אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (John Duricka, Kin Cheung, Doug Mills, Nati Harnik, Jason BronisMarkus Schreiber)
וורנון ל' סמית', בן 97, הוא איש מאוד עסוק. הכלכלן מאוניברסיטת צ'פמן שבארה"ב, שבדיוק סיים לכתוב ספר על הפילוסוף אדם סמית', עובד בערך שמונה שעות ביום, שבעה ימים בשבוע מהמשרד הביתי שלו בקולורדו ספרינגס, קולורדו. במקביל, הוא מרבה להתכתב עם חברים ברשת החברתית פייסבוק וללכת להופעות עם הבת שלו מדי שבוע. "יש לי עדיין הרבה דברים לעשות בחיי. אני רוצה להמשיך", אומר סמית', שזכה בפרס נובל לכלכלה ב־2002.
● התרופה נגד השמנה נותנת תקווה גם לחולי אלצהיימר. אבל מה הבעיה איתה?
● אילון מאסק תובע את סם אלטמן: מפתח את ChatGPT רק למען רווח
הפספוסים בזיכרון של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, בן 81, והנשיא לשעבר דונלד טראמפ, בן 77, הציתו מחדש את הדיון בשאלה איך להישאר חד מבחינה שכלית בשנות ה־80 לחיים, וכמובן בשנים שלאחר מכן.
תחילה, יש להבהיר: אין באמת פתרון קסם לשמירה על חדות מנטלית או הימנעות מדמנציה, כך אומרים מדענים החוקרים הזדקנות. אבל שילוב של גנטיקה, מנהגי חיים בריאים וגורמים כמו אוויר נקי יותר וחינוך טוב קושרו ליכולת מנטלית עד גיל מבוגר.
תעסוקה היא המפתח לחדות
שלושה מהסבים והסבתות של סמית' חיו עד גיל 90 ויותר, ואחד מאבותיו מצד אימו חי עד גיל 105. אבל גנטיקה היא רק חתיכה אחת בפאזל, אומרים מדענים. סמית' מעולם לא עישן, מקפיד על תזונה בריאה, שומר על פעילות גופנית ופעילות חברתית - התנהגויות שכולן מקושרות לאורך חיים ושמירה על חדות שכלית בגיל מבוגר.
"ככל שאתה בריא יותר בכל הגוף, כך המוח שלך מגיב טוב יותר לתהליך ההזדקנות", אומר ד"ר דיוויד וולק, נוירולוג באוניברסיטת פנסילבניה. ביצועים קוגניטיביים מגיעים לשיא אצל מבוגרים בריאים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם, מוסיף ד"ר וולק. במשך הזמן, המוח מתכווץ, השכבה החיצונית שלו נעשית דקה יותר, אזורים עמוקים יותר מצטלקים, והתקשורת בין נוירונים יכולה להיעשות פחות יעילה.
השינויים האלה במוח יכולים לגרום לשחיקה של הזיכרון, כוח המחשבה וכישורים קוגניטיביים אחרים. אבל יש אנשים שמסוגלים לעכב את ההידרדרות הקוגניטיבית טוב יותר מאחרים, אומר יעקב שטרן, נוירופסיכולוג באוניברסיטת קולומביה.
המוחות שלהם אולי חסינים יותר לשינויים או שיש להם "רזרבות קוגניטיביות" טובות יותר, היכולת להסתגל לשינויים של המוח, מוסיף שטרן. גנטיקה נחשבת לבעלת תפקיד בשמירה על המוח, כמו גם תזונה, התעמלות ורמת הסיכון האישית למחלות כלי דם. חינוך עשיר, גירוי מנטלי ויכולות חברתיות נקשרו לרזרבות קוגניטיביות משופרות בעבר.
שמירה טובה יותר על המוח ועל הרזרבות הקוגניטיביות עשויה לעזור לדכא תסמינים של דמנציה. כמעט 50% מהאנשים בגיל 40 או יותר חושבים שכנראה ילקו בדמנציה, על פי סקר מ־2021 של AARP (האיגוד האמריקאי לגמלאים). השיעור הממשי של מבוגרים אמריקאים בגיל 65 או יותר החולים בדמנציה קרוב יותר ל־10%, על פי מחקר מ־2022.
אנשים רבים לא יודעים שהרגלים בריאים יכולים להקטין את הסיכון לפתח דמנציה, מדגישים מדענים. כ־40% מהמקרים בעולם היו יכולים להתעכב או להימנע על ידי שינויים בסביבה או בהרגלי החיים, כולל צמצום השמנת יתר והחשיפה לזיהום אוויר, על פי דוח שפורסם ב־2020 בירחון הרפואי Lancet.
פחות שינה, יותר יוגה וטאי צ'י
שינה מעטה מדי - או מרובה מדי - יכולה גם היא להוביל לבעיות קוגניטיביות. פעילויות כמו יוגה וטאי צ'י, אמנות הלחימה הסינית, יכולות לעזור לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, על פי מחקרים.
גם אובדן שמיעה הוא אחד מגורמי הסיכון לדמנציה. איבוד השמיעה עלול לגרום למוח להתנוון יותר במהירות ויכול להפוך אנשים למבודדים יותר, אומר ד"ר דונג טרין, מנהל רפואי ראשי ב־Healthy Brain Clinic. עזרי שמיעה יכולים לעזור לשמור על כושר נפשי. "המוח שלנו הוא כמו שריר. אם לא משתמשים בו מאבדים אותו", מדגיש ד"ר טרין.
"חשוב שיהיה להם ייעוד"
חוקרים הבודקים "סופר אייג'רים", אנשים מעל גיל 80 שיש להם יכולות מנטליות של אנשים הרבה יותר צעירים, מסבירים שקשרים חברתיים חזקים ויציבים חשובים כדי לשמור על המוח במצב חד, חרף גילם.
הדבר נכון גם לגבי אנשים שחיים עד גיל יותר מ־100, מבהירה סטייסי אנדרסן, חוקרת עצבים והתנהגות באוניברסיטת בוסטון ומנהלת שותפה של המחקר של אנשים בני יותר ממאה בניו אינגלנד. "יש להם ייעוד. יש להם דברים שהם רוצים לקום ולעשות כל יום", היא אומרת.
לסיכום, נתייחס לאמירה אופטימית של סמית'. לדבריו, עבודה, תעסוקה ומפגשים משפחתיים וחברתיים מגבירים את המוטיבציה שלו ושומרים עליו בריא: "אני רוצה לחיות לפחות עד גיל 106".