברות רבות לערוך ביניהם הסכמים שבהם הן מסכימות על האופן שבו יוכרע סכסוך ביניהן אם יהיה. חוק הבוררות המקומי שהיה בישראל לא כיסה את מנעד האפשרויות שחברות מבקשות להן. החוק החדש, שקולט את ההסדר הבינלאומי - מבקש לעשות את זה בדיוק.
בין היתר, החוק יקבע כי הסמכות לדון בענייני בוררות בינלאומית תהיה מסורה לבית המשפט המחוזי. כן קובע החוק כי בפרשנות של החוק יש להשתמש במקור הבינלאומי שלו, קרי בחוק המודל, ובצורך להבטיח שמירה על עקרון תום הלב, כמו גם על אחידות במישור הבינלאומי.
כפי שדיווחנו לפני מספר חודשים בגלובס, הצורך בחוק עלה מן הסקטור הפרטי, שהתעניין יותר בבוררויות בינלאומיות, והרצון הזה זכה לקשב במחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים. מאז הונחה ביולי הצעת החוק הממשלתית, נערכו בה מספר שינויים, שהעיקרי בהם, הסביר נעים, נוגע להגדרה של בוררות בינלאומית, שינוי שיאפשר להכניס פנימה אליו שחקנים מסוימים, שלכאורה לא נחשבו חלק ממנו, כמו חברות בת של חברות בינלאומיות שיכולות היו להיתפס מקומיות עבור החוק, ולכן לכאורה החוק שרלוונטי היה עבורן - הוא חוק הבוררות המקומי. המשטר הזה, הוא אומר, לא פוגע בזכויות של צדדים והוא לא פחות טוב מחוק הבוררות המקומי הישן. המטרה היא כיבוד האוטונומיה של הצדדים. בהתאם לכך, הכנסה של קבוצות נוספות אליו היא בעיקר יישור קו עם הסדר מודרני שהולם את עולם המסחר הגלובלי ואת מה שהצדדים מבקשים להשיג באמצעות בוררות.
עוה"ד גדעון פישר, מומחה למשפט בינ"ל ומי שכיהן כנציג מדינת ישראל ושופט בביה"ד לבוררות מסחרית בינ"ל, היה גם הוא שותף לדיונים על החוק במשרד המשפטים ובוועדת חוקה חוק ומשפט, מטעם לשכת עורכי הדין, מספר כי התקיימו עשרות שעות דיונים בעניינו לאורך הדרך. "זהו צעד חשוב שמציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות, שהבינו מזמן שבעולם שבו למעשה קיים שוק עסקי אחד, ראוי שסכסוכים בינ"ל יפתרו באופן נפרד מסכסוכים פנים-מדינתיים", אמר. "יתרה מכך, ראוי שדרך הפתרון לסכסוכים יהיה אחיד בכל העולם. כעת, תאגידים בינ"ל יזכו להליך משפטי עם כללים ברורים ואחידים ויגבר הרצון לקדם עסקים עם ישראל ובישראל. אין ספק, כי החוק יביא גם לקידום של עו"ד ישראלים, בעולם הבוררות".
שר המשפטים, יריב לוין, מסר לאחר אישור החוק: "אישור החוק הוא בשורה והקלה גדולה למגזר העסקי, ואישורו, שיאפשר קיום בוררויות בינלאומיות בישראל חשוב במיוחד בתקופה הנוכחית. יצירת מסגרת תומכת לקיום בוררויות בינלאומית בישראל תתרום רבות להתמודדות עם האתגרים הכלכליים שהתעוררו בעקבות המלחמה ותשדרג את היכולת של עסקים ישראלים להתמודד בזירה העסקית הבינלאומית ולצמצם עלויות משמעותיות הכרוכות בהתנהלות בבוררות בינלאומית בחו"ל במקרה של סכסוכים עם גורמים עסקיים זרים".