אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בנק ישראל יפרסם ביום שני הבא (26.2) את החלטת ריבית המשק, לאחר שהפחית אותה ברבע אחוז בינואר 2024 לרמה של 4.5%. בשבועות האחרונים הסברה הרווחת הייתה כי בבנק המרכזי יעדיפו להמתין לפני הפחתה נוספת. אולם כעת, בעיקר מאז פרסום נתוני האינפלציה בסוף השבוע, המגמה התהפכה - ויותר ויותר כלכלנים מעריכים שנראה המשך ירידה כבר החודש.
● הלובי בכנסת עבד שעות נוספות וסוכני הביטוח בדרך לקבל עוד כוח, כסף וסמכויות
● המנכ"ל האופטימי של טבע מודה: ייקח עוד שנים עד שתחזור למעמד של "מניית העם"
כאמור, נתוני האינפלציה הם הסיבה המרכזית לשינוי בתחזיות: קצב שנתי של 2.6% הוכיח כי עליית המחירים בישראל התמנתה ונכנסה עמוק לתוך יעד יציבות המחירים. "הירידה באינפלציה מתחילת המלחמה מתחזקת ומתרחבת", מציין אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב, שמדגיש כי ללא עליית המחירים בפירות ובירקות האינפלציה עומדת על 2.2% בלבד.
בנוסף, נתוני התוצר לשנת 2023, שהתפרסמו השבוע והראו שישראל חוותה ירידה של 20% בצמיחה ברבעון הרביעי של השנה, הוסיפו להערכות כי המשק זקוק לזריקת עידוד מצד בנק ישראל כדי לחזור ולהתאושש. נוכח הירידה האינפלציונית והירידה בתוצר, מעריך זבז'ינסקי כי בבנק ימשיכו כאמור בהורדת ריבית גם החודש. במקביל, גם בגולדמן זאקס צופים כי בנק ישראל עשוי לבצע בשבוע הבא הפחתה נוספת, לשיעור של 4.25%.
שער השקל תורם גם הוא להערכות הללו. לאחר חודש וחצי של לחימה, ולאחר ירידה חדה בשבועות הראשונים, השקל התחזק וכעת הוא מצוי ברמה של 3.64 שקל לדולר, מעל לרמתו מלפני אוקטובר. זבז'ינסקי: "חששות בנק ישראל מפני איומים על יציבות פיננסית לא מתממשים. אפילו הורדת הדירוג של מודי'ס לא גרמה נזק לשווקים המקומיים". המיטב מציינים כי גם פרמיית הסיכון של ישראל הבאה לידי ביטוי בתשואת ה־CDS ירדה בשבוע האחרון.
"סיכון ממשי להסלמה"
מנגד, מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מדגיש שבבנק "מעריכים בהסתברות גבוהה ששיעור הריבית יוותר ללא שינוי. הפחתה לשיעור של 4.25%, תתרחש רק בחודש אפריל". להערכתו, הסיבה העיקרית להמתנה היא העובדה שהבנק צופה מספר מצומצם של הקלות, ומכך ש"חטיבת המחקר של בנק ישראל חוזה ריבית של 3.75%־4% ב־2024". כלומר, 2־3 הפחתות בלבד ב־7 החלטות הריבית עד תום השנה.
פרט לכך, שפריר מזכיר כי גם הנגיד עצמו, פרופ' אמיר ירון וגם משנהו, אנדרו אביר, הבהירו לאחר החלטת הריבית האחרונה כי "קצב הורדת הריבית יהיה מדוד ויש להתנהל בצורה זהירה, היות והמלחמה עדיין לא תמה ויש סיכון ממשי להסלמה עם חיזבאללה". אחד החששות מהפחתות מהירות בריבית נובעים מפער הריביות בין ישראל ליתר מדינות העולם המערבי - שעלול לסכן את היציבות הפיננסית ואת השקל. הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) היה צפוי לבצע הורדה ראשונה במרץ הקרוב, אך התבטאות יו"ר הפד, ג'רום פאוול על כך שחברי ועדת השווקים הפתוחה אינם רואים הפחתה קרובה הביאה להתיישרות השווקים. במקביל, גם באירופה מתעכבים עם הפחתות מוניטריות. שפריר מציין כי בגוש האירו ההסתברות להורדת ריבית במרץ ירדה לשיעור חד ספרתי. גוש האירו עמד על צמיחה אפסית ברבעון האחרון של 2023 אך גם בהחלטה הבאה, באפריל, התמחור בשווקים להתחלת מתווה ההקלות עומד על 44% בלבד.
גם בבריטניה התמונה הכלכלית אינה מזהירה פנים, נתוני האינפלציה באי הצפוני הפתיעו לרעה והכלכלה התכווצה ברבעון האחרון בשיעור חד יותר מהציפיות, בשווקים סוברים שהורדת ריבית תחול רק באוגוסט.