אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שוק המט"ח המקומי הראה יציבות מתחילת השנה, וגם לאחר פרסום נתוני הצמיחה בשבוע שעבר, השקל חזר להתחזק ונסחר בסוף השבוע האחרון בשער של 3.63 אל מול הדולר. עם זאת, יציבות המטבע עלולה להשתנה בעקבות החלטת הריבית של בנק ישראל מחר.
במידה ובכירי הבנק יחליטו על הורדת ריבית נוספת שנייה במספר מתחילת השנה, ההחלטה עלולה להביא עמה פיחות בשער המטבע בעקבות פער הריביות בין ישראל למדינות המערב והתעקשות הבנקים המרכזיים, בעיקר באירופה ובארה"ב, לדחות את מתווה ההקלות המוניטריות.
● פער הריביות הוא משני: מה יקרה לשקל אם בנק ישראל יוריד את הריבית?
● מהפך: האם בנק ישראל מבשל הפתעה גדולה?
בבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס הוציאו בסוף השבוע האחרון סקירת מט"ח הכוללת התייחסות לשקל, וציינו שמתחילת השנה המטבע הישראלי נותר ללא שינוי אך "המשיך עם תנודות חדות בזמו האחרון".
הבנק מציג תחזיות לשלושת החודשים הבאים ומצביע על כך ששער החליפין צפוי להמשיך לנוע סביב 3.7 שקלים לדולר. אך רואה בעתיד את המשך התחזקות המטבע. תחזית הבנק מצביעה על תיסוף השקל בשנה הקרובה, כך ששער הדולר שיגיע ל-3.55 שקלים. בעתיד הרחוק יותר, התחזית רואה את הייסוף מתמיד וממשיך גם ל-2027.
בנוסף, בבנק האמריקאי מעריכים שבנק ישראל יחליט להוריד את הריבית מחר (ב') לשיעור של 4.25%. בגולדמן זאקס מדגישים התחזקות המטבע לצד התמתנות האינפלציה אל תוך יעד היציבות של בנק ישראל כי "הביאו לכך שההסתברות להתערבות בנק ישראל בשוק ירדה וככל הנראה תביא להתמקדות רבה יותר בצמיחת הבנק בצמיחה הכלכלית במשק".
הסיבות להתחזקות השקל
הבנק מדגיש כי למרות נתוני הצמיחה השלילייים בשבוע שעבר, התחזקות הדולר מול השקל לא צברה תאוצה והתפוגגה במהרה. ההסבר לכך, לפי הערכת הבנק, מגיע בעקבות הערכת שחקני השוק כי הפעילות במשק ברבעון הראשון של השנה מראה על ריבאונד בנתונים הכלכליים של ישראל.
סיבות נוספות להתחזקות הן, לפי ענקית הבנקאות, בשל הרווחים הגבוהים של מניות הטכנולוגיה בארה"ב. השקל רגיש לעליות המניות בוול סטריט לאור העובדה שהגופים המוסדיים בישראל צריכים לאזן את תיק האחזקות שלהם ולא להגביר עוד יותר את חשיפתם למטבע חוץ.
כמו כן, בגולדמן זאקס מסבירים שבנתוני הצמיחה בישראל יש גם צדדים חיוביים: מאזן הסחר של ישראל (יצוא פחות יבוא) השתפר ברבעון הרביעי, בשל העובדה שהירידה ביבוא לישראל הייתה גבוהה יותר מהירידה ביצוא. מאזן התשלומים החיובי מצביע על הערכת חסר של השקל וככל הנראה מציג תיסוף אפשרי של המטבע בעתיד, אומרים בגולדמן זאקס.
במקביל ציינו בבנק כי בהסתכלות אחורה, משברים גיאופוליטיים קודמים בישראל, "מצביעים על הזרמת כספים משמעותית המגיעה לישראל מחו"ל בין אם ע"י סיוע חיצוני ובין אם ע"י גורמים אחרים, שמעלים את הלחצים לייסוף השקל". למרות כספים אלו, בבנק מעריכים שפרמיית הסיכון הגבוהה של ישראל, תמשיך להיות מגולמת בשער החליפין של המטבע וליצור איזון מסוים עם הסיוע החיצוני.