גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופטימיים למרות הירידה / צילום: shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בעקבות המלחמה, גיוס המילואים הנרחב ופינוי תושבי הדרום והצפון, הצמיחה בשנת 2023 הסתכמה ב־2%, לעומת צמיחה בשיעור של 6.5% בשנה שלפניה, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בשנה זו נרשמה בישראל צמיחה שלילית לנפש, שירדה ב־0.1%, דבר המסמל כי המשק הישראלי האט בחדות בשנה האחרונה.

הפגיעה המרכזית הייתה בשיעור ההשקעות, שירד בכ־2%, ובצריכה הפרטית לנפש, שירדה ב־2.8% במהלך 2023. הצמיחה התאזנה מעט בשל ההוצאה הציבורית הגבוהה, שגדלה ב־8.3% בעיקר בשל צרכי המלחמה.

● דרור מרמור, פרשנות | בדרך למדינת עולם שלישי? הממשלה צריכה להתעורר, ולא בגלל נתוני הצמיחה

במבט רבעוני, בין החודשים אוקטובר לדצמבר, מאז פרצה המלחמה, נרשמה ירידה של כמעט 20% בצמיחה בהשוואה לרבעון הקודם. בתקופה הזו, על פי הלמ"ס, שיעור ההשקעות צנח בכמעט 70% לעומת קודמו. בנוסף, הצריכה הפרטית בסוף שנה שעברה ירדה ב־27%, בעוד שהצריכה הציבורית נסקה בשיעור של כ־90%, בין היתר עקב ההוצאות הביטחוניות. למעט שנת הקורונה, מדובר בנתון הרבעוני הנמוך ביותר שרשמה ישראל מאז 1995 (עת תחילת השימוש של למ"ס בשיטת החישוב הנוכחית, SNA 08). בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים, כמו האינתיפאדה השנייה ומלחמת לבנון השנייה, לא נרשמה ירידה רבעונית כה חדה.

"הנתונים מלמדים דווקא על התאוששות"

נתוני הלמ"ס מלמדים כי הפגיעה החדה ביותר ב־2023 הייתה בצריכה הפרטית ובהשקעות. עם זאת, בנתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי נרשמה התאוששות מסוימת בעת האחרונה בהשוואה לימים שלאחר פרוץ המלחמה. "האינדיקטורים השוטפים מלמדים על התאוששות מסוימת במצב המשק", אומר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר. "נתוני האבטלה והוצאות כרטיסי האשראי מצביעים על התחזקות הפעילות הכלכלית, ואפילו פעילות סקטור ההייטק מתרחבת".

עוד מוסיף כץ כי הוא אופטימי לגבי ההמשך, בין היתר נוכח ההכנסות ממסים בחודש ינואר שרשמו עלייה בהכנסות המדינה והצביעו על עודף בתחילת השנה. "אמנם ענף הבנייה לדוגמה נכנס לקשיים והמפונים בדרום ובצפון ממתנים את ההשפעה החיובית החלה במשק, אך עדיין ניכר שיפור בתמונה המקרו־כלכלית של ישראל", הוא אומר. לפיכך, כץ מעריך כי הצמיחה ב־2024 תעמוד על 2.5% בסופה.

יוני פנינג, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסכים עם ההערכה החיובית. "למרות הכותרות המפחידות, נזכור כי מדובר למעשה בנתון במונחים שנתיים, כלומר לאן התוצר היה מגיע אם במשך ארבעה רבעונים היינו רואים התכווצות כמו היום", אומר פנינג. לדבריו, "נתון התוצר הנוכחי מושפע רבות מהרבעון הקודם. רמת הפעילות המקומית, נזכיר, המשיכה להתאושש בדצמבר, עם צמצום ירי הרקטות על המדינה. לכן, להערכתנו נראה את זה בא לידי ביטוי באופן משמעותי בעדכון של נתוני התוצר המקומיים בחודש הבא".

מה צופים בחברות הדירוג ובבנק ישראל?

בחברת דירוג האשראי מודי'ס, שהודיעה לאחרונה על הורדת הדירוג של ישראל נוכח המצב הביטחוני, העריכו כי הצמיחה תעמוד על 2% בלבד בשנת 2023. לעומת זאת, בשתי סוכנויות הדירוג המקבילות, פיץ' ו־S&P צפו צמיחה של 3.1% ו־1.5% בהתאמה. עם זאת, יש לציין שהתחזית של פיץ' פורסמה בטרם פרצה המלחמה.

במבט קדימה, התחזית של מודי'ס ממשיכה במגמה השלילית, כאשר בסוכנות צופים צמיחה של 0.7% ב-2024. באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר אפילו פחות אופטימיים: בנובמבר הציגו באגף תרחיש צמיחה של 0.2% בלבד בתום השנה. גם בבנק ישראל מעריכים כי הצמיחה הנמוכה אשתקד תימשך גם השנה, אך סבורים כי התוצר יחזור לרמותיו בטרם פרצה המלחמה.