אחרי 50 שנה, גולדה מאיר חוזרת להעסיק את התרבות הישראלית

1

גולדה מאיר שבה לקדמת התרבות הישראלית. דמותה ופועלה, בעיקר בימי מלחמת יום הכיפורים, עומדים במרכזן של שלוש יצירות מדיסציפלינות שונות שעלו בזו אחר זו: סרטו של גיא נתיב "גולדה" שעלה באוגוסט, סרט הדוקו של יריב מוזר "יומני גולדה - הותר לפרסום" שעלה בקשת בספטמבר, והמחזה של מוטי לרנר "הגברת הראשונה" שעלה בדצמבר ב"הבימה".

דומה כי ההתעניינות האינטנסיבית הזו נגזרת מהעובדה שבשנה שעברה צוין יובל למלחמה, שגולדה עמדה בראשה מתוקף היותה ראש ממשלת ישראל דאז.

● 5 הערות|בין הדוב והמטבח המנצח: כיצד הפך השף הטלוויזיוני לגיבור התרבות החדש
● 5 הערות| הסיפור המדהים מאחורי הציור האבוד של גוסטב קלימט שהתגלה השבוע

2

אף שוועדת אגרנט, שחקרה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים, קבעה כי גולדה פעלה במהלכה בצורה שקולה ונכונה, המחאה הציבורית שהתעוררה אז בישראל האשימה אותה ואת משה דיין, שר הביטחון, בכשל המדיני שהוביל למלחמה ובכשל הצבאי שגרם לאבדות רבות. באפריל 1974, חודש בלבד לאחר שהקימה את ממשלתה השלישית, היא התפטרה מתפקידה ופרשה לביתה - חבולה רגשית, נפשית, פיזית ופוליטית. הרבה לפני המלחמה, וביתר שאת במהלכה, גולדה הייתה פרסונה מושמצת, יותר מכל חבריה למפלגה או לפוליטיקה בכלל. כותבי התוכנית הסאטירית "ניקוי ראש", ששודרה בערוץ הראשון בין השנים 1974-1976, הקדישו לה כמה מערכונים ארסיים ומרושעים (את דמותה גילמה רבקה מיכאלי).

לפניהם, ב-1970, חנוך לוין שירטט אותה ב"ישיבת הממשלה", אחד הקטעים הבולטים ב"מלכת אמבטיה", כדמות נפוחה, זחוחה ומנותקת מהמציאות. "הנני להזכירכם שאני ראש הממשלה. ותחילה אשא נאום אל שכנינו הערבים", אומרת במחזה בת דמותה של גולדה. "רבותי, ניסיתי וניסיתי ואני לא יכולה למצוא בעצמי שום פגם. 71 שנה אני בודקת את עצמי ואני מגלה בי צדק כזה שאלוהים ישמור. וכל יום זה מפתיע אותי מחדש. צודקת, צודקת, צודקת, ושוב צודקת". הקריקטורות ופיליטונים שפורסמו בימים ההם והספרים שניתחו את המלחמה וראו אור בסמוך לסיומה, נטולי רחמים ומידתיות, תרמו גם הם לדמוניזציה של גולדה.

3

דמות מפתח נוספת ממלחמת יום הכיפורים שזכתה למחזה משלה, שהייתה בחייה המאוחרים מושא לבוז ולשנאה אף יותר מגולדה, הוא שמואל גונן ("גורודיש") - גיבור מלחמת ששת הימים (מפקד חטיבה 7) ואלוף פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים, שועדת אגרנט שחקרה את תוצאותיה תלתה בו האשמה לכשלונותיה הצבאיים.

האיגרא רמא לבירא עמיקתא שאפיין את חייו של גונן הוא חומר ממנו עשויה טרגדיה יוונית משובחת, וכזו נכתבה כבר ב-1993, עשרים שנה אחרי המלחמה ההיא, על ידי הלל מיטלפונקט. במחזה "גורודיש" שעלה ב"קאמרי" הוא עוקב אחר הפסגות אליהן העפיל הקצין המהולל ב-1967 והתהומות אליהן נפל כעבור שש שנים, תוך הבנת שורש נפשו הסבוכה של הגיבור. ומהמקום הזה, מרעיף עליו המחזאי הערכה ואהדה. רגשות שלא זכה להם גונן באחרית ימיו, כי אם רק לרגש המשפיל ביותר: רחמים.

4

על פי מילון אבניאון פירוש המילה רהביליטציה הוא "שיקום; הַחזָרת אדם לחֶזקת הָגוּן לאַחַר שהוּשמץ בלא אָשָם; זיכּוּי שמו של מי שנמצא אָשֵם בדין; החזרת זכויות של מי שהן נגזלו ממנו בעבר". מעטים האנשים שזוכים לטיהור שמם, אם בכלל. שמואל גונן וגולדה מאיר, שתוצאות מלחמת יום הכיפורים הטביעו בהם אות קין, זכו לכך, אף כי הראשון פחות מהשנייה. רהביליטציה מבשילה מתוך תנאים שונים ומגוונים: כשנקודת הראות מתרחקת, כשאקלים פוליטי וחברתי מתחלף, כשחברה חסונה ואמיצה דיו בשביל לעדכן את קבעונותיה, ולפעמים גם ההשוואה לכאן ועכשיו מביאה איתה רהביליטציה מסוגה: הדמון של האתמול הוא שה תמים לעומת האיש הנורא של ההווה.

5

העובדה שגם גיא נתיב (יליד 1973) וגם יריב מוזר (יליד 1978) נולדו בעידן בו גולדה כבר לא הייתה שחקנית ראשית בזירה הפוליטית ניכרת בסרטיהם. הם נמנים עם דור חדש של יוצרי תרבות שנקודת מבטם הרעננה והבלתי משוחדת מתווכת את גולדה באופן מורכב יותר, ולפיכך גם אמין יותר מכפי שתיווכו אותה קודמיהם. היא לא הקשישה הקודרת והעיקשת, עם הנעליים הכבדות ועשן הסיגריות הסמיך שליווה אותה לאן שהלכה, שהוציאה מדעתם את חנוך לוין וכותבי ניקוי ראש הצעירים. ב-2023 גולדה מאיר שבה אלינו מהמתים כפוליטיקאית אחראית והגונה, אכולת חרטות, ספקות וכאבי לב, שהיה בה רוח עוז יותר מכל הקצונה הבכירה שהסתופפה סביבה. מאחורי גבה נהגו לומר, במין מחמאה פמיניסטית עקומה, שהיא הגבר היחיד בשולחן הממשלה. ברוח הזמן וממרחק הפרספקטיבה אפשר לקבוע שהיא הייתה בן אדם, אולי היחיד שם בסביבה.