הרפת בקיבוץ שהפכה לעגלת קפה עם קינוחים חלומיים

ימי חורף סוערים פקדו את הארץ והרוו את האדמה בשבועות האחרונים. כך גם הנפש שלנו, שלא יודעת מנוח מאז 7 באוקטובר. אלא שבשל הזדהותו של הטבע עם מר התקופה הוא מלבלב, פורח ומתגמל ביתר שאת, כמו יודע בחושיו הטבעיים שאנו זקוקים לנחמה עצומה. ואולי זה מה שאנחנו צריכים בימים אלה. כך, מרבדים ססגוניים של פריחה מתפרצת ומרחבים ירוקים בגוונים על־טבעיים אפשר למצוא כמעט בכל אשר תפנו, אבל על מנת הפריחה השבועית אמליץ הפעם בהרדוף ובאלון הגליל. 

● החצר הסודית בבית לחם הגלילית שמחביאה פיצה נפוליטנית מעולה
● חדר האוכל בקיבוץ שמציע מנות שלא יביישו מעדניית עילית
● הקיבוץ שמציע מאכלים חלומיים לחורף וטיול בין רקפות ופטריות
● הבייקרי בעמק חפר שתמצאו בו מאפה קקאו לוז שנראה כמו מיצג במוזיאון

10:00 | משהו לאכול: קפה משובח וכריכים דשנים ברפת

לפני יותר מעשור ביקרתי ברפת של קיבוץ הרדוף בחברתו המחכימה של ארנון דובדבני, אדם מאיר פנים ואוהב בריות וחיות. השבוע חזרתי אליה, אך בגלגול החדש שלה: לאחר שהניסיון לקיים אותה כרפת אורגנית במשך שנים לא צלח, הוחלט לסגור אותה, ובמקומה קמה עגלת קפה. את מרכז החליבה מחליפים כעת רהיטים ואגרטלי פרחים שפוזרו ברישול חינני, ובמקום חלב פרה - ישנו חלב מוקצף בקפוצ'ינו משובח. העגלה, עספורה שמה, מסמלת את סופה של תקופה.

את הקפה יוצא הדופן באיכותו מכין בחיוך ובמיומנות אביחי, מבעלי העגלה החיננית. שותפתו היא יפעת שפילמן, מרפאה בתזונה, שנהגה להכין למבקרים בביתה ארוחות בעלות כוחות ריפוי, ששמות דגש על חומרי גלם מיטיבים עם הגוף ועם הסביבה. היום היא מגישה מנות דומות בעספורה, בהן כריכים דשנים מלחם שאופה יפעת במו ידיה ובורקס נהדר ממולא בעלי מנגולד ביו־דינמי מערוגות הרדוף (שמוגש רק מהשעה עשר). אנחנו הקדמנו להגיע, ועל כן הסתפקנו בבייגל לוהט ומנומש בשומשום שהוגש עם מטבלים טעימים מאוד וביצת חופש כתומת חלמון, שהטילה אחת מהתרנגולות השמחות של ארנון. עם הקינוח התלבטנו דקות ארוכות, בין "דודה" שוקולד לבין טארט פטל ושקדים. לבסוף נבחרה דווקא עוגת גבינה תמימה למראה שאצרה טעמים שהזכירו לנו את טקס העוגה הקדוש של ארבע אחר הצהריים בקיבוצים.
עספורה, מתחם הרפת, הרדוף

12:00 | משהו לשתות: פיקניק יין ושמונה סוגים של דבש

משק אופיר הוא משק משפחתי־חקלאי שכמותו רואים בשנים האחרונות בחבלי ארץ באיטליה ובצרפת. מי שמוביל אותו הוא צביקה אופיר, חקלאי בעל מסירות כמעט דתית למשלח ידו, וצדו הבת אדוה, נציגת הדור הצעיר, שעוסקת במלאכת השיווק והתיירות, ומעניקה לחווה את הטאץ' העדכני המתבקש.

החווה מציעה סיור טעימות של סוגי הדבש המיוחדים שרודים בכוורות הסובבות את המשק, בהם דבש חרוב, שיזף, אבוקדו והדרים ולא פחות מארבעה מינים של דבש פרחי בר מאזורי מרעה שונים. יש גם טעימות של יין נהדר מכרמים הסובבים את המשק, ובשבתות ברוכות מזג אוויר שמשי אפשר ללקט בקבוק ועוד כמה דברים משמחי חך, לשבת סמוך לאחד השולחנות במתחם או להיבלע באחד משבילי הפריחה.
משק אופיר, אלון הגליל

14:00 | משהו לנשמה: מסלול מעגלי רצוף פריחה

יצאנו ממרכז שטח אלון הגליל לקבל מנה גדושה של פריחה. המסלול בגרסתו הקצרה כולל הליכה המקיפה את היישוב וחזרה דרך החורשה. המסלול אמנם מעגלי ואורכו כשמונה ק"מ, אבל בכל רגע תוכלו לשוב על עקבותיכם ולחזור לנקודת המוצא. יצאנו להליכה נינוחה בחורש המבושם, שארכה כשעתיים, ונשמנו את האחו זרוע המרבצים המשובצים שקדיות, סביונים צפופים, תורמוסים זקופי עלים, כלניות ורקפות צבעוניות ופשתה שעירה בוורוד בזוקה בוהק.

 מרכז שטח אלון הגליל / צילום: חגית אברון

תוצרת הארץ: ענתיקונטיינר

חברה שמתגוררת באלון הגליל סיפרה לי על מאורת הקסמים הווינטג'ית הזאת, שמתברר שמעצבים וחובבי עיצוב מכירים ושומרים לעצמם. הענתיקונטיינר הוא האנגר עצום שהשוטטות בו מענגת במיוחד הודות לאינסוף פריטים יפים, כמו כורסאות, שידות, אהילים ומבחר מפתה של אגרטלים משגעים שמתחננים לזר פרחים מתפרץ.

 ענתיקונטיינר / צילום: חגית אברון

אל תפספסו את החצר, ובה אוסף עצום של כלים מאמייל צבעוני. הכלים במחירים מצוינים, בטח ביחס לאיכותם, וקשה לצאת מהמקום בידיים ריקות.
אלון הגליל, פתוח גם בשבת