גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצבא דורש 100 מיליארד שקל? "המלחמה לא הסתיימה, מוזר שהם כבר יודעים כמה כסף הם צריכים"

פרופ' צבי אקשטיין מוצא בתקציב שורה של בעיות ומסויג מתקציב הביטחון: "מוזר שהצבא כבר יודע כמה כסף הוא צריך בשנים הבאות. קודם שיבנה תוכנית רב–שנתית" ● לגבי ההמשך הוא מעריך: "השנה נלך לבחירות, ותהיה ממשלה אחרת"

פרופ' צבי אקשטיין / צילום: אונ' רייכמן
פרופ' צבי אקשטיין / צילום: אונ' רייכמן

"חברות הדירוג מסתכלות על מגוון נושאים כשהם בוחנים כלכלה. בין השאר נכנסות לדיון גם יכולת המשילות של הממשלה, יציבות המערכת הפוליטית הפנימית, וגם, ובמיוחד, היציבות הגיאופוליטית או הביטחונית", מסביר פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.

ראיון | לאחר שמכר נכסים ואת המטוס הפרטי, חיים כצמן יוצא מהמשבר: "זה לא היה נעים אבל לרגע לא הייתי לחוץ"
הסודות של ימ"מ: הכירו את יחידת המשטרה שעקפה את חברותיה הצבאיות בסיבוב
ראיון | "לא הייתי עושה משהו אחרת": המתווך הגרמני בעסקת שליט מעריך - זה הסיכוי לעסקה חדשה

ההחלטה של חברת הדירוג מודי'ס משבוע שעבר להוריד את דירוג האשראי של ישראל היא מהאירועים המשמעותיים לכלכלתה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מיהר לטעון שהיא פוליטית. "למי הם כותבים את הדוחות האלה? בעיקר למשקיעים בחו"ל שקונים אג"ח של מדינת ישראל או של בנקים וחברות ישראליים", מסביר אקשטיין.

לדבריו, "כל אזרח מבין שהסיכונים גדלו מאז המלחמה. אין תמימות דעים על איך היא תימשך, מה יקרה בחזית הדרומית, הצפונית, עם החטופים, בצד הפוליטי - כל אלה באי ודאות שגדלה מאוד מאז הדוח האחרון שלהם, וכמובן שהוצאות הביטחון והגירעון הממשלתי גדלו. על בסיס זה מודי'ס הורידו את הדירוג. הם אמרו, 'הכלכלה ברמת סיכון גבוהה יותר, לא רק בגלל המלחמה אלא גם כי הצד הפוליטי באי ודאות'. הם אפילו שואלים מה יקרה כשגנץ ואיזנקוט יעזבו את הממשלה".

בצד החיובי מציין אקשטיין כי "הם דווקא נותנים כמה ציונים טובים לתקציב. למשל את ההחלטה שמ-2025 יעלו את המע"מ באחוז. הם גם מדגישים שהגירעון בתקציב 2023-2024 לא ענק במונחים של ישראל, כי היה שיפור גדול ב-2022".

למה בנוסף להורדה הם גם נתנו תחזית שלילית לכלכלה הישראלית?
"בגלל אי הוודאות לגבי הצפון. הם אומרים זאת באופן חד-משמעי".

מה האפקט של אמירות כמו אלה של שר האוצר?
"האפקט השלילי הוא בראש ובראשונה על האזרח הישראלי, ששומע את שר האוצר שלו מתייחס לחברות הדירוג - כלכלנים בלתי תלויים - כאילו הם עוד פוליטיקאים שמתנגדים לו. זה פוגע באמון וביכולת לנהל את האירוע באופן ענייני. בדוח הם מסבירים מה לעשות כדי שהדירוג יעלה, אז למה לתקוף אותם? ומשיחות עם סמוטריץ, מודי'ס לא אומרים דברים ששר האוצר לא מקבל. הוא היה רוצה שהגירעון ב-2024 לא יהיה 6.6% אלא 5%. הוא אמר את זה. אלא שכשר אוצר יש לו מגבלות קואליציוניות".

לאחרונה הכנת עם ד"ר שרית מנחם-כרמי, חוקרת בכירה במכון אהרן, נייר עמדה שבוחן אם התקציב עומד באתגרי התקופה. מה המסקנות?
"תקציב 2024 מבוסס על תרחיש יחסית אופטימי של המשק, מאוד דומה לתרחיש של מכון אהרן. לפיו, הלחימה האינטנסיבית בדרום מסתיימת לחלוטין בסוף הרבעון השני ותימשך בעצימות נמוכה יותר עד סוף השנה, ובצפון נסיים את הרחקת כוחות חיזבאללה מהגבול וניתן ביטחון לתושבי הצפון ללא מלחמה כוללת.

"עוד הנחת מוצא של האוצר הוא שהמשק יצמח ב-1.6% השנה. במכון סבורים שזה יהיה קצת פחות. צפי לצמיחה יותר גבוהה מתבטא גם בהערכה לגבי תקבולי מס יותר גבוהים. לצערי ההערכה הזו לא מותירה שולי ביטחון והם משאירים את עצמם ללא מקום לטעויות".

סדר עדיפויות שונה

אלה לא הבעיות היחידות שמצאו אקשטיין ומנחם-כרמי בתקציב המוצע. אחת מהן היא בגזרת האוכלוסייה הערבית. "הוחלט על קיצוץ רוחבי של 5%. טוב שעשו קיצוץ, אבל עשו קיצוץ עודף של 20% בתקציבים המיוחדים של החברה הערבית - תקציבים מקדמי צמיחה כי הם תומכי תעסוקה ותשתיות. בשנה האחרונה הייתה ירידה חדה בתעסוקה של הגברים הערבים והתעסוקה של נשים ערביות נמוכה, וחלק מהתוכניות לשילובם בכלכלה ייפגעו כעת.

"וישנו מספר משרדי הממשלה. גם מבחינה סימבולית הורדת המשרדים ל-17, שזה מה שצריך, במקום 30 פלוס, היא חובה. המהלך הזה יחסוך כשני מיליארד שקל".

אקשטיין מזכיר עוד סעיף שניתן לחסוך בו: "כבר בתקציב 23' יש מה שנקרא 'כספים קואליציוניים' למטרות שונות ומשונות כמו מורשת, זהות יהודית, שכר גבוה יותר למורים בסקטור החרדי שלא מלמדים ליבה, העלאת קצבאות האברכים וגם הרבה כספים ליהודה ושומרון לרווחה ולא לצמיחה כלכלית. סדר גודל של 4.5-7 מיליארד שקל. זה הרבה - כשליש אחוזי תל"ג. בהקשר הזה נראה שלא הפנימו בממשלה שהמלחמה הביאה לשינוי סדרי העדיפויות של המשק".

כתבתם שהממשלה הייתה יכולה לבצע רפורמות מעודדות צמיחה, אך החליטה שלא. מה למשל?
"רפורמות מעודדות צמיחה הן בדרך כלל לטווח ארוך, אבל הפוליטיקאים מסתכלים רק לחצי השעה הקרובה. רפורמה אחת שצריך לעשות היא דיגיטציה של המערכת הממשלתית. אנחנו בפיגור משמעותי במערכת המס, התשלומים. בחלק ממשרדי הממשלה משתמשים בפקס וטפסים ידניים בלבד. צריך לאפשר לפתוח עסק באפליקציה - למלא פרטים, המוסדות יענו לך בתוך 24 שעות, והעסק מוקם. זו רפורמה עם השפעת צמיחה כי היא מגדילה את התחרות והעלויות לא גבוהות. זה נכון לגבי עוד מערכות, כמו היבוא.

"נושא נוסף הוא תכנון התחבורה בישראל 20 שנה קדימה, כדי שנגיע למהירות הנסיעה בתחבורה הציבורית המקובלת באירופה. אצלנו מהירות היא מחצית ממה שקיים באירופה עכשיו. זה מאוד חשוב כי זה מתחבר להשקעות בדיור. אנשים רוצים לגור איפה שיש תחבורה נוחה למקומות העבודה. אין לנו תכנון כמעט בנושא. זה לא הרבה כסף - 100 מיליון שקל בשנה ואנחנו יכולנו לבנות תוכנית סטטוטורית ל-20 שנה קדימה. כשרואים שנבנית תחנת רכבת מיד בונים גם משרדים, מגורים וכן הלאה".

כתבתם שהעובדה שלא קיצצו בכספים קואליציוניים שידרה להסתדרות ולגופים במשק שאין כאן משבר שידרוש מהם להשתתף במאמץ הלאומי. למה הכוונה?

"בזמן משבר יש הזדמנות לשנות דברים קשים ומבניים, ולא ניצלו את האירוע לצעדים הנדרשים לטווח הארוך. יש כאן אפשרות אמיתית לבנות מחדש את כל סדר העדיפויות".

הזכרתם שנכנסנו למשבר עם יחס חוב-תוצר נמוך יחסית, שמאפשר להתמודד עמו יותר בקלות. עד כמה צריך לדאוג מהרעה בגלל המלחמה?
"מ-2003 כל הממשלות שמרו על מסגרת תקציבית נכונה, ולכן החוב-תוצר ירד ל-60% כבר לפני 5 שנים, וגם אחרי הקורונה חזרנו אליו יחסית מהר. הנתון הזה מאפשר למשק להיות עמיד יחסית לזעזועי משבר, בנוסף למערכת פיננסית בריאה, מערכת מוניטרית מעולה ועודף במאזן תשלומים. האם החוב תוצר יעלה באופן מסוכן? הסכנה היא כמו שמודי'ס אמרו, חוסר היציבות הפוליטית שלא מאפשרת לקבל החלטות נכונות, והאפשרות למלחמה בצפון. כרגע לא הייתי דואג יותר מדי".

הצבא צריך תוכנית

מה לגבי תקציב הביטחון? צה"ל דורש סכומים די מטורפים וההנחה הרווחת בקרב מקבלי ההחלטות הוא שחייבים להוסיף לו תקציבי עתק.
"מוזר שהצבא כבר יודע כמה כסף הוא צריך בשנים הבאות. המלחמה עוד מתנהלת, התחקירים טרם נעשו, לא נעשתה הכנה לגבי השינוי בדוקטרינה הצבאית, אז איך אפשר כבר לבוא בדרישות? בדרך כלל מתכננים שינויים ואז בודקים כמה זה מצריך. הצבא צריך לבנות תוכנית רב-שנתית ואז לבדוק כמה הוא צריך. אירועי 7 באוקטובר לא קרו בגלל תקציב חסר, הם קרו בגלל כשל מודיעיני וקונספציה מוטעית. מאז שהצבא התעשת נראה שהוא נלחם בצורה מעוררת השתאות, בתקציב הנוכחי".

כשאתה מסתכל על מה שקורה בכלכלה הישראלית, ובכלל, אתה מצליח להישאר אופטימי?
"אני אגיד בצורה כללית. הקואליציה הנוכחית לא מתפקדת כממשל יעיל, ומעלה הרבה סימנים של חולשה וחוסר יכולת להסתכלות ארוכת טווח, ויש חוסר אמון בה בציבור. ולכן באיזושהי נקודת זמן בשנה הזו נלך לבחירות, ואחריה תהיה כאן ממשלה אחרת, שתוכל לעשות מה שצריך, שתקדם מדיניות תומכת צמיחה. יש תוכניות, צריך רק לבצע. הצעירים, למרות כל הקשיים, נלחמים את המלחמה הקשה ביותר שהייתה כאן מעולם. זה מצביע על רוח ועל רצון להיטיב עם המקום הזה, ובטווח הארוך משפיע לטובה גם על הכלכלה".

הראיון נערך עם עורך מדור הדעות במסגרת הפודקאסט "רוח מערבית"

עוד כתבות

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פרנקפורט קופצת בכ-1.3% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגדם בעבירות ביטחוניות חמורות ועבירות שוחד, ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לטובת ביצוע הימורים בפלטפורמת ההימורים הדיגיטלית "פולימרקט"

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיון נואש לשפר את המכירות שלהם

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"