מחנה הפליטים ג'נין / צילום: Associated Press, Majdi Mohammed
התוצר הפלסטיני צנח ב-80% בעזה ברבעון הרביעי של 2023, וירד גם ב-22% בגדה המערבית - כך על-פי דוח של הבנק העולמי שפורסם היום (ה'). בשל הימשכות המלחמה וההשפעה על התעסוקה והצריכה בגדה המערבית, הרשות הפלסטינית עלולה להיכנס ל"סחרור תקציבי", ונעשית תלויה יותר ויותר בבנקים.
● מיליונר ובעל קשרים בישראל: האם מוחמד דחלאן יהיה השליט הבא בעזה?
● איך נראית המדינה הפלסטינית שביידן מקדם?
על-פי הדוח, גם מעבר להשפעות הישירות של המלחמה בעזה, גם כלכלת הגדה המערבית בצרות גדולות: למעלה מ-170 אלף פועלים פלסטינים שעבדו בישראל והביאו שכר גבוה בהרבה מהמקובל שם לתוך הכלכלה הפלסטינית - חסומים מלהיכנס לישראל מאז תחילת המלחמה. הדבר מביא להפחתת הצריכה, מה שבתורו מביא להתכווצות כלכלית נוספת. גם קיזוז התשלומים שמטילה ישראל מביא ללחץ נוסף על הרשות הפלסטינית.
"מלחמה תמיד גורמת להאטה ולפגיעה בכלכלה, ומאז המלחמה לא נכנסים פועלים פלסטינים לישראל", אומר לגלובס ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון באקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין. "הפועלים הפלסטינים שמגיעים מביאים כסף רב. סוגיה נוספת היא שלא כל הגדה במלחמה, אבל אין אווירה של עסקים כרגיל, כפי שרואים בג'נין ובטולכרם. הכלכלה בגדה מושפעת בעיקר בערים שבהן יש יותר עימותים, כולל גם שכם, שנמצאות תחת לחץ צבאי ישראלי".
אובדן תוצר של 2.5 מיליארד דולר
לעומת צמיחה משותפת של 3.2% שהבנק העולמי חזה בעבר לגדה ולעזה ביחד ב-2023, ההערכה העדכנית עומדת על התכווצות כלכלית של 6.4%. כלומר, אובדן תוצר של 2.5 מיליארד דולר - דרמטי במיוחד לכלכלה הפלסטינית הקטנה יחסית. זו ההתכווצות הכלכלית השנייה בחומרתה אי-פעם, כאשר לפניה רק שנות האינתיפאדה השנייה.
ד"ר זלקוביץ' מציין כי שאלת המפתח בנוגע לרצועת עזה היא מי ישלוט לאחר המלחמה: "לא ייתכן שיקום כלכלי ואפילו פיזי בעזה בלי גורם שמקובל בראש ובראשונה מבחינה פוליטית וביטחונית על המדינות הסוניות המתונות וגם מדינות המערב. עזה עוברת משבר אנושי חריף מאוד: הרס תשתיות, ופגיעה לא רק במגורים - אלא גם ביוב, חשמל ומים. תעשיית המזון, כולל המאפיות, ומפעלי שימורים וחקלאות נפגעו קשות בשל השימוש של חמאס בשטחים חקלאיים לצורך שיגור רקטות".
מעבר לפגיעה הישירה במצבם הכלכלי של הפלסטינים, הרשות הפלסטינית עצמה נפגעת מכך קשות: ההכנסות העצמיות שלה (ללא מענקים) צנחו ב-10% ב-2023 ביחס להערכות טרום המלחמה, ונראה כי המצב רק הולך ומחמיר. הגירעון בפניו היא עומדת הוכפל פי 5 למעל 500 מיליון דולר, והרשות כבר מקצצת דרמטית בשכר עובדיה, ומשלמת רק כ-60% מהשכר באיחור של חודשיים.
סחרור תקציבי
עם זאת, ענף הבנקאות הפלסטיני נשאר עמיד יחסית, והרשות הפלסטינית נשענת עליו בצורה הולכת וגוברת, עם אישור הלוואה של 400 מיליון דולר לבנקים הפלסטיניים. סך החוב שהרשות הפלסטינית מאחרת בתשלומי עומד על כ-41% מהתוצר הפלסטיני, לעומת 34% טרום המלחמה.
הדבר עלול להביא ל"סחרור תקציבי", שניהולו הוא כעת האתגר הגדול ביותר שעומד בפני הרשות הפלסטינית. סיוע חיצוני נראה כמו המקור האחר היחיד לניהול המשבר הכלכלי וההומניטרי, ולשמירה על רמה מינימלית של שירותים ציבוריים. זה "מעורר דאגה" בבנק העולמי, ובהנחה שהמלחמה והמגבלות על הכלכלה הפלסטינית ימשיכו, הרשות הפלסטינית עלולה להידרש לפנות ל"אמצעים קיצוניים ברמה התקציבית, שעלולים לשבש את הסדר", כמו קיצוצים נוספים בשכר עובדי הרשות הפלסטינית - מה שיוביל להצטמקות כלכלית נוספת.
הדרך למנוע "מיתון דרמטי, זינוק בעוני ושוק כלכלי חסר תקדים", אומרים בבנק העולמי, היא סיום של המלחמה, פתיחה מחדש של הכלכלה הפלסטינית והעברת מלוא תשלומי המסים הפלסטיניים לרשות. לאחר מכך יידרש סיוע של הקהילה הבינלאומית לרשות הפלסטינית, ובסופו של דבר גם רפורמות פנימיות ברשות הפלסטינית עצמה.
על-פי ד"ר זלקוביץ', ניתן לראות ש"כל הנתונים הללו ממחישים כי הפלסטינים לא מוכנים, מבחינה פוליטית, לנהל כלכלה עצמאית".