"הם לא מכירים בקיומנו": הספורטאי שהביא את ההמנון הישראלי לקטר

זה נשמע תרחיש כמעט דמיוני: בזמן שישראל נלחמת ברצועת עזה ובכירי חמאס מתגוררים בקטר, לפני כשבועיים הושמע המנון "התקווה" בבירה דוחה. זה קרה ב־31 בינואר כאשר הסייף הישראלי יובל פרייליך (29) זכה בתחרות הגרנד פרי היוקרתית וגרף מדליית זהב. הוא עלה על הפודיום באצטדיון לוסייל ספורט ארנה, מרוגש במיוחד, כאילו זכה לא רק בתחרות עצמה, אלא גם בניצחון לאומי שמייצג הרבה יותר מרק תחרות סיף.

● דרכון זר ב-800 אלף אירו: זו התעשייה שמשגשגת כשחצי עולם במלחמה 
● ראיון | האם ההודים יישארו בנמל חיפה אם ההפסדים ייערמו? "כל מי שמנהל עסקים בוחן אם להמשיך או למכור" 
● כבר עשור שמבטיחים לנו בשר ללא בשר. אנחנו עדיין מחכים למהפכה 

"השמעת ההמנון בפנים שלהם, על אפם ועל חמתם, זו תחושה מספקת במיוחד", הוא מספר בראיון. "גם לעובדה שהיו שם נציגים ישראלים, שחייבו את הקטרים לארח אותנו כמשלחת רשמית, יש משמעות. אבל אין ספק שההמנון היה השיא. בטיסה לדוחה שמתי לב שבמפה שמראה את מסלול הטיסה ישראל לא הופיעה. זו המציאות של הקטרים, הם לא מכירים בקיומנו. לניצחון הזה יש סמליות".

עם זאת, כספורטאי שמתארח שם בתחרויות הוא בהחלט מתקבל יפה. "עבורי זו הפעם השישית או השביעית בקטר, והם תמיד מקבלים אותנו בזרועות פתוחות ובסבר פנים יפות. הייתה אבטחה צמודה, אבל בתקופה האחרונה זה ככה בכל הטיסות שלנו, אז לא הייתה תחושה שונה ולא היו שום תקריות או דרמות".

למרות כל הרעש הטבעי ברקע, בטח בנסיבות הקיימות, לפרייליך חשוב לחדד שהוא משתדל כמה שיותר להתמקד ברמה המקצועית. "צריך לזכור שאני מתמקד בתחרות, ואת הסיפור מסביב אני משאיר לאנשים אחרים. אנחנו כספורטאים מציבים לעצמנו מטרות כל הזמן, ועבורי מדובר בתוצאה. הדבר הכי חשוב לי הוא יישום היכולות שלי, הבאות לידי ביטוי באלמנטים שאנחנו עובדים עליהם אלפי שעות. בסופו של דבר, כשכל אלה מתחברים בצורה מספיק טובה ומדויקת, אנחנו מאמינים שנוכל לנצח. הניצחון עצמו נותן הרבה מאוד ביטחון ומוכיח שהעבודה שלי ושל הצוות המקצועי שלי נכונה, מדויקת ויכולה להוביל למקומות טובים".

 פרייליך בדוחה. ''מתמקד בתחרות ומשאיר את רעשי הרקע לאחרים'' / צילום: Team Bizzi

בכלל, הרבה מההצלחה שלו הוא זוקף לצוות שמלווה אותו לאורך הקריירה. "אילולא העבודה שלי איתם, לא הייתי מתקרב למקום שאני נמצא בו עכשיו. העבודה של ספורטאי היא סיזיפית, שוחקת ולא תמיד מתגמלת ברמת התוצאה, אבל עם אנשים טובים סביבי אפשר לצלוח את זה".

"בלי חסויות או גב כלכלי בלתי אפשרי להתפרנס"

בדרך למדליית הזהב בקטר גבר פרייליך בין השאר על האלוף האולימפי לשעבר - הצרפתי יאניק בורל - שזה הישג כשלעצמו. "אני והצוות שלי האמנו תמיד שהיכולת ישנה, רק היה צריך למצוא את הדרך להביא אותה לידי ביטוי בתחרויות. באותם יומיים בקטר הבנתי מיד שאני מסייף מדויק ונכון, ושעם הכוונה טקטית נכונה, הכנה מנטלית מדויקת ושמירה על הרוטינות שלי לאורך התחרות, אצליח לנצח גם יריבים טובים מאוד. בסופו של דבר הריכוז צריך להיות בביצוע ולא בתוצאה".

זו גם אינה הפעם הראשונה שבה פרייליך שמע את "התקווה" ממרומי הפודיום. כבר בשנת 2019, באליפות אירופה שהתקיימה בדיסלדורף שבגרמניה, הוא ניצח בגמר וקבע תקדים חשוב לענף - סייף ישראלי שזוכה באליפות אירופה.

כיצד משלמים על ההוצאות הרבות של האימונים והתחרויות?
"הוועד האולימפי עובד לפי קריטריונים שעל פיהם הוא נותן מלגות לספורטאים. בזכות העובדה שלאורך השנים עמדנו בקריטריונים, אז קיבלנו ממנו מלגה, שכוללת מעטפת רפואית ועוד. אלה דברים שבמדינות מסוימות לא מקבלים בכלל, ובמדינות אחרות זה רק הבסיס. בסוף זה עניין של סדר עדיפויות, וברור לי מאוד שסדר העדיפויות שלנו הוא אחר, ובצדק.

"עם זאת, קשה מאוד מבחינה כלכלית להתקיים מהמלגה הזאת בלבד, ולרוב ספורטאים צריכים לעבוד ולדאוג להכנסות נוספות. בלי חסויות או גב כלכלי מהמשפחה בלתי אפשרי להתפרנס. החיים לא עוצרים בשביל ספורטאים, ואנחנו צריכים להתמודד עם הדברים הרגילים שכל אזרח מתמודד איתם. עם הקיצוצים בתקציבי משרד התרבות והספורט האיגוד יהיה מוגבל יותר מבחינת היכולת שלו לסייע בדברים האלה. כולם היו רוצים עוד כסף והשמיכה קצרה, אבל אנחנו עושים את המקסימום עם מה שיש".

"פספסתי לא מעט תחרויות בגלל השבת"

פרייליך נולד בישראל להורים שומרי מסורת שעלו מאוסטרליה ויש לו חמישה אחים ואחיות. לאחר שהות של כמה שנים באוסטרליה, לרגל עבודתו של אביו, הם חזרו לישראל והתגוררו בנווה דניאל שבגוש עציון. בשירות הצבאי הוא היה במעמד של ספורטאי מצטיין, מה שאפשר לו להתמקד באימונים ובתחרויות.

בשנת 2008, כשהיה בן 13 בלבד, קרו שני אירועים מכוננים שייתכן שבנו את החוסן האישי שלו כספורטאי. הראשון התרחש ברמה המקצועית כאשר הוא זכה באליפות ישראל עד גיל 13, מה שסלל בגיל הזה את הדרך קדימה ונתן מוטיבציה להמשיך ולצבור ניסיון ותארים. האירוע השני שעיצב אותו היה חיצוני לספורט: באותה השנה הגישו יובל ואביו עתירה לבג"ץ בנוגע לקיום תחרויות בשבת על ידי איגוד הסיף.

"לדעתי במדינת ישראל לא יכול להיות מצב שבו לא מתאפשר לספורטאי דתי להתחרות בגלל שהתחרויות מתקיימות בשבת", מסביר פרייליך. "עצם העובדה שמתקיימות תחרויות בשבת מעמידה ספורטאים דתיים בדילמה - וגם אני עמדתי בדילמה כזאת כמה שנים, ופספסתי לא מעט תחרויות בגללה".

אך למרות העתירה והניסיון שלו לשנות את המציאות, בג"ץ החליט לא להתערב בשיקול הדעת של איגוד הסיף והתחרויות המשיכו להתקיים בשבת. בסופו של דבר פרייליך עצמו "נכנע" והתחרה גם הוא בשבת, אך בדרך לשם היו לא מעט מהמורות. "כשהגעתי להתאמן בארץ היו מאמנים שלא רצו לאמן אותי כי הייתי דתי והם לא ראו סיכוי שאצליח בגלל שהתחרויות היו בשבת. אני מבין את הקושי הגדול לקיים תחרויות גם לא בשבת, אך הייתי רוצה שיהיה יותר איזון בלי שספורטאים דתיים יצטרכו לפספס".

בינתיים, הניצחון הנוכחי בקטר גם קירב את פרייליך לאולימפיאדה שתיערך ב־2024 בפריז אך הוא מצדו פחות מתעסק בזה כרגע. "יהיה זמן לזה אחר כך. עכשיו אני מרוכז בביצוע ובהגעה לתחרות הבאה בצורה החדה והמדויקת ביותר שאפשר. נשארו עוד שלוש תחרויות, אחריהן אדע אם השגתי את הקריטריון האולימפי. עם זאת, צריך לזכור שהכול יכול להשתנות עד אז מבחינת הניקוד שאנחנו צוברים מתחרות לתחרות. בסופו של דבר אני משתדל להיות מרוכז בתחרויות עצמן, ואם אתמודד כמו בדוחה אז יהיה בסדר".