בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שופטי בג"ץ הוציאו הערב (ב') צו ביניים להקפאת המצב הנוכחי, כך שלא ניתן יהיה להפחית ממשך השירות הצבאי של בני הישיבות שקיבלו עד היום דחיית שירות. בנוסף, הורה בג"ץ למדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת גיוס תלמידי ישיבות.
● "אי-אפשר לפטור מגיוס ללא חוק": בג"ץ דן בעתירות לגיוס בני ישיבות
● היועמ"שית לבג"ץ: אם חוק הגיוס לא יקודם עד אפריל, צה"ל יידרש לגייס בני ישיבות
הצו הוצא בהמשך לדיון שהתקיים הבוקר בפני ממלא-מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג, בו הביעו חלק מהשופטים את עמדתם כי נוכח היעדר הסדרה בחקיקה ונוכח פסיקה קודמת של בג"ץ, לא ניתן לתת פטור מגיוס לציבור שלם, ללא הסמכה בחוק.
נקבע כי הממשלה תגיב עד ל-24 במרץ. בנוסף, נקבע כי על המדינה לנמק למה לא להפסיק את כספי התמיכה למוסדות התורניים, נוכח פקיעת הסדר דחיית הגיוס. תשובת המדינה בנושא העברת התקציבים תוגש עד ל-30 במרץ.
משמעות ההחלטה היא שבג"ץ שוקל להתערב, ויקבל החלטה, בין היתר, אם לקיים דיון בהרכב מורחב, לאחר קבלת התגובות. המשמעות של צו על-תנאי היא העברת נטל ההוכחה מהעותרים למדינה, כך שעל המדינה לשכנע מדוע שלא לבטל את החלטתה להאריך את הפטור מגיוס.
בנוסף, יש חשיבות רבה לצו הביניים שהוצא, המקפיא את המצב הנוכחי. החוק שבוטל קובע כי מי שהגיע לגיל 26 ולא גויס, כבר לא ניתן לגייסו. החוק, ולאחר מכן החלטת הממשלה, אפשרו לתת לחרדים דחיית שירות, כך שרבים הגיעו לגיל הפטור ושוחררו לחלוטין משירות. כל יום שעובר מעלה את מספר המשוחררים משירות ומצמצם את משך השירות במקרה שיגויסו. צו הביניים הקפיא את המצב עד להחלטה בעתירה.
שופטי בג"ץ קבעו גם כי המדינה נדרשת להעביר את מלוא הנתונים הנוגעים לדחיית גיוסם של תלמידי הישיבות בשל החלטת הממשלה.
במקביל דחו השופטים את הבקשה להוציא צו ביניים בכל הנוגע להחלטה שלא להקדים את מועדי הגיוס לחניכי המכינות הקדם-צבאיות, מסלולי שנת שירות ותלמידי ישיבות.
"האפליה בין דם לדם לא יכולה להימשך"
שלוש עתירות הוגשו בנושא, אחרי שביוני האחרון פקע סופית "חוק הגיוס" שבוטל בבג"ץ בשנת 2017, לאחר שנקבע כי אינו שוויוני. הממשלה הגישה שורת בקשת דחייה עד שפקע החוק. ביוני 2023 החליטה הממשלה להאריך את הפטור עד לסוף מרץ 2024.
העותרים טוענים כי החלטת הממשלה להאריך את הפטור מגיוס מנוגדת לחוק שירות הביטחון המבטיח שוויון בגיוס אזרחי ישראל, ונקבעה בחוסר סמכות. בנוסף, נטען כי ההחלטה פוגעת בעיקרון השוויון ומנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי הדרג המדיני לא גיבש עדיין הסדר חקיקתי, אך מתקיים "שיח אינטנסיבי" בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות להארכת תוקפה של החלטת הממשלה והשלמת חקיקה. עם זאת, לא צוינו לוחות זמנים.
מהעותרת התנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "החלטה דרמטית וחשובה מאוד של בית המשפט העליון. מדובר בצעד נוסף בדרך לשוויון מלא בנטל. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. האפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם לא יכולה להימשך. אנחנו מקוום שבסוף החודש נתחיל עידן חדש בו כולנו נושאים בנטל השוויון - גם תלמידי הישיבות החרדים".
מהעותרת תנועת "אחים לנשק" נמסר: "זהו רגע האמת של מנהיגי המדינה. תפסיקו עם הקומבינות, תפסיקו עם הפוליטיקה. גיוס החרדים זה צו השעה. זהו צורך ביטחוני כלכלי וחברתי, ואין מה למסמס יותר. את כל 'התהליכים' כבר ניסינו, ועכשיו הגיע זמן גיוס. הגיע זמן שוויון. אחינו החרדים - אנחנו צריכים אתכם איתנו".
עו"ד הולץ לכנר, שייצגה את העותרות מ"אמהות בחזית", מסרה לאחר ההחלטה: "אנו שבעות רצון מההחלטה, המלמדת כי בית המשפט השתכנע שההחלטה של ממשלת ישראל לאפשר השתמטות מנוגדת לעקרון השוויון ולחוק, וכי כל אזרח באשר הוא צריך להתגייס. במיוחד בימים קשים אלה, אין חשוב מכך שמדינת ישראל לא תפלה יותר בין דם לדם. אחרי 75 שנה, הגיע הזמן לשוויון מלא בנטל".