בנק ישראל / צילום: אורית דיל
החלטת הריבית של בנק ישראל ריכזה את עניין המשקיעים היום (ב'), כאשר ההערכות לגבי כיוון הריבית במשק היו חלוקות. לבסוף, החליט בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4.5%.
● לא להיט, אבל גם לא קטסטרופה: הנגיד הביט במשק והעדיף לא לגעת
● מסתמן: במקום מס על רווחי היתר, הבנקים ישלמו סכום חד-פעמי של כ-2.5 מיליארד שקל
מה חושבים הכלכלנים על החלטת הבנק?
ד"ר גיל בפמן הכלכלן הראשי של לאומי הסביר: ״הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. תחזית לאומי הייתה לאי-שינוי של הריבית במועד זה. ההחלטה שלא לשנות את הריבית בעת הנוכחית, למרות הסימנים הברורים של התכנסות האינפלציה לתוך טווח יעד יציבות המחירים התבססה בעיקר על מידת אי-הוודאות הגבוהה לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים והשפעותיה הכלכליות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. אף שפרמיית הסיכון של ישראל ירדה לאחרונה, גם לאחר פרסום החלטת הדירוג על ידי חברת מודיס', רמתה עדיין גבוהה במידה ניכרת מן העבר ומהרצוי".
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות מציין כי בנק ישראל די הפתיע הפעם עם החלטתו להותיר את הריבית ללא שינוי, לאחר שבימים האחרונים הלכו וגברו ההערכות כי הריבית תרד ברבע אחוז." צריך להזכיר כי בתחילת השנה קרה דבר הפוך: הריבית ירדה אז ברבע אחוז למרות שרוב ההערכות (אך לא כולן) היו שתישאר ללא שינוי".
מנחם מסביר שתקופה זו של מעבר ממדיניות של ריסון מוניטארי ורצף העלאות ריבית, למדיניות מאוזנת יותר והורדות ריבית בהמשך (כפי שבנק ישראל עצמו צופה), קשה לחיזוי בתדירות חודשית גם בעתות שגרה, ובמיוחד בתקופות של מלחמה.
"נראה כי בנק ישראל אותת בפעם הקודמת על נכונות ויכולת להוריד את הריבית, כאשר בהודעתו הוא כותב כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתנה ונמצאת בתוך תחום היעד. אך הפעם הוא מסמן כי המהלך יהיה זהיר, לנוכח גורמי הסיכון שעדיין פועלים בשוק".
הנגיד שב על המסר הזהיר בכל התבטאויותיו האחרונות ומכאן שתהליך הורדת הריבית יהיה הדרגתי, לא רציף וחשוב מכל - תלוי נתונים.
מנחם אומר שזהירות זו היא פועל יוצא של הפעילות הכלכלית, שאמנם החלה להתאושש, אך לאט ולא באופן שוויוני על פני ענפי המשק: "השוואת הודעתו היום להודעה בראשית ינואר מצביעה על המשך הדאגה מהשלכות המלחמה על המשק ושוקי ההון והמט"ח, והכרה בכך שגם ירידת האינפלציה לא מובטחת ועלולה להיות מקוטעת.
מנחם מסכם שניתן להניח כי גם לעובדה שלא מסתמנת הורדת ריבית בארה"ב, גוש האירו ומקומות נוספים הייתה השפעה על ההחלטה.
בלאומי הדגישו כי לנוכח התחזיות שלהם להמשך התכנסות סביבת האינפלציה אל מרכז טווח היעד גם בחודש הבא, "בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בהחלטה של חודש אפריל מ-4.50% ל-4.25%. החלטה זו גם תכלול פרסום של תחזית מאקרו עדכנית על ידי חטיבת המחקר, הצפויה לשקף צמיחה מתונה יחסית בשנת 2024 וצפי להאצה ניכרת של הצמיחה בשנת 2025. הצמיחה בשנת 2024 צפויה להיות מבוססת בעיקר על גורמי פעילות כלכלית מקומית".