העלאת מס הרכישה וחובת דיווח: משקיעי הדירות על הכוונת

ביום ב' העלה האוצר שתי הצעות חוק בוועדת הכספים. הראשונה היתה לעגן את העלאת מס הרכישה למשקיעים לרמה מינימלית של 8% ממחיר הדירה שנרכשת בחקיקה, בעוד שכיום שיעור המס הזה קבוע בהוראת שעה; השנייה היתה לערוך שינוי בפקודת מס הכנסה, לפיו החל מהשנה הנוכחית תיקבע חובת דיווח של פרטי דירה מושכרת וגובה דמי השכירות ששולמו בשנה הקודמת; עוד הוצע לבטל את ההצמדה למדד של סכום התקרה הפטור ממס על הכנסה של דמי שכירות העומד כיום על 5,470 שקל.

● לחברה יש חוב של 2 מיליארד שקל, הבעלים בונה וילה עם בריכה
● האחים חג'ג' ינסו לצאת מבועת הנדל"ן של ת"א בעזרת שותפות עם עדי צים

חברי ועדת הכספים מהקואליציה והאופוזיציה הביעו התנגדות לשתי ההצעות, מה שמעלה את השאלה, מדוע הן הועלו בכלל ומדוע נתקלו ביחס כזה מצד הח"כים. 

טענת האוצר, כי מטרת החקיקה הראשונה היא שמירה על מגמת ירידת המחירים שהחלה ב-2023, וכי מטרת המדיניות הממשלתית לשפר את יכולת הרכישה של דירה עבור זוגות צעירים ומחסורי דיור. כן נטען כי עידוד רכישות משקיעים אינה הדרך האפקטיבית לעידוד בנייה, כאשר רק כשליש מרכישות המשקיעים הן דירות חדשות.

אולם, חברי הכנסת לא קיבלו את ההסבר. ח"כ חמד עאמר מישראל ביתנו הציע שבריבית הגבוהה הקיימת, עדיף לאפשר יותר רכישת דירות באמצעות הורדת המס"; עמיתו ח"כ חנוך מלביצקי מליכוד אמר, שפחות מעניין אותו משקיעים או לא משקיעים. "אני יודע שצריך להזרים דירות לשוק, ומה שעשיתם עד עכשיו לא עובד", אמר. ואילו ח"כ ינון אזולאי מש"ס טען כי העלאת המס מעוגנת בהוראת שעה ל-3 שנים ואין שום בהלות בהמרתה לחוק.

סביר להניח כי באוצר רצו להמיר את הוראת השעה בחוק, כדי למנוע מה שארע בסוף 2020, כשישראל כ"ץ ניצל סיום של הוראת שעה דומה, על מנת להעביר הוראת שעה שהורידה את מס הרכישה למשקיעים. כשהמס מעוגן בחוק, ההליך לביטולו אפשרי, אך הוא מורכב יותר מאשר להמתין לפקיעת הוראת שעה ואז להחליפה באחרת.

הגישה של הח"כים לנושא תומצתה בדברי יו"ר הוועדה, משה גפני שאמר "אני לא מסכים להפוך את זה לקבוע כי אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד 3 שנים, אם בסוף השנה השר ירצה להאריך את זה בצו הוא יכול להאריך את זה בצו לעוד שנתיים".

ומה עם חובת הדיווח על דירה מושכרת וביטול הצמדת תקרת הפטור? מדי פעם האוצר מעלה את התיקונים הללו - ונהדף בוועדת הכספים. גישת הבסיס באוצר אומרת, שבשוק ההשקעות בישראל קיים עיוות, שמתמרץ אנשים להשקיע בנדל"ן למגורים, על פי השקעות אחרות, כמו למשל בשוק ההון, וכי יש משקיעים רבים שאינם מדווחים על הכנסותיהם משכירות.

לא הפעם הראשונה

זו אינה הפעם הראשונה שהאוצר מנסה לקדם את החקיקה הזו. ב-2021 ניסו לקדם חוק כמעט זהה, בוועדת השרים לחקיקה, אך זו קיבלה את העמדה שהביע שר המשפטים דאז גדעון סער. סער אמר אז, כי מכיוון שהדירות המדוברות אינן חייבות במס - אין הצדקה לחייב את אזרחי ישראל לדווח עליהן, וזו רק התעמרות ביורוקרטית בלתי מוצדקת.

פעם נוספת בה ניסו להעביר את החוק, הייתה במסגרת חוק ההסדרים האחרון, כפי שהזכיר גפני: "הייתה ישיבה בנושא הזה במסגרת חוק ההסדרים האחרון, הייתי היו"ר, הרכב הוועדה היה אותו הרכב, הבאתם את אותם חוקים ודחינו אותם, באותו הרכב. עשיתם את החשבון, מה היה? חשבתם שאני השתנתי? שחברי הוועדה השתנו?", תהה.

התנגדות מוצקה ליוזמות מיסוי על משקיעי נדל"ן

ואכן, בוועדה הכספים, במיוחד בראשותו של גפני, נרשמה התנגדות מוצקה ועקבית לכל יוזמת מיסוי ואחרת של משקיעי נדל"ן.

גפני והוועדה שלו התנגדו מאוד ל"תוכנית הפטישים" מ-2012 של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, ורק לאחר הכנסת שינויים והקלות בה, הסכים לקדמה; ועדת הכספים היתה מעוז ההתנגדות למס הדירה השלישית שניסה להעביר שר האוצר לשעבר משה כחלון ב-2016-2017, ורק לאחר לחצים כבדים מצד האוצר היא אישרה אותו, אבל כזכור בית המשפט העליון פסל את הדרך שבה קודמה החקיקה ההיא.

מדוע הפוליטיקאים כל כך שונאים מיסוי וחובות דיווח על משקיעים? ניתן רק לשער. מכל מקום נראה, שבאוצר מכירים היטב בתופעה הזו, ומנסים לקדם את החוקים הללו בצורה של הגנבה. אבל הח"כים הוכיחו גם השבוע, שלפחות בעניין הזה - הם לא פראיירים.