סגן נשיא לשעבר באינטל על השינויים בחברה: "זה כמו לעבור מלהכין אוכל לילדים בבית להגשת מנות במסעדה"

אינטל  נמצאת באחד הרגעים המכריעים בתולדותיה, שבו היא הופכת עורה ומתנסה באסטרטגיה חדשה שעשויה לשנות אותה לנצח. לפי התכנית של המנכ״ל פט גלסינגר, אינטל, שהייתה רגילה לייצר לעצמה כל השנים מעבדים וראתה בפעילות רווחיות שהולכת ונשחקת, תתחיל לייצר שבבים עבור חברות אחרות, חלקן מתחרות של ממש. הדבר משול לכך שקוקה קולה תתחיל לייצר במפעליה גם פחיות של פפסי או שבואינג תתחיל לייצר גם מטוסים עבור איירבוס האירופית.  

● זו שעולה וזו שיורדת: היום הדרמטי שעבר על שתי ענקיות השבבים 
● לקוח ראשון אחרי השינוי האסטרטגי: מיקרוסופט תייצר שבבים במפעלי אינטל 
● בעיצומו של המחסור האדיר בשבבי בינה מלאכותית: אינטל מכריזה על השינוי הגדול בתולדותיה 

פעילות שירותי הייצור של אינטל עדיין קטנים בלבד: לא יותר ממיליארד דולר מסך הכנסות מכירות שנתי של 54 מיליארד דולר. עם זאת, זו הפעילות הצומחת ביותר בחברה כיום, עם 103% צמיחה בשנה שעברה. לשם השוואה, עסקי השבבים למחשבים אישיים - תחום הליבה של אינטל - הצטמק באותה התקופה ב- 8%.

דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל ואחד המועמדים הבכירים שעמדו לרשת את כס מנכ״ל החברה העולמית ב-2013, סבור שיש עוד כברת דרך לחברה לעבור עד שתצליח לשרת את חברות השבבים בעולם ולהפוך זאת לזרוע הכנסות משמעותית. ״כדי להצליח שם, אינטל צריכה לסגור פערים טכנולוגיים רבים שנוצרו לה ובעיקר להתמקד בהבאת לקוחות, ובשביל זה היעד שלה איננו בתחרות עם חברות שבבים כמו טאואר או גלובל פאונדריס , אלא בהבאה של חברות שנמצאות בקצה הגבוה של הפיתוח, כמו אנבידיה  למשל״. 

״אבל בניית פאונדרי (מפעל המספק שירותי ייצור - א״ג) אינה רק סיפור של טכנולוגיה. הוא דורש תרבות ארגונית אחרת לחלוטין״, אומר פרלמוטר. ״כי כאשר ניגשת אליך חברת ענק אתה צריך לדבר איתה לא רק על היכן נמצא הרכיב החשמלי הזה או האחר, אלא להציע אקוסיסטם של כלים ותוכנה. למתחרה TSMC יש אקוסיסטם כזה, אבל אינטל צריכה לבנות אותו מההתחלה. אינטל הראתה בדיווחיה האחרונים שעסקי הפאונדרי - הייצור - גדלו, אבל עדיין לא מדובר בעסק של מיליארדים אלא של מאות מיליונים - זה מראה כמה התהליך הוא ממושך״.  

"המבנה הארגוני כאן הוא סופר קריטי"

כארכיטקט המוצרים הראשי של אינטל עבדת עם האנשים האלה, במה כרוך השינוי הזה? 
״עבודה מול חברות פיתוח שבבים מהשורה הראשונה, כמו החברות המתחרות של אינטל דורשת תרבות של שירות. הרי עד כה מפעלי הייצור של אינטל עבדו אך ורק עם קבוצות הפיתוח הפנימיות, עכשיו הם ידרשו לעבוד עם חברות גדולות אחרות. הרי כשאתה מכין אוכל לילדים - הם אוכלים מה שיש. אבל כשאתה מגיש אוכל במסעדה הוא צריך להיות ברמה אחרת. אתה צריך לנהל תהליכי פיתוח ייצור שמקבילים לתהליכי פיתוח חיצוני ובמקום להמתין כדי לבנות את השבב הכי חכם או הכי מהיר, אתה צריך לסגל לעצמך מודל של שירות. ויש בזה סתירה, וקושי רב: המבנה הארגוני כאן הוא סופר קריטי, והסיכון שהלקוח הפנימי (צוותי עיצוב השבבים של אינטל - א״ג) יעלו על הלקוח החיצוני אינו קטן. אבל ישנם תקדימים לכך: בסמסונג, למשל, ישנה חומה סינית - או חומה קוריאנית ליתר דיוק - אפקטיבית בין הפיתוח לייצור 

בזמן מלחמת לבנון השנייה היית מהבכירים באינטל ישראל. עד כמה לדעתך המצב היום חמור יותר בהשוואה למלחמה ההיא עבור החברה הבינלאומית? 
המצב אז היה חמור פחות, אבל צריך לזכור שחיזבאללה ירה טילים רבים על חיפה, ומרכז הפיתוח בעיר המשיך לעבוד כרגיל. אגב, אפשר גם להגיד שמלחמת המפרץ השנייה (שפרצה ב-2003 - א״ג) הביאה אותנו לחשוב לראשונה על עבודה מהבית: כל העובדים קיבלו קווי טלפון חוטיים נוספים, ואז גם התחלנו לחשוב על לחלק מחשבים הביתה. וכשמישהו מהנהלת אינטל היה מדבר על הסיכון שבפעילות ישראלית, הייתי מזכיר לו שגם מטה החברה בארה״ב נמצא בקצהו של שבר סן-אנדריאס בקליפורניה. אז, כאשר היתה רעידת אדמה גדולה בסוף שנות השמונים איש לא הגיע למשרד במשך ארבעה ימים.  

אינטל בונה את מפעליה בסיוע חוק השבבים - ״צ'יפ אקט״ - שעבר בקונגרס האמריקאי ביוזמת הבית הלבן וחברות השבבים האמריקאיות, על מנת לעודד הגירת מפעלי ייצור בתחום מאסיה לארה״ב. האם גם ישראל צריכה להעביר חוק שכזה?   
״אין צורך בחוק שבבים ישראלי - אבל חברות ישראליות בתחום יכולות ליהנות ממנו בצורה מוגבלת (דרך הסניף שלהן בארה״ב - א״ג). ארה״ב החליטה שייצור שבבים זה מהלך אסטרטגי מתוך תפיסה שלא ניתן לעשות אותו בסין או בצד השני של הים הסיני - מה שלטעמי היה צריך להיעשות כבר לפני עשור. אבל מה שצריך בישראל הוא עידוד מאסיבי של התעשייה כולה, לאו דווקא עם מאמץ מיוחד בתחום השבבים. אקט של עידוד תעשייה יכול להביא לפה חברות נוספות. אין סיבה ש-TSMC (מפעל השבבים הגדול בעולם הממוקם בטייוואן - א״ג) לא תגייס עובדים בישראל, כיוון שהם מעסיקים בדרך כלל הנדסאים רבים, בדומה לאינטל. שיפור התפוקה והפריון בישראל חייב לעבור דרך מפעלים ותעשייה, לאו דווקא אלה שדורשים את בעלי ההשכלה המתקדמת ביותר.  

"צריך לעודד שיתוף פעולה מחקרי בין האקדמיה לחברות הענק"

דדי פרלמוטר פרש מאינטל כבר עם מינויו של בריאן קרזניץ' לתפקיד מנכ״ל אינטל. המנכ״ל הטרי ערך שינוי בחברה, ובין השאר רוקן מתוכן את תפקידו של פרלמוטר, שבחר לפרוש זמן קצר לאחר מכן בשל כך.

פרלמוטר מונה לדירקטור במלאנוקס עוד בטרם זו נרכשה בידי אנבידיה, ניסה להקים קרן הון סיכון, עסק ביזמות חברתית, בפילנתרופיה ואף ניסה את כוחו בפוליטיקה כאשר הצטרף למקום השני ברשימתה של אורלי לוי-אבקסיס ב-2019, ״גשר״, שלא עברה את אחוז החסימה. בשנים האחרונות נקשר שמו במחקר הממשלתי שהוביל עבור שרת המדע לשעבר אורית פרקש-הכהן שבתקופת הממשלה הקודמת מינתה אותו ליו״ר הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק.  

לאחר יותר משנה בתפקיד הגיש פרלמוטר את הדוח הסופי של מחקרו, חודשיים בלבד לפני הרכבת ממשלת נתניהו הנוכחית ולטענתו המלצות רבות ייושמו בתקציבי 2022 ו- 2023, שנגעו יותר למערכת החינוך ולשילוב של נשים, חרדים וערבים בתעשייה מאשר לתעשיית ההייטק עצמה. לדבריו, הממשלה הלכה בכיוון הנכון בהקמת קרן ״יוזמה״ שנועדה לפחות על אובדן ההשקעות הזרות באמצעות עידוד המוסדיים הישראלים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות, אלא שלא הממשלה הנוכחית ולא הקודמת עשו מה שדרש פרלמוטר במסקנותיו - להגדיל משמעותית את ההשקעה הממשלתית בחינוך טכנולוגי לכל המגזרים בחברה הישראלית.  

כשנתיים חלפו מאז שהחל פרלמוטר לגבש את מסקנותיו. היום, הוא מודה, יש כבר צורך לעדכן את התכנית המקורית. התפרצותה של הבינה המלאכותית באמצעות חברות כמו OpenAI, מיקרוסופט ואנבידיה, הוכיחה לו שטיפוח פעילותן של חברות בינלאומיות גדולות לא פחות חשוב מהקמת מעבדות באקדמיה. ״צריך לחשוב על החברות שיצאו מאנבידיה ומיקרוסופט, לא רק מ-8200״, לכן, הוא אומר, צריך להגביר את שיתוף הפעולה בין חברות הענק לאקדמיה הישראלית. ״אם הייתי כותב את התוכנית הלאומית היום, הייתי מעודד הרבה יותר שיתוף פעולה מחקרי בין האקדמיה לחברות הענק. לכאורה, לאנבידיה אין איננטרס לשתף פעולה עם אוניברסיטאות כי יש להם כסף ויכולת להעמיד כח אדם ומחקרים בעצמם״.  

חלק גדול מהדוח שחיברת הקדשת למערכת החינוך ולעידוד שילוב אוכלוסיות שלא מספיק מיוצגות בהייטק. עד כמה התקציב האחרון שהוגש מתייחס לנושאים האלה?   
״אני לא רואה שכספים משמעותיים מועברים לתחום הזה. בתחום הזה שכולל הכשרה מתאימה בכיתות הנמוכות, אני מודאג במיוחד. אין לי שום התנגדות ללימודי דת או לישיבות - יש לי בעיה עם הגודל. לא כל האוכלוסייה המדוברת צריכה ללמוד בישיבה, כמו שלא כל האוכלוסייה האחרת לומדת פילוסופיה. אני בעד פילוסופיה ולימודי דת - למדתי בבית ספר חילוני ממלכתי ברמת גן, למדנו גמרא ותושב״ע בשנות השישים - ואני שמח שזה קרה ועצוב על כך שזה לא קורה היום לתלמידים בבתי הספר הממלכתיים. אבל מה נדרש כדי שישראל תצא מהבוץ העמוק שהיא תקועה בו? צריך השקעה עצומה במערכת החינוך החרדית, הערבית והכללית כדי להכשיר את הדורות הבאים של התעשייה ולהפכם למתאימים יותר לעידן הבינה המלאכותית ונדרשת השקעה עצומה בדיגיטציה של המשק כדי שהעובדים יהיו יותר יעילים.

"אם לא תהיה השקעה בחינוך הבסיסי בתחומים האלה נהיה בקטסטרופה כי אנשים לא יצאו לשוק העבודה ומה הם יעשו? כיום, עבודות התכנות הפשוטות נעלמות, ההכשרות המהירות של שלושה חודשי לימודי פייתון, למשל, כבר לא שוות הרבה כי ברמת התכנות הזו, הבינה המלאכותית כבר כותבת טוב יותר מאיתנו. חברות טכנולוגיה רוצות את האנשים ברמה הגבוהה ביותר שיודעים לשאול את השאלות הקשות והמסובכות - זו היכולת שיש לאנשים שלמדו מדעים, למשל. אם לא נבין זאת ונמשיך להכשיר למשך שלושה חודשים חרדים בני 24 זה לא יחזיק מים. אז שילמדו תורה, לצד לימודי מדעים". 

בתקציב האחרון לא קיצצו בסופו של דבר בפעילות האקדמיה.   
״אי קיצוץ זה דבר מבורך אבל המצב הנדרש או לא אי-קיצוץ אלא השקעת יתר. המערכת צריכה הרבה יותר כסף כדי להביא ״תותחי-על״ בנושאים מאוד מסוימים למקומות כמו הטכניון, העברית או אוניברסיטת בן גוריון, וזה עולה כסף".

יש מדינה שעושה את זה נכון? 
"ישראל עשתה זאת הכי נכון בעבר - הרי עד היום מדינות מנסות לשכפל את השיטה הישראלית כדי לחקות אותנו בכמות עובדי ההייטק והסטרטאפים לנפש. אנחנו סך הכל יודעים מה צריך לעשות ואיך לחנך נכון ילדים בגילאי היסוד, פשוט צריך לעשות את זה. הנה - השנה התברר שגם בפינלנד וגם בישראל חלה ירידה בציוני הפיזה הממוצעים לילדים, אך בישראל הירידה הזו היתה מצומצמת יותר".