גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סגן נשיא לשעבר באינטל על השינויים בחברה: "זה כמו לעבור מלהכין אוכל לילדים בבית להגשת מנות במסעדה"

דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, סבור שיש לחברה עוד כברת דרך לעבור עד שתצליח לשרת את חברות השבבים בעולם ולהפוך זאת לזרוע הכנסות משמעותית ● "היעד של אינטל איננו בתחרות עם חברות שבבים כמו טאואר או גלובל פאונדרי, אלא בהבאה של חברות שנמצאות בקצה הגבוה של הפיתוח, כמו אנבידיה למשל"

דדי פרלמוטר / צילום: איל יצהר
דדי פרלמוטר / צילום: איל יצהר

אינטל נמצאת באחד הרגעים המכריעים בתולדותיה, שבו היא הופכת עורה ומתנסה באסטרטגיה חדשה שעשויה לשנות אותה לנצח. לפי התכנית של המנכ״ל פט גלסינגר, אינטל, שהייתה רגילה לייצר לעצמה כל השנים מעבדים וראתה בפעילות רווחיות שהולכת ונשחקת, תתחיל לייצר שבבים עבור חברות אחרות, חלקן מתחרות של ממש. הדבר משול לכך שקוקה קולה תתחיל לייצר במפעליה גם פחיות של פפסי או שבואינג תתחיל לייצר גם מטוסים עבור איירבוס האירופית.

זו שעולה וזו שיורדת: היום הדרמטי שעבר על שתי ענקיות השבבים
לקוח ראשון אחרי השינוי האסטרטגי: מיקרוסופט תייצר שבבים במפעלי אינטל
בעיצומו של המחסור האדיר בשבבי בינה מלאכותית: אינטל מכריזה על השינוי הגדול בתולדותיה

פעילות שירותי הייצור של אינטל עדיין קטנים בלבד: לא יותר ממיליארד דולר מסך הכנסות מכירות שנתי של 54 מיליארד דולר. עם זאת, זו הפעילות הצומחת ביותר בחברה כיום, עם 103% צמיחה בשנה שעברה. לשם השוואה, עסקי השבבים למחשבים אישיים - תחום הליבה של אינטל - הצטמק באותה התקופה ב- 8%.

דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל ואחד המועמדים הבכירים שעמדו לרשת את כס מנכ״ל החברה העולמית ב-2013, סבור שיש עוד כברת דרך לחברה לעבור עד שתצליח לשרת את חברות השבבים בעולם ולהפוך זאת לזרוע הכנסות משמעותית. ״כדי להצליח שם, אינטל צריכה לסגור פערים טכנולוגיים רבים שנוצרו לה ובעיקר להתמקד בהבאת לקוחות, ובשביל זה היעד שלה איננו בתחרות עם חברות שבבים כמו טאואר או גלובל פאונדריס , אלא בהבאה של חברות שנמצאות בקצה הגבוה של הפיתוח, כמו אנבידיה למשל״.

״אבל בניית פאונדרי (מפעל המספק שירותי ייצור - א״ג) אינה רק סיפור של טכנולוגיה. הוא דורש תרבות ארגונית אחרת לחלוטין״, אומר פרלמוטר. ״כי כאשר ניגשת אליך חברת ענק אתה צריך לדבר איתה לא רק על היכן נמצא הרכיב החשמלי הזה או האחר, אלא להציע אקוסיסטם של כלים ותוכנה. למתחרה TSMC יש אקוסיסטם כזה, אבל אינטל צריכה לבנות אותו מההתחלה. אינטל הראתה בדיווחיה האחרונים שעסקי הפאונדרי - הייצור - גדלו, אבל עדיין לא מדובר בעסק של מיליארדים אלא של מאות מיליונים - זה מראה כמה התהליך הוא ממושך״.

"המבנה הארגוני כאן הוא סופר קריטי"

כארכיטקט המוצרים הראשי של אינטל עבדת עם האנשים האלה, במה כרוך השינוי הזה?
״עבודה מול חברות פיתוח שבבים מהשורה הראשונה, כמו החברות המתחרות של אינטל דורשת תרבות של שירות. הרי עד כה מפעלי הייצור של אינטל עבדו אך ורק עם קבוצות הפיתוח הפנימיות, עכשיו הם ידרשו לעבוד עם חברות גדולות אחרות. הרי כשאתה מכין אוכל לילדים - הם אוכלים מה שיש. אבל כשאתה מגיש אוכל במסעדה הוא צריך להיות ברמה אחרת. אתה צריך לנהל תהליכי פיתוח ייצור שמקבילים לתהליכי פיתוח חיצוני ובמקום להמתין כדי לבנות את השבב הכי חכם או הכי מהיר, אתה צריך לסגל לעצמך מודל של שירות. ויש בזה סתירה, וקושי רב: המבנה הארגוני כאן הוא סופר קריטי, והסיכון שהלקוח הפנימי (צוותי עיצוב השבבים של אינטל - א״ג) יעלו על הלקוח החיצוני אינו קטן. אבל ישנם תקדימים לכך: בסמסונג, למשל, ישנה חומה סינית - או חומה קוריאנית ליתר דיוק - אפקטיבית בין הפיתוח לייצור

בזמן מלחמת לבנון השנייה היית מהבכירים באינטל ישראל. עד כמה לדעתך המצב היום חמור יותר בהשוואה למלחמה ההיא עבור החברה הבינלאומית?
המצב אז היה חמור פחות, אבל צריך לזכור שחיזבאללה ירה טילים רבים על חיפה, ומרכז הפיתוח בעיר המשיך לעבוד כרגיל. אגב, אפשר גם להגיד שמלחמת המפרץ השנייה (שפרצה ב-2003 - א״ג) הביאה אותנו לחשוב לראשונה על עבודה מהבית: כל העובדים קיבלו קווי טלפון חוטיים נוספים, ואז גם התחלנו לחשוב על לחלק מחשבים הביתה. וכשמישהו מהנהלת אינטל היה מדבר על הסיכון שבפעילות ישראלית, הייתי מזכיר לו שגם מטה החברה בארה״ב נמצא בקצהו של שבר סן-אנדריאס בקליפורניה. אז, כאשר היתה רעידת אדמה גדולה בסוף שנות השמונים איש לא הגיע למשרד במשך ארבעה ימים.

אינטל בונה את מפעליה בסיוע חוק השבבים - ״צ'יפ אקט״ - שעבר בקונגרס האמריקאי ביוזמת הבית הלבן וחברות השבבים האמריקאיות, על מנת לעודד הגירת מפעלי ייצור בתחום מאסיה לארה״ב. האם גם ישראל צריכה להעביר חוק שכזה?
״אין צורך בחוק שבבים ישראלי - אבל חברות ישראליות בתחום יכולות ליהנות ממנו בצורה מוגבלת (דרך הסניף שלהן בארה״ב - א״ג). ארה״ב החליטה שייצור שבבים זה מהלך אסטרטגי מתוך תפיסה שלא ניתן לעשות אותו בסין או בצד השני של הים הסיני - מה שלטעמי היה צריך להיעשות כבר לפני עשור. אבל מה שצריך בישראל הוא עידוד מאסיבי של התעשייה כולה, לאו דווקא עם מאמץ מיוחד בתחום השבבים. אקט של עידוד תעשייה יכול להביא לפה חברות נוספות. אין סיבה ש-TSMC (מפעל השבבים הגדול בעולם הממוקם בטייוואן - א״ג) לא תגייס עובדים בישראל, כיוון שהם מעסיקים בדרך כלל הנדסאים רבים, בדומה לאינטל. שיפור התפוקה והפריון בישראל חייב לעבור דרך מפעלים ותעשייה, לאו דווקא אלה שדורשים את בעלי ההשכלה המתקדמת ביותר.

"צריך לעודד שיתוף פעולה מחקרי בין האקדמיה לחברות הענק"

דדי פרלמוטר פרש מאינטל כבר עם מינויו של בריאן קרזניץ' לתפקיד מנכ״ל אינטל. המנכ״ל הטרי ערך שינוי בחברה, ובין השאר רוקן מתוכן את תפקידו של פרלמוטר, שבחר לפרוש זמן קצר לאחר מכן בשל כך.

פרלמוטר מונה לדירקטור במלאנוקס עוד בטרם זו נרכשה בידי אנבידיה, ניסה להקים קרן הון סיכון, עסק ביזמות חברתית, בפילנתרופיה ואף ניסה את כוחו בפוליטיקה כאשר הצטרף למקום השני ברשימתה של אורלי לוי-אבקסיס ב-2019, ״גשר״, שלא עברה את אחוז החסימה. בשנים האחרונות נקשר שמו במחקר הממשלתי שהוביל עבור שרת המדע לשעבר אורית פרקש-הכהן שבתקופת הממשלה הקודמת מינתה אותו ליו״ר הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק.

לאחר יותר משנה בתפקיד הגיש פרלמוטר את הדוח הסופי של מחקרו, חודשיים בלבד לפני הרכבת ממשלת נתניהו הנוכחית ולטענתו המלצות רבות ייושמו בתקציבי 2022 ו- 2023, שנגעו יותר למערכת החינוך ולשילוב של נשים, חרדים וערבים בתעשייה מאשר לתעשיית ההייטק עצמה. לדבריו, הממשלה הלכה בכיוון הנכון בהקמת קרן ״יוזמה״ שנועדה לפחות על אובדן ההשקעות הזרות באמצעות עידוד המוסדיים הישראלים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות, אלא שלא הממשלה הנוכחית ולא הקודמת עשו מה שדרש פרלמוטר במסקנותיו - להגדיל משמעותית את ההשקעה הממשלתית בחינוך טכנולוגי לכל המגזרים בחברה הישראלית.

כשנתיים חלפו מאז שהחל פרלמוטר לגבש את מסקנותיו. היום, הוא מודה, יש כבר צורך לעדכן את התכנית המקורית. התפרצותה של הבינה המלאכותית באמצעות חברות כמו OpenAI, מיקרוסופט ואנבידיה, הוכיחה לו שטיפוח פעילותן של חברות בינלאומיות גדולות לא פחות חשוב מהקמת מעבדות באקדמיה. ״צריך לחשוב על החברות שיצאו מאנבידיה ומיקרוסופט, לא רק מ-8200״, לכן, הוא אומר, צריך להגביר את שיתוף הפעולה בין חברות הענק לאקדמיה הישראלית. ״אם הייתי כותב את התוכנית הלאומית היום, הייתי מעודד הרבה יותר שיתוף פעולה מחקרי בין האקדמיה לחברות הענק. לכאורה, לאנבידיה אין איננטרס לשתף פעולה עם אוניברסיטאות כי יש להם כסף ויכולת להעמיד כח אדם ומחקרים בעצמם״.

חלק גדול מהדוח שחיברת הקדשת למערכת החינוך ולעידוד שילוב אוכלוסיות שלא מספיק מיוצגות בהייטק. עד כמה התקציב האחרון שהוגש מתייחס לנושאים האלה?
״אני לא רואה שכספים משמעותיים מועברים לתחום הזה. בתחום הזה שכולל הכשרה מתאימה בכיתות הנמוכות, אני מודאג במיוחד. אין לי שום התנגדות ללימודי דת או לישיבות - יש לי בעיה עם הגודל. לא כל האוכלוסייה המדוברת צריכה ללמוד בישיבה, כמו שלא כל האוכלוסייה האחרת לומדת פילוסופיה. אני בעד פילוסופיה ולימודי דת - למדתי בבית ספר חילוני ממלכתי ברמת גן, למדנו גמרא ותושב״ע בשנות השישים - ואני שמח שזה קרה ועצוב על כך שזה לא קורה היום לתלמידים בבתי הספר הממלכתיים. אבל מה נדרש כדי שישראל תצא מהבוץ העמוק שהיא תקועה בו? צריך השקעה עצומה במערכת החינוך החרדית, הערבית והכללית כדי להכשיר את הדורות הבאים של התעשייה ולהפכם למתאימים יותר לעידן הבינה המלאכותית ונדרשת השקעה עצומה בדיגיטציה של המשק כדי שהעובדים יהיו יותר יעילים.

"אם לא תהיה השקעה בחינוך הבסיסי בתחומים האלה נהיה בקטסטרופה כי אנשים לא יצאו לשוק העבודה ומה הם יעשו? כיום, עבודות התכנות הפשוטות נעלמות, ההכשרות המהירות של שלושה חודשי לימודי פייתון, למשל, כבר לא שוות הרבה כי ברמת התכנות הזו, הבינה המלאכותית כבר כותבת טוב יותר מאיתנו. חברות טכנולוגיה רוצות את האנשים ברמה הגבוהה ביותר שיודעים לשאול את השאלות הקשות והמסובכות - זו היכולת שיש לאנשים שלמדו מדעים, למשל. אם לא נבין זאת ונמשיך להכשיר למשך שלושה חודשים חרדים בני 24 זה לא יחזיק מים. אז שילמדו תורה, לצד לימודי מדעים".

בתקציב האחרון לא קיצצו בסופו של דבר בפעילות האקדמיה.
״אי קיצוץ זה דבר מבורך אבל המצב הנדרש או לא אי-קיצוץ אלא השקעת יתר. המערכת צריכה הרבה יותר כסף כדי להביא ״תותחי-על״ בנושאים מאוד מסוימים למקומות כמו הטכניון, העברית או אוניברסיטת בן גוריון, וזה עולה כסף".

יש מדינה שעושה את זה נכון?
"ישראל עשתה זאת הכי נכון בעבר - הרי עד היום מדינות מנסות לשכפל את השיטה הישראלית כדי לחקות אותנו בכמות עובדי ההייטק והסטרטאפים לנפש. אנחנו סך הכל יודעים מה צריך לעשות ואיך לחנך נכון ילדים בגילאי היסוד, פשוט צריך לעשות את זה. הנה - השנה התברר שגם בפינלנד וגם בישראל חלה ירידה בציוני הפיזה הממוצעים לילדים, אך בישראל הירידה הזו היתה מצומצמת יותר".

עוד כתבות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות