הבניין ברחוב ויצמן 154, כפר סבא / צילום: נועה אורמן
תקציב 2024 מחזיקים אצבעות שהאנליסטים של S&P ופיץ' לא רואים ערוץ הכנסת
השבוע הגיע תקציב המדינה החדש לשנת 2024 אל שלב האישורים בוועדת הכספים של הכנסת. עכשיו זה המאני טיים של יו"ר הוועדה הוותיק משה גפני, הנחשב ל"שר האוצר" של המפלגות החרדיות. ברצותו יכול יו"ר מפלגת דגל התורה לתקוע את התקציב ולשחרר אותו בתמורה לשיפורים תקציביים ממשרד האוצר - כפי שכבר עשה בעבר.
● אפקט אנבידיה? מה מקפיץ את המניה הישראלית בנאסד"ק
● התעשייה האווירית מגיעה לבאר שבע ועסקת הענק של סעודיה
אז איזה שינויים רוצה גפני להכניס בתקציב? כששאלנו במשרד האוצר השיבו שגפני העלה בקשות פעוטות יחסית, כמו למשל סיוע למפעל פרי גליל, שעמד לפני פיטורי עובדים. אלא ששעות ספורות לאחר מכן הטיל גפני פצצה באחד מדיוני התקציב, שעסק בתוכנית להעלאת המע"מ: "לפני שזה ייכנס לפועל, נקיים דיון נוסף ויכול להיות שנוכל לבטל את זה, אם המצב יהיה טוב יותר עד אז".
במשרד האוצר תפסו את הראש. התקציב המעודכן שהוכן באוצר נבנה סביב הצורך לכסות, עד כמה שניתן, את עלויות המלחמה, הנאמדות ב-250 מיליארד שקל.
הצעד המשמעותי ביותר שאישרה הממשלה היה העלאת המע"מ באחוז אחד ל-18%, החל ב-2025. הגזרה אמורה להגדיל את הכנסות המדינה ביותר מ־7 מיליארד שקל בשנה, והיא גם הקלף החזק ביותר של ישראל מול סוכנויות דירוג האשראי.
אחרי הורדת הדירוג של ישראל על ידי מודי'ס, החשש כעת הוא מפני יישור קו מצד חברות הדירוג המתחרות, S&P ופיץ'. באוצר ובבנק ישראל מכרו לחברות את העלאת המע"מ כערובה לאחריות פיסקאלית בשנים הבאות. אם האנליסטים שלהם עוקבים אחר הדיונים בכנסת, נראה שלא יהיה פשוט לשכנע אותם שכל ההבטחות לשינוי סדרי עדיפויות באמת יתממשו בפועל.
אורן דורי
בניין במקום תחנה בעיריית כפר סבא הזיזו את המטרו על בסיס קשקוש
אנחנו תופסים את עצמנו כמדינה מערבית, אלא שבתחומים מסוימים נהפכנו למדינת עולם שלישי. דוגמא מובהקת ניצבת ברחוב ויצמן 154 בכפר סבא, שם נישא בניין בן 9 קומות שהוקם על תחנת מטרו עתידית, והתגלה במקרה. נת"ע נתנה היתר לבניין אחר ברחוב זה, אבל מישהו בעירייה לקח עיפרון והחליף אותה לכתובת שבה נישא כעת הבניין, המשווק כ"קרוב לתחבורה ציבורית". הפרסום כל כך אמין עד שהחניון התת-קרקעי כמעט פוגש את התחנה העתידית. בעירייה טוענים שתיקון הכתובת נעשה בתום לב. ברשות האכיפה למקרקעין פתחו בחקירה, ונבדק גם חשד לזיוף.
חברה סיפרה שכשהייתה בהודו טסה לאיי אנדמן הסמוכים עם ויזה שהונפקה לה. בדרך חזרה אחרי חודש קלטה שפג תוקפה של הוויזה יום לפני כן. היא מחקה את התאריך וחתמה בשם הודי "ראג'ו". הגיעה לטיסה ונשאלה מה זה, ענתה "ראג'ו סיי אוקיי" ועלתה לטיסה. כאן אפילו לא שואלים. קדימה תבנו. ומה בסוף? אפשר לנחש שההר יוליד עכבר ואת הבניין כבר לא יהרסו. במקום זאת צוותי תכנון יצטרכו לשבת על המדוכה ולשנות את מיקום התחנה. את המחיר אנחנו נשלם.
בקרית אונו, רק לפני כמה חודשים, התחילו בחפירה להקמת יסודות לבניין שהוקם אף הוא על תחנת מטרו עתידית. סוכם על מתווה שיאפשר את המשך העבודות למרות זאת. המקרה הפעם חמור בהרבה, אבל סביר שלא תתקבל החלטה מרתיעה. עזבו תכניות שאושרו בממשלה ומנהל תקין. עזבו את פרויקט התשתית התחבורתי הגדול בעולם המערבי - כי כאן אצלנו בשכונה, מהם לעומת קשקוש בעפרון? למה לתקן, אם אפשר לקמבן?
אסף זגריזק
יוקר המחיה משרד הבריאות לא התגבר על טראומת רמדיה, והציבור משלם
אחת ההבטחות הגדולות של הממשלה בהורדת יוקר המחיה הייתה ההכרה בתקינה האירופית, כדי לאפשר יבוא חופשי בלי צורך להתאמה לתקנים הייחודיים בישראל. בספטמבר ועדת השרים ליוקר המחיה הבטיחה אוקטובר, בינואר שר הכלכלה ניר ברקת התראיין ל"גלובס" והבטיח שזה יקרה תוך שבועות ספורים - אך דבר לא קרה.
המכשול העיקרי הוא משרד הבריאות. מאז פרשת רמדיה, שבה הרגולטור "נרדם בשמירה" ותינוקות שילמו בחייהם, המשרד אימץ גישה שמרנית קיצונית המעוניינת באפס סיכון. גם כשיש אישור רגולטורי חיצוני מאירופה, וגם במוצרים עם סיכון נמוך בהרבה ממזון לתינוקות. זה נובע מעיוות במערכת התמריצים במשרד הבריאות: אם הוא לא שמרן מספיק וקורה משהו, ראשים ייערפו. אבל אם הוא שמרן מדי ויוקר המחיה חונק - מי יבוא אליהם בטענות? בנוסף, זה קל - הכוח בידיהם.
אך בעולם האמיתי אי אפשר להתנהל באפס סיכון, בטח בלי לשלם מחירים כבדים. אין דרך להוריד את יוקר המחיה בלי פתיחה לתחרות, ואי אפשר לפתוח לתחרות בלי ניהול סיכונים רציונלי. ותגידו את האמת - כשאתם באירופה, אתם מפחדים לאכול?
פקידי משרד הבריאות הם אנשי מקצוע מצוינים, אך הממשלה צריכה להציב סדרי עדיפויות: כן שמירה על הבריאות, אך גם הורדה של יוקר המחיה. כל מה שצריך זה להחליט שהרגולטור האירופי מקצועי מספיק לחך הישראלי.
עידן ארץ
תמונה בשבוע
