ביום שאחרי המלחמה, הביקוש לעסקים במרחב הכפרי בצפון ובדרום יחזור בגדול

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף, ואת העתיד שמצפה לו.
לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

חללי עבודה שיתופיים, מרכזי מסחר ייחודיים, עגלות ופודטרקים רבים צצו אחד אחרי השני ביישובי המרחב הכפרי בעוטפי ישראל, טרום המלחמה. לא מעט פסטיבלים אזוריים הפכו למקור פרנסה עסקי עיקרי. בכל מושב או קיבוץ ב"עוטפים" פעלו בממוצע כ־10 עסקים, וביחד מדובר בכ־500. יחד הם חוללו היקף הכנסות שנתיות המוערך ב־400-500 מיליון שקל.

● ניתוח | האינפלציה נעצרה? הפער שבין נתוני הלמ"ס לעליות המחירים 
● הג'וב החדש של דני רופ: מצטרף לבית השקעות נדל"ן 

יזמים ובעלי מקצוע מתחומים שונים זיהו את הפוטנציאל, ולאור השינויים שחלו בקיבוצים ובמושבים בעשורים האחרונים, מבנים רבים הוסבו לשטחי מסחר מיוחדים, מסעדות בוטיק, קליניקות ועוד. המיקום מחוץ לעיר נתפס כיתרון תחרותי, האווירה הנינוחה והאותנטית הפכה לחוויה שונה, והמונים הגיעו מהעיר לבקר, לקנות ולאכול כמקום מפלט שפוי.

בנוסף למסחר, ישראלים רבים הרחיבו את חוויית העבודה שלהם, ואפשרו לעצמם לעבוד ממקום נוסף שלישי, במקביל לעבודה מהמשרד ומהבית. האפשרות לדלג על הכאוס התחבורתי המתעצם בדרך למשרד, הפכו את חללי העבודה החדשים לאטרקטיביים. אלא שב־7 באוקטובר, האזורים הכפריים והעסקים ננטשו ונסגרו. רק חלקם העתיק את פועלה למיקומים פיזיים חדשים, לצד אונליין. עם זאת, בהסתכלות קדימה, כשהכול ייגמר, יישובי הצפון והדרום יחוו צמיחה מחודשת בהיקפים מכופלים.

פריחת המרכזים הקטנים

המרחב הכפרי נתפס כיום ככזה המתמקד באותנטיות, אמנותיות, אורח חיים בריא וקרבה לטבע ולשקט. חנויות ומסעדות ייחודיות היו בחזית השינוי הזה, כמו גם חללי עבודה משותפים ושטחי משרדים שהוקמו לאחרונה (בצ'מנסקי בן שחר ושות' אנו מייצרים תוכניות להקמת חללי עבודה כאלה, תוך ניצול המיקום הייחודי במרחב הכפרי).

טרום המלחמה, מגמות אלה היו בשיאן, בין היתר כחלק מהשינוי בהתנהגות הצרכנית לאחר הקורונה, והחיפוש אחרי אורחות חיים שאינם עירוניים. המרחב הכפרי הפך לאטרקטיבי, המושג "פריפריה" הוחלף בטבע, ומה שנמצא רחוק נחשב לחוויה.

בשנים האחרונות קיימת פריחה של מרכזים קטנים המציעים מגוון חנויות מקומיות, גלריות, בתי קפה ומסעדות. מרכזים אלה מעוצבים בפשטות, תוך שימת דגש על יצירת אווירה נעימה וחוויה אישית ייחודית. אחד הכוחות המניעים מאחורי מגמה זו הוא שינוי בהעדפות הצרכנים לעבר עסקי בוטיק בסביבה כפרית, המהווים אלטרנטיבה להיצע הגנרי במרכזים העירוניים.

למגפת הקורונה היה תפקיד משמעותי בעיצוב מגמה זו. הסגרים אילצו אנשים לחשוב מחדש על אורח חייהם, על שאלות של יחס בית־עבודה, וכן נוצרה הערכה מחדש לטבע ולשקט. זרם המבקרים אל יישובי המרחב הכפרי גדל, מה שיצר הזדמנות להקמת עסקים חדשים ויוזמות מקוריות, על מנת לתת מענה לביקושים החדשים.

בנוסף, תופעת העבודה מרחוק, שנשארה גם לאחר הקורונה, הפכה את מודל העבודה המשרדי לגמיש יותר. אנשים הגדילו את שעות העבודה מרחוק, ובעקבות כך נוצר ביקוש חדש לחללי עבודה ומשרדים דווקא במרחב הכפרי. כמו כן, נערכים פסטיבלים ואירועים שמהווים עוגן תרבותי, כלכלי וציוני כמו "דרום אדום" ופסטיבלי יין ואוכל, קטיפים המייחדים יישובים וחבלי ארץ, כמו בפרובנס בפסטיבלי הלבנדר, דרך היין ועוד.

דוגמה בולטת לאופי המיוחד של שטחי המסחר במרחב הכפרי הוא מרכז "בואכה יודפת". מדובר במתחם ממותג בשטח של כ־1,000 מ"ר עם תמהיל מגוון של תוצרת חברי המושב, חנויות מתמחות והסעדה. דמי השכירות החודשיים במרכז עומדים על 100 שקל למ"ר בממוצע.

במרכז קיבוץ כברי שבגליל המערבי פועלים מספר עסקי הסעדה וחנויות אופנת בוטיק, שמושכים אליהם מבקרים מקרוב ומרחוק (קפה לקר, "מקום לשבט", פאב קיבוצי ועוד), זאת לצד מספר קליניקות קטנות ומשרדי חברת ביטוח, מסעדת אדלינה וגלריה.

מחפשים מודל גמיש

כחלק מבחינת היתכנות להקמת חללי עבודה משותפים במושב משואות יצחק, ערכנו סקר בקרב התושבים לזיהוי הגורמים ליציאת בעלי העסקים מהבתים הפרטיים. ממצאי הסקר הצביעו על רצון לצאת מהבית ולעבוד בהווי קהילתי וחברתי, ובנוסף על עלייה בחשיבות ההפרדה בין חיי עבודה ומשפחה.

מנגד ציינו הנסקרים את עלויות ההשכרה, ורובם המוחלט הביעו רצון במודל גמיש שאינו מחייב השכרה על בסיס חודשי. בנוסף, 60% מבעלי העסקים מעדיפים להישאר בתחומי המועצה האזורית ולא לצאת אל העיר.

בקיבוץ גינוסר, על גדות הכנרת, פועל "הכוורת" - מבנה משרדים ייחודי, הכולל משרדים, חללי עבודה משותפים וחדרי ישיבות בשטח של 400 מ"ר. המחירים במתחם מתחילים מ־700 שקל לחודש עבור עמדה ב"אופן ספייס", ומ־2,800 שקל לחודש עבור משרד קטן המיועד לשני אנשים. קיים גם מודל גמיש החל מ־60 שקל ליום.

גם מתחמי "האבזלת" (HubBazelet) שהוקמו בבני יהודה ובצומת ווסט ברמת הגולן, בניהול החברה הכלכלית גולן, פועלים בקונספט דומה. בנוסף, כחלק מהביקוש לשטחי משרדים מחוץ לעיר, החל פיתוח של חללי עבודה גם במרכזי הדרכים המסחריים, במאפיינים דומים וכמענה לאותם צרכים ובנגישות טובה יותר, "על" הכביש הראשי. בצ'מנסקי בן שחר ושות' יצרנו לאחרונה תמהיל וקונספט למרכז דרכים בצומת גילת שבנגב המערבי, המשלב שטחי מסחר ומשרדים כחלק מתפיסה זו.

מוקד משיכה למבקרים

המרחב הכפרי, הן בצפון הארץ והן בנגב המערבי, שומם וריק מתושבים וממבקרים עד שנחזור לחיים הרגילים. השגשוג והצמיחה שאפיינו אזורים אלה טרם המלחמה - נקטעו. לאחר המלחמה יהיה צורך בחיזוק העסקים המקומיים ושיקומם, על ידי מתן סיוע נדרש ופיצוי הולם מצד המוסדות והרשויות.

יישובי הצפון והדרום יידרשו להכנת תוכניות אסטרטגיות כלכליות, על מנת להחזיר ככל הניתן את הביקושים למסחר ולמשרדים במרחב הכפרי שהלכו וגדלו בתקופה שלפני המלחמה. פיתוח והסבה של מבנים קיימים לשטחי נדל"ן מניב, והכוונה לקהלי יעד רלוונטיים, יהוו מחולל צמיחה משמעותי עבור מושבים וקיבוצים רבים. הם גם ישמשו עוגן לגידול דמוגרפי ויצירת מקומות תעסוקה חדשים.

ההווי הייחודי והאופי הכפרי של היישובים יהוו גם מצע לפריחה של מוסדות תרבות ומוקדי עניין חדשים, שימשכו מבקרים שיגיעו במיוחד וגם תושבים חדשים. כל אלה יתחברו שוב אל המקום השקט והנינוח.