שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
שנת 2023 ו-2024 אבודות. הצמיחה השלילית לנפש בשנה שעברה, ואולי גם בזו שתגיע (הפסימיים צופים אפילו צמיחה שלילית אבסולוטית בשנת 2024, ולא רק בנטרול הצמיחה בקצב האוכלוסייה) מספקים רק חותמת רשמית ועגומה למה שהיה ברור לעין.
אבל צודקים גם אלה שאומרים שזה לא ממש באשמתנו. המלחמה נכפתה עלינו, והיא שוחקת את התוצר, מורידה את הביטחון האישי ואת מצב הרוח של כולנו לרכישות ובילויים, מחלישה את מעמדנו בעולם (וממילא את הכסף הזר שמגיע לכאן), ומקפיצה את ההוצאות הממשלתיות בעיקר עבור תקציבי ביטחון ורכישות של טנקים וטילים או לטובת פיצויים ושיקום הנפגעים - מה שלא בדיוק מחולל צמיחה. יותר קשה לרוץ כשמניחים על הגב ועל החזה כאלה משקולות.
● המשק מאט בחדות: צמיחה שלילית לנפש בשנת 2023
● ניתוח | האינפלציה נעצרה? הפער שבין נתוני הלמ"ס לעליות המחירים
עד כה, מלבד התעוקה הנפשית והחברתית במלחמה וזו שצפויה ביום שאחריה, עלות המלחמה הצפויה היא כ-250 מיליארד שקל, מדובר בנטל של עוד 100 אלף שקל לכל משפחה בממוצע, או מאות אלפי שקלים אם זוכרים שאת רוב הנטל ישלמו כרגיל רק העשירונים העליונים.
איך דואגים לנתוני צמיחה חיוביים משנת 2030 והלאה
אבל כל זה פחות רלוונטי. ודאי למי שמוכרח למדוד את עצמו על טווחים יותר ארוכים משנה או שנתיים. הנתון החשוב באמת הוא מה שיקרה פה בשנה שאחרי המלחמה, ואף יותר מכך, איך אנחנו דואגים לנתוני הצמיחה משנת 2030 והלאה. הקלישאה אומרת ש"אסור לבזבז משבר טוב". בהפוך על הפוך, משברים גדולים כל כך מוכרחים לטלטל ולתבוע מכל מי שבסביבה לחשב מסלול מחדש - אחרת הוא עלול פשוט לא להיות כאן. המלחמה והצמיחה השלילית צריכות לגרום לנו להפנים שמדינת ישראל הגיעה לאוקטובר 2023 עם אינספור בעיות שלא קשורות למלחמה, ושרק האינרציה והצמיחה הכלכלית משנה לשנה אפשרו לה לטאטא מתחת השולחן.
לפחות כרגע, יותר מ-4 חודשים למלחמה, לא נראה שקובעי המדיניות חושבים לצאת מאזור הנוחות. עולם כמנהגו נוהג - התקציבים ממשיכים לעודד מגזר שלם להמשיך שלא לתרום לנטל הביטחוני והכלכל, ושחלקו בעוגה צפוי לגדול מ-13% ל-20% בשנת 2040 ול-32% בשנת 2065 (כל ישראלי שלישי). במקביל, המגזר הציבורי קורס - בשירותי הרווחה, החינוך, הבריאות, התחבורה ועוד. אפילו את הרכבת הקלה המתוכננת מתחת לגוש דן, כזו שנוסעת מזמן מתחת לכל עיר מערבית או בכלל, אנחנו בקושי מקדמים עקב לצד אגודל. על אחת כמה וכמה כשיש בור בתקציב המדינה - ואלה כמובן רק מספר דוגמאות. אם נמשיך לגלגל את הבעיות משנה לשנה, מדינת ישראל נמצאת בדרך להיות מדינת עולם שלישי בלי שום קשר לחמאס או לחיזבאללה. וזו כבר לא תחזית אלא עובדה פשוטה.
רק שבמקום זה, עוד מספר שבועות הפוליטיקאים ינופפו מולנו בהתאוששות הצמיחה שבוודאי תגיע ברבעון הראשון, ודאי ביחס לקטסטרופה ברבעון שעבר. זאת, אחרי שחזרנו לבזבז בכרטיסי אשראי ולקנות קצת יותר דירות מקבלנים, שבעיקר אפשרו לנו לשלם מתישהו, ללא ריבית וללא הצמדה. ואלה בשורות מטרידות פי כמה מצמיחה שלילית לנפש של עשירית האחוז בשנה של מלחמה.