טיל ''חנית כחולה'' של התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית
התעשיות הביטחוניות הישראליות מאותגרות בעת הנוכחית בשל חיבור הביקושים הבינלאומיים הגוברים בצל מלחמת רוסיה־אוקראינה והמתיחות עם סין באסיה־פסיפיק מחד, והביקושים הישראלים בעקבות מלחמת חרבות ברזל מאידך. ובכל זאת, התעשייה האווירית הוכיחה השבוע כי היא מצליחה לעמוד בהספקות אסטרטגיות, מול אסטוניה, ולתכנן לטווח הארוך את הרחבת קווי הייצור באמצעות מפעל חדש. בה בעת, היקפי גיוס שכירי החרב הזרים של רוסיה נחשפים, וגם ערב הסעודית מצטיידת היטב מול האיום החות'י והאיראני. על כל אלו בפינה השבועית.
● העסקה הישראלית־סינגפורית לפיתוח ושיגור לווין מודיעין משותף
● "פצצת הנינג'ה": הכירו את הטיל שחיסל כבר שלושה בכירים
● שאלות ותשובות | בדרך לניקוי רפיח ישראל תפגוש את מנהרות המזומנים של חמאס
התעשייה האווירית פונה לבאר שבע
התעשייה האווירית קיימה היום (ה') אירוע הנחת אבן פינה למפעל היבשה החדש בבאר שבע, שבו צפויים להיות מועסקים כ־500 עובדים, ויקום בהשקעה של 280 מיליון שקל. מוצרי מפעל היבשה נמצאים בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחומי הרובוטיקה והאוטונומיה הקרקעית, מערכות מכ"ם יבשתיות כגון Drone Guard לאיתור ושיבוש רחפנים, ומכ"מים להגנת גבולות. בהקמת המפעל יושקעו יותר מ-100 מיליון שקל, והוא צפוי להיפתח ב-2027. מ"מ מנכ"ל אלתא, ישראל לופה, סיפר כי מפעלים קיימים יישארו בעינם, אבל בבאר שבע "יתרכזו בסנסורים, אינטגרציה, רק"מ ומיגון רכבים. האינטגרציה תתקיים בבאר שבע".
המפעל יהיה חלק מחטיבת אלתא של התעשייה האווירית, העוסקת בפיתוח מערכות מכ"מים מוטסים, מערכות מודיעין על מטוסי משימה, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות תקשורת. יו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ סיפר לגלובס כי זהו צעד אחד מבין השקעה רחבת היקף שמתוכננת בנגב ובאזור העוטף: "אנחנו מתכננים מתקן חדשנות באילת ומפעל באופקים. אנחנו פועלים לחיבוק לעוטף, באמצעות הקמת מקומות עבודה איכותיים, כולל דרישה למהנדסים ולחוקרים".
פתרונות לוחמה לזירת היבשה מהווים כ־15% מתקציבי ההגנה העולמיים ושוק זה צומח בקצב צמיחה שנתי של כ-6%. התחום כולל טכנולוגיית לוחמה אוטונומית הזוכה להתעניינות רבה מצד צבאות מתקדמים, ובראשן ארה"ב וישראל.
"בתור חברה ממשלתית ביטחונית יש לנו אחריות לאומית", אומר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי. "אנחנו שמים את מרכזי העוצמה שלנו בנגב. המפעל החדש ייתן צל פעילויות רבות במסגרת עולם היבשה העתידי. אנחנו מפרידים פה בנגב בין שתי פעילויות: מרכזי חדשנות שזו השקעה לעתיד והקמת מפעלים. כל הפעילויות נבחנות בתוכניות עסקיות, והכל על בסיס עסקי טהור".
טילים ישראליים-סינגפוריים בגבול רוסיה
הים הבלטי נחשב לאסטרטגי מאוד בעיני רוסיה, וזו אחת הסיבות המרכזיות לחשיבות הרבה שהיא מייחסת למובלעת קלינינגרד. אולם כעת, בגבול עם אסטוניה, שנמצא לא הרחק מסנט פטרבורג ומקלינינגרד כאחד, רוסיה תיאלץ להתמודד עם "חנית כחולה", טיל נגד ספינות מהדור החמישי, שפותח על ידי מיזם "פרוטאוס", המשותף לתעשייה האווירית ו־ST Engineering הסינגפורית. אספקת המערכת לאסטוניה הושלמה השבוע למרות אתגרי מלחמת חרבות ברזל. המיזם זכה במכרז האסטוני, שעמד על כ-150 מיליון שקל, באוקטובר 2021.
טילי "חנית כחולה" מבוססים על סדרת טילי גבריאל של התעשייה האווירית: מערכת טילי ים־יבשה שתוקפת בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה, ומאפשרת יכולות תקיפה מעבר לאופק נגד מטרות ניידות ונייחות ימיות - בטווח של עד כ־290 ק"מ. המשמעות של הטווח במתאר האסטוני היא כיסוי של כל הים הבלטי ואזורים אסטרטגיים עבור רוסיה. לפי דיווחים , ST Engineering, מייצרת את ראש הנפט והמנוע הרקטי של המערכת, שמשתמשת בדלק מוצק.
בדצמבר האחרון, פרוטאוס זכתה בחוזה של משרד ההגנה של סינגפור לטובת אספקת טילי חנית כחולה שמיועדים להחליף טילי הארפון מתוצרת אמריקאית בשש פריגטות.
הלגיון הנפאלי של פוטין
רוסיה עושה ככל יכולתה כדי להניע את מכונת המלחמה שלה באוקראינה, ובמסגרת זאת מגייסת כל העת שכירי חרב זרים כדי שילכו כצאן לטבח בחזית. זה קורה באפריקה, עם גיוס ממדינות כמו סודאן וסיירה לאון, אך קורה גם בהיקפים גדולים בנפאל.
לפי דיווח ב־CNN, הצליחה רוסיה לגייס לא פחות מ־15 אלף לוחמים נפאלים לטובת המלחמה. מוסקבה מפתה אותם באמצעות משכורות בסך כ־2,000 דולר בחודש, סכום עתק במושגים נפאליים. התוצר לנפש במדינה מהרי ההימלאיה, למשל, עמד על 1,336 דולר בשנת 2022. כך לפי הבנק העולמי.
סוגיה נוספת שנפתרת עבור אותם הנפאלים היא הדרכון שלהם, שנחשב לאחד הגרועים בתבל. רוסיה היא אמנם מדינה שנתונה לחרם, אבל גם כיום הדרכון שלה טוב בהרבה. בדירוג הדרכונים העולם לשנת 2024, רוסיה מדורגת במקום ה־36 בעולם עם 127 מדינות שאליהן ניתן להיכנס. לצורך ההשוואה, נפאל מדורגת במקום ה־85 בעולם עם 54 מדינות, מעט מעל מדינות כמו צפון קוריאה (52 מדינות).
ערב הסעודית רוכשת מערכת הגנה אווירית מקוריאה הדרומית
קוריאה הדרומית תספק לערב הסעודית מערכת הגנה אווירית מדגם KM-SAM בלוק 2 במסגרת עסקת ענק בסך כ־3.2 מיליארד דולר, שנחתמה בנובמבר ונחשפה רק החודש. היקף העסקה הזו מתקרב, לדוגמה, למכירת חץ 3 בסך כ־3.5 מיליארד דולר לגרמניה.
העסקה, שנחתמה בנובמבר ונחשפה רק החודש, כוללת אספקת עשר סוללות דרום קוריאניות לריאד, לאחר שאיחוד האמירויות רכשה סוללות הגנה אווירית דרום קוריאניות משלה כבר בינואר 2022. לפי דיפנס ניוז, האספקה לאבו דאבי טרם החלה משום שחברת "האנווה" הדרום קוריאנית עדיין מפתחת את הדור השלישי של המכ"ם.
סיאול החלה את ייצור המערכת, שמיועדת ליירט טילים בליסטיים ומטוסים, לפני כשלוש שנים, והטווח כיסוי שלה הוא כ־50 ק"מ. משקלה כ־400 ק"ג, והמהירות המרבית שלה היא מאך 4 - מאך 5 (כ־1.4 ק"מ לשנייה - כ־1.7 ק"מ לשנייה).